בצוואה נקבעת חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים. המוריש, כלומר המנוח שניסח את הצוואה לפני פטירתו, קובע לפי השיקולים השונים שלו והעדפותיו המסוימות, את חלוקת העיזבון ואת הצורה בה ייעשה הדבר. חלוקת נכסי עיזבון יכולה להתבצע גם כאשר אין צוואה שנכתבה על ידי המוריש. הנה מה שצריך לדעת על הצורות והדרכים השונות לחלוקת עיזבון בין יורשים.
חוקי הירושה בישראל
בכל תחום מסוים, המדינה מחליטה לקבוע רגולציות שונות שלפיהן האזרחים יוכלו להתנהל באותו הנושא. מיסוי, עסקים, ביטחון, בריאות וחקלאות הן דוגמאות לתחומים בהן מפעילה המדינה רגולציה וקובעת חוקים שונים שמסדירים את מה שמותר ומה שאסור. המדינה מעורבת מבחינה רגולטורית גם בכל מה שקשור לירושות. כאשר אדם נפטר, הוא משאיר אחריו נכסים אותם צבר במהלך החיים שלו.
את הנכסים הללו, שיכולים לכלול נכסי מקרקעין, כסף נזיל, חפצים שונים ועוד, יכול אותו אדם שצבר במהלך החיים שלו לחלק לאנשים שהוא רוצה לאחר המוות שלו, כך שהם יהיו בעלי אותם נכסים. המדינה גם מסדירה מצב בו לא קבע הנפטר מי יקבל את הנכסים השונים שיש לו. המדינה מתייחסת לצורה בה יחלקו את הנכסים המדוברים, למי ובאיזה סדר.
איך להבטיח חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים לפי רצון המנוח?
אחד העקרונות החשובים ביותר כאשר אנו מדברים על חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים הוא מימוש רצון המנוח. במהלך חייו צובר המנוח נכסים שונים. צבירת הנכסים הללו היא זכות אדם בסיסית, המכונה הזכות לקניין. כדי לממש את הזכות הזאת גם לאחר מותו של הנפטר, מאפשרת המדינה לכל אדם להבטיח את חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים בצורה בה הוא יהיה מעוניין לעשות זאת, באמצעות עריכת צוואה.
הסוגים השונים של צוואות
ישנם כמה סוגים שונים של צוואות. מצד אחד, המדינה רוצה לאפשר לכל אזרח לנסח צוואה ולהשאיר הוראות ברורות ומסדורות לאחר המוות שלו, בכל מה שנוגע לחלוקת הנכסים שצבר במהלך החיים שלו. מנגד, המדינה מבינה גם שמדובר בעניין בעל משמעויות כלכליות רבות. אם מוסיפים לכל זה את הרגישות התמידית שיש בעניינים משפחתיים, אין ספק שחלוקת נכסי עיזבון בין יורשים היא לא דבר פשוט.
לכן, החליטה המדינה שכל אזרח יוכל לנסח צוואה, אך זאת תהיה תקפה וחוקית רק אם היא תבוצע לפי הכללים השונים שמכתיבה המדינה. המדינה קובעת שאסור למשל להתנות ירושה מסוימת בביצוע פעולה בלתי חוקית. כמו כן, ישנן דרישות נוספות הנוגעות להשפעה על מנסח הצוואה. כדי שצוואה תהיה תקפה, היא צריכה לעמוד בכללים השונים ולהיות מנוסחת על פי אחד מסוגי הצוואות האלו:
- צוואה בכתב יד
- צוואה בפני רשות
- צוואה בפני עדים
- צוואה הדדית
- צוואה בעל פה
מתי החוק יקבע את חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים?
כפי שכבר הסברנו מקודם, המטרה העיקרית של החוק היא לאפשר את מימוש רצון המנוח. למרות זאת, ישנם אנשים שמסיבות שונות מחליטים שלא לבצע פעולה אקטיבית לפני מותם על מנת שרצונם ימומש. אנשים אלו לא משאירים צוואות אחריהם, מה שיוצר בעייתיות בכל מה שקשור אל חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים.
כדי להתגבר על סיטואציות כמו אלו, קבעה המדינה בחוקי הירושה שלה כיצד יחולק עיזבון בין יורשים במידה ואדם מסוים שהלך לעולמו לא השאיר אחריו צוואה. חלוקת ירושה בצורה כזאת מכונה "ירושה על פי דין".
