הגיוס לצה"ל הוא תקופת חיים חשובה ונחשבת בחברה ובהוויה הישראלית. השירות בצבא הינו אחד הדברים שהכי מזוהים עם הישראליות והוא נתפס כביצוע החובה האזרחית החשובה מכל וכתרומה למדינה. יחד עם זאת, לא כולם מאמינים שהגיוס צריך להתקבל כמובן מאליו ובשנים מסוימות אף נרשמת ירידה משמעותית בכמות המתגייסים.
אז מי חייב להתגייס לשירות חובה ומי יכול לקבל פטור? כיצד ניתן להוציא פרופיל 21 מבלי להתגייס? מה העונשים על השתמטות? וכיצד עורך דין צבאי יוכל לסייע לכם בכל סוגיה מול צה"ל?
מי חייב בשירות חובה?
חוק שירות הביטחון קובע שכל בן ובת מגיל 18 חייבים להתייצב לשירות חובה בהתאם למועד הנקוב בצו הגיוס, לרבות התייצבות לצו ראשון הנערך לפני כן וכל הכנה, בדיקה או קורס קד"צ שאליו ישובץ המלש"ב. בצו הראשון נקבעים הפרופיל ופרמטרים נוספים שמגדירים את אותו מלש"ב על מנת לשבץ אותו בהמשך לתפקידים רלוונטיים. לאחר מכן יישלח צו הגיוס הקובע מתי להתייצב בלשכת הגיוס. חלק מהמלש"בים יקבלו מנילה שבה יוכלו לשבץ עדיפות ליחידות מסוימות.
הורים או אחים לילדים שקיבלו צו ראשון? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת. ספוילר: הרבה מאוד השתנה מאז הצו הראשון שלנו היחידה בהגשת עו"ד מירי יעקב גביש | פרק 02 >>> להאזנה <<< |
מי פטור משירות חובה?
רק במצבים חריגים מאוד מתקיים מצב שבו צה"ל מעניק שחרור מהצבא, שיוכל להתאפשר לפני מועד הגיוס (אך לא לפני ביצוע הצו הראשון) או לאחר שהשירות כבר החל. לפניכם רשימת הפטורים הקיימים בצה"ל:
- פטור מטעמי דת – אנשים שמהלך חייהם האדוק איננו מאפשר להם להתגייס הן בשל סדרי עדיפויות שהצבא לא נכלל בתוכם והן בשל חוסר התאמה לאורח החיים הנוכחי.
- פטור מטעמי בריאות – הפטור הרפואי, שבו חייל נמצא בלתי כשיר לשירות ומקבל את פרופיל 21. דירוג הפרופיל נקבע על פי הבדיקות הרפואיות בצו הראשון, או על ידי וועדה רפואית המעריכה מחדש את מצבו הפיזי או הנפשי של החייל.
- פטור מטעמים כלכליים – מצב סוציואקונומי נמוך עד כדי חוסר יכולת לאפשר את הפסקת הפרנסה של החייל מאחר ומשפחתו תלויה בו להמשך קיומה.
- פטור מטעמי מצפון – כאשר חל סירוב לשתף פעולה עם כל גוף הנוקט באלימות או באמצעים אלימים (נשק) ודוגל בדרך חיים פציפיסטית.
- פטור מטעמי נישואין או הריון – משחררים אוטומטית משירות חובה, אך אם החיילת תרצה בכך, היא תוכל להתנדב.
כדי לקבל שחרור מהצבא במסגרת אחד הפטורים הקיימים, יש להגיש בקשה מנומקת ומפורטת ולצרף אליה מסמכים ותיעוד התומכים בטענותיכם לרבות טפסים צה"ליים נדרשים. המורכבות של אופן ההגשה וההליך הבירוקרטי הסבוך וכן המדיניות שלא לשחרר חיילים מהשירות מחייבים סיוע מטעם עורך דין צבאי מיומן ומוכשר שיאפשר לכם לקבל את הפטור המיוחל. גם חיילים המעוניינים להוריד פרופיל או חיילים שמרגישים בעצמם בלתי כשרים לשרת יוכלו לקבל סיוע משפטי צמוד ולקבל פטור אוטומטי, לאחר שהוועדה הרפואית תאשר להוריד את הפרופיל ל-21.
אזרחים בחו"ל: האם הם חייבים להתגייס?
פטור נוסף שיכול להתרחש הוא מצב של מגורים מעבר לים. אמנם חוק הגיוס קובע כי המיקום הגיאוגרפי איננו משנה וכי כל אזרחי המדינה ללא קשר למקום מגוריהם חייבים להגיע ולתת את שנותיהם לצבא. צעירים שנולדו בחו"ל ונמצאו בישראל רק פרק זמן קצר או כלל לא ביקרו במדינה, עדיין חייבים להגיע ולשרת, להופיע לצו הראשון ולכל זימון שמתקבל. מטבע הדברים קשה ואפילו מתסכל להגיע לכל מיון או מבחן שצה"ל דורש, אך על פי החוק הצבאי עד שלא מוענק סופית הפטור, חלה חובה לציית לכל צו וקריאה ולשתף עמם פעולה מלאה.
