על פי העקרונות המפורטים בחוק הירושה, תשכ"ה 1965, דיני הירושה בישראל קובעים כי לצוואה הסופית של אדם שנפטר יש חשיבות עליונה בקביעת אופן חלוקת רכושו לאחר מותו. זוהי הסיבה הבסיסית לכך שצוואה מחזיקה במעמד משפטי גבוה, בתנאי שהיא עומדת בהנחיות הקבועות בחוק. למרות זאת, עלולים להיווצר מצבים בהם המנוח לא הותיר אחריו צוואה או הותיר אחריו צוואה הנחשבת כפסולה מסיבות שונות.
במקרים כאלה, דיני הירושה קובעים מכלול של עקרונות יסוד המסדירים את אופן חלוקת רכושו של הנפטר. במאמר זה נסביר כיצד מטפל חוק הירושה בישראל בעיזבונו של אדם שלא הותיר אחריו צוואה ואיך מתבצע הטיפול בצו ירושה ללא צוואה בהתאם לענפי הירושה המוגדרים בחוק הירושה.
כיצד מטפל חוק הירושה בישראל בעיזבונו של אדם שלא הותיר אחריו צוואה?
בישראל, חלוקת רכושו של אדם לאחר פטירתו מוסדרת בחוק הירושה שנחקק בשנת 1965. חוק זה מגדיר שלושה ענפי ירושה, המבוססים על קרבתם של בני המשפחה לנפטר. חלוקת הירושה מתבצעת לפי סדר מסוים, החל מהענף הראשון ויורד לענף השלישי.
לכל ענף ירושה יש כללים והנחיות ספציפיות לאופן חלוקת הרכוש בין היורשים הזכאים. כמו כן, החוק מכיר בבן הזוג של הנפטר כבעל מעמד מועדף וזכות לרשת חלק ניכר מהעיזבון. הבנת כללי הירושה וסדר החלוקה בין הענפים חיונית עבור אנשים אשר מעוניינים לתכנן את עיזבונם או העוסקים בחלוקת רכוש שעבר בירושה.
צו ירושה ללא צוואה – לפי ענפי הירושה המוגדרים בחוק הירושה
חוק הירושה מתווה שלושה "ענפי ירושה" מובהקים, המכונים בדרך כלל "פרנטלות" או "ראשי אב". ענפים אלו נקבעים בהתבסס על קרבת בני משפחתו של הנפטר אליו בהיבטי קשר דם, כאשר העיקרון העומד בבסיסו של מתווה חלוקה זה, הוא שאם ישנם יורשים בענף הראשון, אזי אלו שבענפים הבאים אינם זכאים לכל חלק מהירושה. יתרה מכך, אם יש יורשים בענף השני, אזי אלו שבענף השלישי אינם זכאים לכל חלק בירושה וכן הלאה.
זקוקים להכוונה משפטית בנושא צו ירושה ללא צוואה? עורכת דין מירי יעקב גביש תשמח לייעץ לכם בכל סוגיה הנוגעת לעניין זה.
סדר היורשים לפי היררכיית ענפי הירושה
הענף הראשון כולל את הצאצאים הישירים של הנפטר, שהם בעלי זכות ישירה לרשת את חלקם בעיזבונו של המנוח. אם לאדם הנפטר יש צאצאים, הירושה מחולקת ביניהם שווה בשווה. ראוי לציין כי לילדי המנוח המאומצים מעמד זהה לילדיו הביולוגיים ואלו נחשבים כבעלי זכות שווה לירושה מעיזבונו של המנוח.
הענף השני מורכב מהורי הנפטר. אם ההורים עדיין בחיים, הירושה מחולקת ביניהם שווה בשווה. עם זאת, אם הם נפטרו, הירושה מחולקת בין צאצאיהם, כאשר מחצית מהירושה עוברת לצאצאי האם והחצי השני לצאצאי האב, והיא מחולקת ביניהם שווה בשווה.
הענף השלישי כולל את הסבים והסבתות של הנפטר, בתנאי שהם עדיין בחיים. בדומה לענף השני, הירושה מתחלקת שווה בשווה בין הסבים והסבתות, ובמקרה שאחד מהם נפטר, חלקם עובר לצאצאיהם.
מה לגבי מעמדו המשפטי של בן הזוג בהקשר לירושה ללא צוואה?
חוק הירושה מכיר במעמד המועדף של בן זוגו של המנוח ומכיר בזכאותו לרשת חלק ניכר מעיזבונו של האדם שנפטר לאחר המוות. בעצם, מעמדו של בן הזוג במסגרת חלוקת הרכוש עולה ככל שהחלוקה מתקדמת אך פוחת בענפי הירושה הבאים, כמפורט להלן.
נניח שהרכוש מחולק בין היורשים השייכים לענף הירושה הראשון, במקרה זה, לבן הזוג יש זכות לרשת מחצית משווי העיזבון, בעוד שהמחצית הנותרת מתחלקת שווה בשווה בין שאר היורשים.
