נערות שכבר הצהירו טרם הגיוס לשירות החובה על היותן דתיות וכבר קיבלו פטור, לא יגוייסו למילואים. יוצאות דופן הן נשים שביצעו שירות סדיר מלא ובעלות חוגר מילואים, המעוניינות לקבל כעת פטור משירות מילואים. אך לא תמיד תצטרך החיילת להגיש בקשה לפטור, משום שפטורים אחרים עומדים לרשותה וברוב המקרים ניתן יהיה להסתפק בהם.
ראשית, חוק גיוס המילואים קובע כי נשים ישרתו במילואים עד גיל 38, כאשר לאחריו יינתן להן פטור מחמת גיל באופן אוטומטי. צה"ל חדל מלזמן נשים כבר סביב גיל 34, בעוד שנשים המשרתות בתפקידים עורפיים או כתומכות לחימה סביר שיזומנו מעט מאוד בכל מקרה. סוגיה נפוצה סביב הגיוס הנשי למילואים, היא פטור מחמת צמצום כוחות מילואים לפיו גם נשים שלא זוכות לפטור עד לגיל 38, ימצאו את עצמן בפטור מלא ממילואים כבר לפני כן, בשל היערכות מחודשת של כוח האדם, סגירת יחידה או בשל כוח אדם עודף באותה היחידה.
בנוסף, לנשים קיים פטור מלא משירות מילואים מחמת נישואין, הריון ואימהות. כל אישה המצויה באחד התנאים הללו, תוכל לקבל פטור באופן אוטומטי, ללא קשר לדתה ואמונתה.
מתי יש להגיש את הצהרת הדתיות?
צה"ל קובע מועדים מדויקים להגשת התצהיר, כאשר כל חריגה מהם תדחה על הסף את הבקשה לפטור, עם סכנה שלא יתקבלו בקשות נוספות על כך בעתיד. חיילות מילואים יוכלו להגיש את התצהיר עד 30 ימים מיום קבלת ההודעה האישית על ההתייצבות, או עד 30 ימים מיום מועד ההתייצבות כפי שמופיע בצו הגיוס.
למרות זאת, מוטב שלא להמתין למועד אלא להקדים ולפעול כבר קודם לכן.
התהליך מול וועדת הפטור והבדיקה הצה"לית
במקרים רבים מאוד לא יינתן פטור אוטומטי והמבקשים יזומנו לראיון דת. בראיון זה ייחקרו החיילים לגבי הדת ויצטרכו לענות נכונה על השאלות הנשאלות. אם יימסרו בשלב זה תשובות שגויות או בלתי מדויקות, הבקשה לפטור עלולה להידחות. על כן חשוב לפעול מול עורך הדין הצבאי על מנת לקבל הכנה מלאה לראיון, כולל סימולציה לגבי שאלות אפשריות והסבר על מהלך הריאיון. ההכנה תקל על מבקשי הפטור ותגרום להם להבין מה צפוי להם על מנת להשיג אותו.
חשוב מאוד לדעת! צה"ל בודק היטב את הרשתות החברתיות של מבקשי הפטור מטעמי דת. אם ברשתות החברתיות לא יופיעו חיים שמשקפים אורח חיים דתי, הבקשה לפטור תידחה.
ודבר חשוב נוסף – על פי שיקולי הצבא, פטור שניתן יכול גם להילקח. המשמעות היא, שגם בדיעבד אם יתגלה כי חיילים שהצהירו על עצמם כדתיים במטרה לקבל את הפטור אך אינם מקיימים בפועל אורח חיים דתי, יוכלו לקבל הודעה על ביטול הפטור והם יזומנו מחדש לשירות מילואים. יש לזכור שקבלת פטור על בסיס מניעים שקריים נחשב לעבירה פלילית, משום שמעורב בו תצהיר משפטי שקרי ועדות שקר בפני שופט או דיין. בעלי פטור שיתפסו בכך יאלצו להישפט בבית דין צבאי וצפוי להם מאסר.
עם זאת, החוק קובע כי ניתן לקחת מחיילים את הפטור שלהם רק תוך 24 חודשים מיום נתינת הפטור, או המועד האחרון שבהם ניתן לקרוא להם לשירות פעיל.
סוגי עבירות | סוגי פטורים |
נפקדות | טעמי דת |
סמים | טעמי בריאות |
תעבורה | טעמי מצפון |
מעוניינים בפטור מטעמי דת? אל תיגשו לתהליך הזה לבד!
משרד עורכי הדין מירי יעקב גביש הינו משרד מנוסה וותיק המטפל בדיני צבא, לרבות עבירות עריקות, נפקדות, סמים, עבירות תעבורה ברכבים צבאיים, נשק, חקירות מצ"ח, עמידה בפני בית הדין הצבאי וכן סוגיית הפטור לחיילים בסדיר ובמילואים:
פטור מטעמי דת או מצפון, פטור מטעמי בריאות, הורדה או העלאת פרופיל, ערעור על החלטות בנושא מתן הפטור, עמידה בפני וועדת הפטור ועוד. עורכת הדין מירי יעקב גביש הינה יוצאת הפרקליטות הצבאית ומכירה היטב את המערכת הצבאית, כלליה וחוקיה הסבוכים.