סדר חלוקת הנכסים
הדבר הראשון שנקבע בירושה על פי דין הוא הסדר של היורשים. לפי סדר זה, ניתן להבין באיזה צורה יחולקו נכסי העיזבון. לפי החוק, היורשים הראשונים הם צאצאיו של הנפטר – ילדיו, נכדיו או הנינים שלו, לפי הסדר. לאחר מדרגה זאת, היורשים הבאים הם משפחתו הגרעינית של הנפטר – הוריו או האחים שלו, לפי הסדר.
המדרגה השלישית היא שאר משפחתו של הנפטר – הורי הוריו והדודים שלו. בן או בת הזוג של הנפטר יקבלו גם הם חלק מנכסי הירושה, באופן משתנה.
האופן בו מחולקים הנכסים
חוקי הירושה לא מגדירים רק את סדר היורשים בירושה על פי דין, אלא גם את האופן שבו תתבצע חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים שנקבעו על פי החוק. כך זה מתבצע:
- לנפטר היה בן זוג וילדים? העיזבון יחולק בין אלו בצורה שווה
- לנפטר לא היו ילדים, אך היה לו בין זוג? העיזבון יחולק בצורה שווה בין הורי הנפטר לבן הזוג
- הורי הנפטר נפטרו, אין לו ילדים אך היה לו בן זוג ואחיו עוד חיים? שליש מהעיזבון יחולק בשווה בין האחים, בעוד שבן הזוג יקבל את יתר העיזבון
- לנפטר היה בן זוג, אך הוא לא הותיר אחריו משפחה גרעינית, צאצאים והורי הוריו נפטרו? במצב כזה, כל העיזבון ילך אל בן הזוג
- לנפטר היו ילדים אך לא היה לו בן זוג? כל נכסי העיזבון ילכו אל הילדים
- הנפטר לא השאיר אחריו ילדים ובן זוג? תבוצע חלוקה שיווניות בין הוריו ואחיו
יש לציין כי בן או בת הזוג מקבלים גם את נכסי המיטלטלין השונים שהיו בבעלותו של הנפטר, כמו גם כלי רכב שהיה בבעלותו.
מה קורה כשאין יורשים פוטנציאליים מבחינת החוק?
ישנם מצבים בהם אין יורשים פוטנציאליים מבחינת חוקי הירושה. אם נבדק סדר היורשים ונמצא שאין אדם שזכאי לקבל את ירושתו של הנפטר, לא תבוצע חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים אחרים שעשויים להיות פוטנציאליים, כמו בני משפחה רחוקים מאוד או חברים קרובים. במקרה הזה, העיזבון יגיע ישירות אל המדינה. הנכסים באופן רשמי יהיו בבעלות המדינה ולא ניתן יהיה לתבוע עליהם בעלות באמצעות חוקי הירושה.
מהי הדרך בה ניתן לממש את הירושה?
משרד הרשם לענייני ירושה הוא הגוף הממונה מטעם המדינה למימוש צוואות, על מנת שתבוצע חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים בצורה החוקית, בין אם על ידי צוואה או על ידי חוקי הירושה. כדי לממש את הירושה יש לפנות לגוף זה ולהגיש בקשה לצו ירושה.
חשוב לדעת
עשוי להיווצר מצב בו לנפטר נולד צאצא. צאצאי הנפטר כאמור הם חלק מסדר היורשים במקרה שאין לנפטר צוואה. החוק קובע כי הצאצא ייכלל בסדר היורשים, כל עוד הוא נולד תוך פחות מ-300 ימים ממות המוריש. בנוסף, החוק קובע שילד מאומץ ייחשב כצאצא ישיר של הנפטר לכל דבר ועניין מבחינת מקומו בסדר הירושה.
מה מאפשרת צוואה?
צוואה היא למעשה הכלי היחידי שמאפשר לכל אזרח באשר הוא לקבוע כיצד יחולקו הנכסים שהוא צבר במהלך החיים שלו, באיזה צורה תבוצע החלוקה, מה יהיו התנאים לחלוקת הנכסים ומי יהיו למעשה היורשים שיקבלו את העיזבון.
סיוע מאנשי מקצוע
כדי לנסח צוואה בצורה חוקית, ועל מנת שהצוואה תהיה תקפה ובעתיד יוכל הרצון שלכם להיות ממומש והנכסים שלכם יגיעו אל האנשים שאתם רוצים, אתם יכולים להסתייע באנשי מקצוע לכך. אנשי המקצוע הללו הם עורכי דין שעובדים במשרדי עורכי דין המומחים בצוואות וירושות, כמו משרד עו"ד מירי יעקב גביש. המשרד מטפל גם במקרי עריקות מהצבא באמצעות עו"ד צבאי.