לחילופין, אם נניח שהרכוש מחולק בין היורשים השייכים לענף הירושה השני, אזי בן הזוג זכאי לרשת מחצית מהרכוש, והמחצית השנייה מתחלקת בין ההורים. במקרה שההורים נפטרו, בן הזוג זכאי לשני שליש מהעיזבון, והשליש הנותר מתחלק שווה בשווה בין צאצאיהם של ההורים.
במקרה שהרכוש מחולק בין היורשים השייכים לענף הירושה השלישי, זכותו של בן הזוג לרשת שני שליש מהעיזבון, בעוד שהשליש הנותר מחולק בין הסבים והסבתות של הנפטר וצאצאיהם.
באילו נסיבות החלוקה על פי צו ירושה ללא צוואה אינה חלה?
אם אחד מן היורשים החוקיים של המנוח, הנחשב כזכאי כדין לרשת חלק מעיזבון המנוח, התגלה כמי שאיננו זכאי מבחינה משפטית לקבל את חלקו בירושה, אזי החלק שנפסל מירושה לאדם זה מתחלק שווה בשווה בין שאר היורשים.
זאת ועוד – על פי החוק, מי שנמצא אשם בגרימת מותו של המוריש, בניסיון לעשות כן או בהיותו שותף לרצח, פסול מלקבל כל חלק מהירושה. אותו כלל חל אם אחד היורשים פעל במכוון כדי להעלים את צוואתו של הנפטר או לזייף את חתימת הנפטר.
מעבר לכך, אם למנוח אין יורשים, לרבות בני זוג, הורים או צאצאים, כל הירושה מועברת לרשות מדינת ישראל. במקרים כאלה, המדינה מחויבת לנצל את הירושה שהועברה לחזקתה למען שיפור המדע, הבריאות, הרווחה והחינוך של תושביה בלבד.
לקבלת ייעוץ משפטי מהיר בנושא ירושה וצוואות, צרו קשר ללא דיחוי עם משרד עו"ד מירי יעקב גביש בטלפון: 074-702-8570.
על הצורך בסיוע משפטי בטיפול בצו ירושה ללא צוואה
חלוקת ירושה במסגרת טיפול בצו ירושה ללא צוואה, המתבצעת על סמך ענפי הירושה הקבועים בחוק הירושה על פי דין, יכולה להיות תהליך מורכב ורגיש, במיוחד במקרים בהם ישנם מספר יורשים בעלי תביעות מתחרות. במצבים כאלה, מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני ירושה. עורך דין מוסמך יכול להעניק ליווי וייעוץ משפטי יקרי ערך לאורך כל התהליך, תוך הקפדה על ביצוע חלוקת הרכוש בהתאם להוראות ולעקרונות החוק הרלוונטיים.
בנוסף, עורך דין יכול לסייע בגישור בכל מחלוקת שעלולה להתעורר בין יורשים, ולפעול למזעור הסיכון להתדיינות משפטית יקרה, מורכבת ומתמשכת וסיבוכים משפטיים אחרים. על ידי עבודה עם משרד עורך דין צוואות וירושות מהימן ומנוסה, יורשים יכולים לקבל את השקט הנפשי שבו הם חפצים בהקשר לטיפול בעיזבונו של המנוח, ובד בבד – גם להבטיח שזכויותיהם והאינטרסים שלהם מוגנים לאורך כל תהליך חלוקת הירושה.
צו ירושה ללא צוואה – סיכום
במאמר זה ראינו כי חלוקת ירושה בישראל מבוססת על עקרונות חוק הירושה המגדיר שלושה "ענפי ירושה" על בסיס קרבה משפחתית לנפטר. הענף הראשון כולל צאצאים ישירים של הנפטר הזכאים ליהנות מהירושה באופן שווה. הענף השני כולל הורים שחולקים את הירושה שווה בשווה, ואם אינם בחיים, הירושה מחולקת בין צאצאיהם.
הענף השלישי כולל סבים וסבתות, ואם הם בחיים, הם חולקים את הירושה שווה בשווה – אחרת היא מועברת לצאצאיהם. גם לבן זוגו של המנוח יש מעמד מועדף בחלוקת נכסי העיזבון. מומלץ להיעזר בעורך דין להבטחת חלוקה תקינה וחוקית של הירושה.
לייעוץ משפטי בנושא דיני צוואות וירושות חשיבות מכרעת על מנת להבטיח שחלוקת הנכסים לאחר פטירתו של אדם, תהיה בהתאם לרצונו ולחוק. התהליך יכול להיות מורכב, אך הכוונה מעורך דין יכולה למנוע מחלוקות משפטיות ולהבטיח את חלוקת הירושה בצורה הוגנת. פנייה לייעוץ משפטי יכולה גם למנוע פסילת צוואות עקב פגמים טכניים או מהותיים.
לתיאום שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות מול עו"ד מירי יעקב גביש – צלצלו: 074-702-8570.
