צוואה הנערכת בפני רשות ציבורית (נקראת גם: צוואה בפני רשות) היא אחת מארבע סוגי הצוואות שניתן לערוך על פי חוק הירושה. צוואה זו מתרחשת בכתב או בעל פה, מול בעל תפקיד מייצג מטעם אחת הרשויות בישראל: רשם, שופט, או חבר בית הדין הדתי.
צוואה בפני רשות ציבורית: איך ומתי?
אדם שהלך לעולמו והוריש אחריו צוואה, למעשה קובע באמצעותה כיצד לנהוג ברכושו וחפציו לאחר מותו. עשיית הצוואה כשלעצמה מתרחשת בטקס ותיעוד רשמיים, בהם המצווה מביע את רצונותיו בכתב או בעל פה כלפי הרשות שתערוך את הוראותיו, זו תקריא לו את תוכן צוואתו והוא יאשר כי זוהי אכן צוואתו, היא תיחתם בחותם המקורי של אותה הרשות ותימסר למצווה.
לא בכדי מתרחש הליך זה כצוואה הנערכת בפני רשות ציבורית כמו בית המשפט או בית דין דתי, שהתיעוד בהם מיטבי. אדם מצווה יכול להיות מלווה למשל בבנו, הדבר יתועד בפרוטוקול מסודר ויהיה ניתן להשתמש בו, אם וכאשר עולה הצורך להגיש התנגדות לצוואה נוטריונית.
עריכת צוואה בפני נוטריון דורשת מספר תנאים, בראש ובראשונה קיום מרכיבי היסוד שמתקיימים בכל צוואה הנערכת בפני רשות ציבורית. בנוסף, על הנוטריון נאסר לבצע ניגוד עניינים ועליו לקבל חוות דעת רפואית אם יש בכך צורך, לטובת כשירות המצווה, לברר מהו רצונו החופשי והאם הוא מבין את טיב צוואתו.
במסגרת צוואה הנערכת בפני רשות ציבורית, יובא תוכן הצוואה אל השופט בעל פה או בכתב, השופט יפנה למצווה במספר שאלות שנועדו לאמת את הבנתו של המצווה את תוכן צוואתו ולאשר כי כך רצונו. הדברים יתועדו ויירשמו במדויק בפרוטוקול הדיון. בסיום בית המשפט יחתום וימסור את הצוואה יחד עם פרוטוקול הדיון. במעמד זה, אין נוכחות מצד גורמים נוספים מלבד בעלי העניין עצמם ועורך הדין שסייע בניסוח הצוואה.
צוואה נוטריונית בפני רשות
נוטריון כשלעצמו מוגדר בדין הישראלי כרשות, על כן ניתן לערוך בפניו צוואה שתיחשב כצוואה בפני רשות. הנוטריון יתבקש לקבוע את אמיתות הצוואה כך שאין צורך להשתמש במעמד זה בשני עדים, לרבות האפשרות לערוך מולו כרשות גם צוואות הדדיות.
חוק הירושה בישראל קובע כי ישנם מרכיבי יסוד לכל אחד מארבע סוגי הצוואות, כאשר העדר התקיימותו של אחד מהם, מביא לכדי מצב שבו המסמך איננו נחשב כצוואה כלל. לכן בכל מקרה של בדיקת מסמך לאימות כצוואה, חשוב לבדוק האם מתקיימים בו כל המרכיבים הנדרשים וזאת לצורך הכשרתו כצוואה נוטריונית.
כמובן שאחת הדרישות החשובות ביותר מהנוטריון שעורך את הצוואה היא לברר את כשירותו המשפטית של המצווה, לצד אישוש העובדה שהצוואה נמסרת לפי רצונו והחלטתו האישית בלבד. הנוטריון נדרש גם לאמת את פרטי וזהות המצווה בתעודת זהות או בדרכון, לרבות קבלת תעודה רפואית המאשרת את כשירותו לעשיית הצוואה מבחינה בריאותית, ככל שהמצווה מאושפז או מרותק לביתו במעמד עריכת הצוואה.
צוואה בפני רשות לא תיערך בשום אופן לאדם שנראה כי איננו מבין כראוי או לעומק את משמעות דבריו, שכן אם במצב זה יחתום על צוואתו, היא תצא מתוקפה. הנוטריון נדרש לערוך התרשמות משיחה עם המצווה ובמסגרתה עליו למצוא אותו כמי שמבין את הוראות צוואתו שלו עצמו. לעתים קורה שבנסיבות חייו של המצווה, הוא כשיר קוגניטיבית אך איננו מבין לעומק את טיבה של הצוואה שלו.