רק במקרים חריגים ביותר יביאו המגורים בחו"ל לקבלת פטור:
- כאשר המדינה שבה הם מתגוררים תשלול את אזרחותם בשל השירות בצבא הישראלי
- כאשר המלש"ב הינו יליד חו"ל (בן להורים בעלי אזרחות ישראלית, שנולד במדינה אחרת) והוריו לא התגוררו בישראל מיום היוולדו ועד הגיעו לגיל 16.
- כאשר המלש"ב הינו בן מהגרים (משפחה היורדת מהארץ) שעזב את המדינה לפני גיל 16 והתגורר במדינה שבה גרים הוריו.
- כאשר המלש"ב הינו בן שליחים (בן להורים המבצעים שליחות)
ישראלים שמעוניינים לרדת מהארץ צריכים להסדיר את נושא השירות הצבאי של ילדיהם מבעוד מועד, על מנת למנוע מהם כל תסבוכת עתידית, לרבות פטור ממילואים.
במקרה של גירושים חלים תנאים מיוחדים שבהם צריך להציג הוכחות ספציפיות על פי תקנות הצבא כדי לקבל את הפטור.
ניתן גם לקבל דחיית שירות עבור כל אזרח ישראלי השוהה בחו"ל – יש לפנות לרשויות הצבא דרך קרובים הנמצאים בישראל או ע"י פנייה לקונסוליה והצגת מסמכים שמוכיחים את הזיקה למדינה הנוכחית בה הם מתגוררים.
עורך דין צבאי מומחה המכיר היטב את המערכת ואף פעל בתוכה בעבר, יוכל לטפל בכל אחד מהנושאים הללו ולהסדיר עבורכם את המעמד המתאים. במקרים רבים קורה שאזרחים בעלי אזרחות כפולה או משולשת שהתגוררו בישראל למשך פרק זמן קצר מאוד נקראו למרות הכל לשירות, כאשר לעתים הדבר נודע להם בדיעבד, לאחר שקיבלו הודעה על השתמטות והוצא נגדם צו מעצר כתוצאה מכך.
עריקים שנמצאים בחו"ל הם בעלי זיקה נמוכה מלכתחילה לישראל ואמנם חייבים עדיין לבצע שירות, אך מצבם יילקח בחשבון תחת נסיבות מיוחדות. עורך דין צבאי בעל הידע המשפטי המתאים יצליח לסייע לאזרחים אלה בכל מצב של שחרור ממעצר וקבלת עונשים מופחתים.
השתמטות מהצבא
חוסר התייצבות במועד והמקום שקבע צה"ל בצו הגיוס יתייג את המלש"ב כמי שנעדר מהשירות ללא רשות. בין אם המגויס יתייצב בסופו של דבר מרצון ובין אם ירצה עונש מאסר, הדבר יגיע בסופו של דבר לכדי פתרון ברור. צה"ל רואה בעבירת ההשתמטות כעבירה חמורה ולא בוחל באמצעים על מנת לעצור ולהעניש את מי שמבצע אותה. גם מי שמבקש להיעלם מעיני הצבא ולהתחמק, כך או כך יבוא על עונשו – מצ"ח או משטרת ישראל יעצרו את העבריין על ידי פעולה יזומה או אקראית, אם תבוצע לו בדיקת רישיון או שהוא ינסה לצאת מגבולות המדינה.
המשתמטים נשפטים בדין משמעתי על ידי קצינים בבית הדין הצבאי ונידונים למאסרים בפועל או מאסרים על תנאי. העבירה תירשם בתיק האישי של החייל ותלווה אותו לאורך השירות. למרות זאת, אין המדובר ברישום פלילי ולכן לא תהיה לו השלכה עתידית באזרחות.
מה העונש על השתמטות?
העונש הצפוי על השתמטות או עריקה הינו מאסר של עד שלוש שנים בפועל. תקופת המאסר הסופית תבוסס על משך ההיעדרות, נסיבות העבירה וקיום/ אי קיום העדויות והראיות כנגד החייל. אם ההרשעה הינה בעבירה של היעדר מן השירות ללא קבלת רשות, היא גוררת רישום פלילי. זוהי סיבה נוספת לגייס לצדכם עורך דין ממולח ומוכשר הבקיא בתחום הצבאי, שיוכל לפעול למען המרת העבירה לעבירה קלה יותר, שלא נושאת ברישום פלילי ומכאן שלא תשפיע על מצבכם באזרחות.
אם אין ברצונכם להתגייס, עליכם להתייצב מראש לכל הצווים והבדיקות ובמקביל להגיש את הבקשות המתאימות שמבוססות על חוסר יכולת או רצון לשרת מכל סיבה שהיא ובהתאם לאחד הפטורים הקיימים. מומלץ לפנות לעורכת הדין מירי יעקב גביש על מנת לפעול לטובת קבלת הפטור.
עורכת הדין הצבאית מירי יעקב גביש תציג את גרסתכם בפני המערכת הצבאית ותביא לכך שבשום מקרה לא ינקטו נגדכם בהליכים משפטיים. המשרד עוסק בכל תחומי הצבא לרבות טיפול בקבלת פטור, עריקות והשתמטות מהצבא, טיפול בעבירות צבאיות, הגשת בקשות וייצוג משפטי מול וועדות ובית הדין הצבאי.