בזכות הניסיון, ההצלחות, הטיפול הרגיש וההקשבה לצורכי החייל/ת, מצליח המשרד לספק ייצוג, ליווי וסיוע מקיף לחיילים בכלל התחומים ויוכל לעזור גם לכם בהוכחת אורח חייכם הדתי מול וועדת הפטור, להכין למענכם את התצהיר המשפטי וללוות אתכם מהצעד הראשון ועד לקבלת הפטור.

פטור ממילואים לדתיות ניתן לנשים שהצהירו טרם גיוסן לשירות חובה על אורח חייהן הדתי, וקיבלו פטור משירות צבאי. נשים אלו אינן נדרשות לשירות מילואים. עם זאת, במקרים מסוימים, נשים שביצעו שירות סדיר מלא ונחשבות למילואימניקיות רשאיות להגיש בקשה לפטור משירות המילואים. במקרים רבים, ייתכן שלא יהיה צורך בבקשה רשמית, שכן קיימים פטורים אחרים המאפשרים להן להשתחרר משירות מילואים בהתאם לנסיבות האישיות שלהן.
כאמור, בלי קשר להיות החיילת דתייה או חילונית, ישנם פטורים ממילואים החלים על כלל הנשים המשרתות בצה"ל. ראשית, אישה שהגיעה לגיל 38 תקבל פטור אוטומטי ממילואים מחמת הגיל. זאת בהשוואה לגברים המשרתים עד גיל 40-45 על פי חוק. הנטייה של הצבא הייתה שלא לזמן חיילות למילואים כבר מגיל 34, אבל ייתכן והמגמה הזאת תלך ותשתנה בעקבות מלחמת חרבות ברזל. בנוסף, כל אישה בהריון, בנישואין, וגם אימהות, זכאיות לקבל פטור משירות מילואים. זה חל על כלל הנשים בלי קשר לדתיות או חילוניות.
בין אם מדובר על פטור מגיוס חובה ובין אם מדובר על פטור ממילואים לדתיות, כדי לקבל את הפטור יש להגיש הצהרה לפיה אותה אישה אכן מקיימת אורח חיים דתי. המערכת המשפטית של צה"ל וועדת הפטורים עוברות על כלל הבקשות ומבצעות תחקיר משלהן לגבי מידת אמינות ההצהרה, כלומר האם החיילת אכן מנהלת אורח חיים דתי. השאלות של הועדה עשויות להיות קשות להתמודדות, בייחוד בעבור נשים בלי ידע משפטי מקצועי. על כן, לפני הגשה פטור ועמידה אל מול הועידה, חשוב להתכונן, להכיר את חוקי הגיוס והפטור על בוריים, ולהתייעץ עם עורך דין או עורכת דין המתמקצעים בדיני צבא כהכנה לראיון ולהגשת הבקשה.
כאמור, חיילת שמבקשת פטור תצטרך לעבור ועידה מיוחדת לאישור הפטור. זה כולל גם מענה על שאלות בראיון אישי. מטרת הריאיון היא להבין האם החיילת אכן מנהלת אורח חיים דתי, או שהיא מנסה לקבל פטור שלא באמת נועד לה כדי שלא לשרת מתוך סיבות אחרות כמו היעדר מוטיבציה לשירות סדיר או מילואים. על כן, סביר שתישאלו באיזה מוסדות חינוך למדתן, ועל אורח החיים המשפחתי והאישי שלכן. הועדה נוטה לבחון גם את הפרופיל האישי של המשרתות ברשתות החברתיות. תמונות לא צנועות, תמונות המציגות אוכל לא קשר או אורח חיים בלייני, תמונות שהועלו לרשתות החברתיות בשבת ועוד… כולם יכולים להיות סימנים מחשידים מבחינת הועדה שתרחיק מכן את הפטור המיוחל.
כאמור, לנשים יש יותר הקלות מגברים ויותר סיבות לקבל פטור משירות מילואים, או שחרור מוקדם ממנו. אל מול זה עולות טענות לאפליה והיעדר שוויון בנטל בין נשים לגברים בצבא. אל מול סוגיית השוויון בנטל שהיא סוגיה חברתית בוערת, צה"ל מנסה להרחיב ככל האפשר את כמות המתגייסים והמשרתים תוך גיוס אוכלוסיות נרחבות שעד כה לא התגייסו באחוזים גבוהים באופן מסורתי, כמו גברים חרדים שלומדים בישיבה(אברכים) וגם נשים דתיות, שבחלק גדול מהמקרים משרתות שירות לאומי במקום צבאי.
הניסיון מלמד שחיילות מילואים דתיות צריכות לקבל עזרה והכוונה מקצועית של בעל מקצוע כמו עורך דין המתמחה בדיני צבא, כדי להכיר את החוק ולהתכונן בפני הראיונות של ועדת הפטורים.