כך למשל כאשר הוא מרותק למיטתו ומקבל סיוע צמוד מבני משפחתו בעניינים שונים, בייחוד בנוגע לניהול נכסיו ורכושו. כעת בבואו לערוך צוואה, הוא כלל לא מודע להיקף רכושו, מה שפוגם בהבנתו את משמעות החלוקה בין היורשים בפועל. לשם כך הנוטריון יוודא את זהות היורשים, את הבנתו של המצווה לגבי היקף רכושו ואת השלכות הצוואה על כל יורשיו.
עריכת צוואה בפני רשות ציבורית
השופט והנוטריון חולקים את אותה הסמכות המשפטית בעשיית צוואות. בשני המקרים כאמור, יידרשו מספר תנאים משפטיים כדי שהצוואה תיחשב כשרה בהתאם לחוק הירושה, לרבות אימות זהות המצווה, הבנתו את השלכות ומשמעות צוואתו ועוד. כמו כן, הבהרנו כי יש להציג תעודה רפואית מעודכנת (רצוי עם תאריך סמוך ככל האפשר לתאריך עריכת הצוואה) שבהירה כי המצווה נמצא בצלילות וכשיר למסירת צוואתו.
התקנות אף מחייבות הן את בית המשפט והן את הנוטריון להעביר לבעל הצוואה מסמך מקור. לחילופין, המצווה יוכל לבחור להפקיד אותה למשמורת אצל הרשם לענייני הירושה באזור עריכתה.
האם צוואה הנמסרת לרב נחשבת לצוואה בפני רשות ציבורית?
אדם נפגש עם חברו הטוב, המשמש רב קהילה בעיר מגוריהם. השיחה החברית ביניהם כללה את הבעת רצונו של אותו אדם לפעולות שונות בהן היה מעוניין לאחר מותו. אותו אדם אף הגדיל לעשות והסביר לרב איך ירצה לחלק את נכסיו.
אולם לאחר פטירתו, צוואה זו לא באה לידי מימוש שכן היא נמסרה בביקור פרטי וחברי, ללא קשר לתפקידו של אותו הרב. הרב עצמו אף סבר כי שיחה זו הכילה גילוי לב בין אדם לחברו ותו לא. לאור אלה, הוא לא ביצע הליך "המשך" לעיגון הצוואה על פי חוק.
אדם שמעוניין למסור את צוואתו בעל פה לרב, מוכרח להבדיל בין אופן מסירת הדברים לאותו הרב ככל שהיה מוסר אותם לכל אדם אחר, לבין מסירת הדברים לאותו רב מתוקף היותו חבר בית דין דתי, כלומר צוואה שנערכת בפני רשות ציבורית.
כך למשל, אדם קשיש שמצווה על העברת דירה בבעלותו לאדם אחר לאחר מותו, חותם בפני בית דין רבני על שטר המכר של הדירה – מה שמאפשר לצוואה להפוך תקפה ושעונה כנדרש על כל הקריטריונים.
יתרונותיה של צוואה הנערכת בפני רשות ציבורית
כל אדם שסובל מבעיה רפואית, שאיננו בקיא מספיק בעברית, שלא יכול לכתוב או לקרוא, שמעוניין בניסוח צוואתו במהירות האפשרית ועוד, יוכל להשתמש בכל עת בגורם רשמי כמו רשות ציבורית לעריכת צוואתו וזאת מבלי שיצטרך להיוועץ בעורך דין קודם לכן ולשלם כספים רבים. ועם זאת, יש לזכור כי צוואה הנערכת בעל פה בפני רשות, מכילה התייחסות שונה מזו שבכתב.
שהרי בניסוח שבעל פה, קל יותר לערער על מהימנותם של המצווים, קל וחומר ככל שהם סובלים ממחסום שפתי בעת מסירת רצונותיהם בצוואה. מכיוון שהצוואה מהווה מסמך משפטי לכל דבר ועניין, ניתן לערער עליה רק באמצעות עורך דין צוואות וירושות מקצועי, שינמק מול בית המשפט כיצד איננה מבטאת אותה הצוואה את רצונו האמיתי של הנפטר שערך אותה בפני רשות.
כמובן שבית המשפט מקדיש מאמצים רבים כדי לפעול בהתבסס לרצונו האמיתי, הכן והאותנטי של מניח הצוואה ולכן לפני ששוקלים מסירת צוואה הנערכת בפני רשות ציבורית, או כאשר יש צורך בפתרון סוגיות בנוגע לירושה מכוחה של צוואה בפני רשות – משרד עורכת הדין מירי יעקב גביש ישמח לסייע לכם. עורכת הדין תוכל לייעץ, לכוון וללוות את התהליך במקצועיות וברגישות רבה. צרו קשר לתיאום התייעצות כבר עכשיו.
