על פי חוק שירות ביטחון (התשמ"ו – 1986), כל נער ונערה עם הגיעם לגיל 18 מחויבים בגיוס לשירות צבאי, כאשר חלק ניכר ממשלימי השירות הסדיר יקבלו עליהם חובה גם לביצוע מילואים. עם זאת, במקרים מסוימים יינתן לחייל או החיילת פטור משירות על רקע רפואי, מטעמי מצפון וגם פטור על רקע דת, לפיו על החייל/ת להצהיר כי הגיוס לצה"ל פוגע באמונה הדתית.על פניו, בעת הגיוס לשירות החובה, דברים נראים פשוטים יותר: המלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון) מצהירים בפני הרבנות הדתית על דתם וזוכים לקבל בשל כך את הפטור.
כאשר החייל/ת השלימו את שירותם הצבאי הסדיר ונקראים כעת למילואים, יכול לעבור פרק זמן יחסית גדול עד למפגש הבא עם הצבא, שבו גם אורח החיים, ההתקרבות לדת והמנהגים האישיים יכולים להשתנות באופן ניכר. בשלב זה, חיילי מילואים שיצהירו על היותם דתיים, יצטרכו להיבחן על פי וועדה צבאית מיוחדת ולא בכל המקרים סביר שיתקבל פטור על רקע דת.
| סוגי עבירות | סוגי פטורים |
| נפקדות | טעמי דת |
| סמים | טעמי בריאות |
| תעבורה | טעמי מצפון |
כיצד מקבלים את הפטור?
על פי סעיף 40 לחוק השירות הצבאי, חיילת שהצהירה בפני דיין בבית הדין הרבני או בפני שופט על דתה, תהיה פטורה מהשירות בכפוף להגשת תצהיר משפטי שייערך אצל עורך דין צבאי. על החיילת להצהיר על אורח חיים דתי הכולל שמירת כשרות ואיסור נסיעה בשבת ולצרף את צו המילואים, תעודת הזהות (כולל הספח) ואישור על תשלום אגרה לבקשה שהוגשה.
כל חייל/ת שמעוניינים בקבלת פטור על רקע דתי יצטרכו להוכיח כי הוויי משפחתם או אורח החיים שלהם עצמם הינו דתי גמור. בשל העלייה בסירוב לבצע שירות מילואים בקרב חיילים וחיילות מכלל המגזרים, צה"ל יבדוק את נכונות הצהרת החיילים בדרכים מגוונות.
בשלב הסופי יזמן צה"ל את החיילים המבקשים לוועדת הפטור – הסמכות האחרונה שתחליט האם לאשר את הפטור או לא. מכאן ניתן ללמוד כי גם כאשר מפקדי היחידה, גורמי הקישור ואפילו המפקדים הישירים אינם בעלי סמכות לשחרר חיילי מילואים מביצוע מחויבותם לצבא וכי רק וועדת הפטור תהיה רשאית לדחות או לאשר זאת.
קיבלתי צו מילואים אך כבר הגשתי בקשה לפטור – האם להתייצב?
כאשר ניתן צו מילואים שהמועד שלו מוקדם יותר מתאריך הזימון לוועדה, או שכבר החל תהליך לגבי קבלת הפטור, אין הדבר פוטר מחובת ההתייצבות למילואים בכל מקרה.
יש להדגיש כי כל מצב של נפקדות, עריקות או אי התייצבות במועד ובמיקום שנקבעו בצו המילואים יחייב בדין משמעתי בבית דין צבאי והעונשים על כך יוכלו לנוע בין מספר ימי מחבוש ועד מאסר לתקופה ארוכה בכלא צבאי.
צה"ל לא רואה בעין יפה בשום מקרה את סוגיית אי הציות להוראותיו, גם אם הסיבה לאי ההתייצבות לכאורה תתברר כמוצדקת, או כתולדה של "אין ברירה". כל "הסתבכות" שכזו מול צה"ל, עלולה לסכן את האישור לפטור ועל כן חשוב לגייס לצדכם כבר מרגע תחילת התהליך עורך דין צבאי מיומן ובקיא בסוגיית הפטור, שיגן על זכויותיכם וייעץ לכם מה כדאי לעשות בכל התקשרות מול הצבא מכאן והלאה.
שירות חובה בצה"ל כולל שירות של שנתיים לבנות ושלוש שנים לגברים. לעיתים קרובות כאשר חיילים משתחררים מהשירות הם משובצים גם לשירות מילואים. כוח המילואים של צה"ל הוא כוח גדול וחשוב, והצבא מנסה לשמר כמה שיותר חיילים בו. על כן, מי שלא רוצה או יכול לשרת צריך לקבל פטור באופן מסודר. בדומה לפטור משירות חובה, פטור ממילואים יכול להיות מטעמים רפואיים וגם מטעמים דתיים – אידיאולוגיים.
מערך האמונות של אדם עשוי להשתנות לאורך חייו. ועל כן, אדם ששירת כחייל יכול במרוצת השנים לשנות את מערך האמונות שלו ואת תרבותו ולאמץ אורח חיים דתי או חרדי. במקרים כאלה, השירות הופך למנוגד את הערכים והאמונות של אותו אדם. ועל כן, יש הפונים לקבלת פטור על רקע דתי ממילואים, לאחר שירות צבאי רגיל.
הדת היהודית היא לא יצור הומוגני, ויש בה זרמים רבים, כמו חילוניות, מסורתיות, דתיים לאומיים וחרדים. חרדים לא מתגייסים לצבא מתוך הסדר הסטאטוס קוו על חתם ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון עם ייסוד מדינת ישראל. ההסדר קבע שמי ש"תורתו אמונתו", אז קבוצה של מעט לומדי תורה בישיבות, יהיה פטור משירות.
בשונה מהזרמים הציוניים ביהדות, הזרמים החרדיים רואים בשירות צבאי מין ניסיון לקדם את הגאולה באמצעים פיזיים. חרדים רבים רואים בזה מעשה פסול. על פי האמונה של רבים, את הגאולה אין להביא באמצעים פיזיים כמו הקמת מדינה והגנתה על ידי צבא. הגאולה אם כן תגיע רק מתוך אמונה, תפילות ולימוד תורה, לדעתם של יהודים חרדים.
בהתאם לסעיף 40 לחוק השירות הצבאי, חיילים המעוניינים לקבל פטור מטעמי דת נדרשת להצהיר בפני דיין בבית דין רבני או בפני שופט על השתייכותה לדת היהודית. הצהרה זו חייבת להיות מלווה בתצהיר משפטי המאומת על ידי עורך דין צבאי. במסגרת ההצהרה, על החיילים להצהיר כי היא מנהלת אורח חיים דתי, הכולל שמירת כשרות ואי נסיעה בשבת. בנוסף, יש לצרף לבקשה את צו המילואים, תעודת זהות כולל ספח, ואישור המעיד על תשלום האגרה הנדרשת.
בשלב הסופי צה"ל מזמן את החיילים המבקשים פטור לוועדת הפטור, שהיא הגורם המוסמך להכריע אם לאשר או לדחות את הבקשה. חשוב לציין כי מפקדי היחידה, גורמי הקישור ואף המפקדים הישירים אינם מוסמכים לשחרר חיילי מילואים ממחויבותם לצבא. רק ועדת הפטור מחזיקה בסמכות הבלעדית לקבל החלטה סופית בנושא.
בשנים האחרונות נושא הפטור מגיוס לדתיים נמצא בכותרות ונוכח מאוד בשיח הציבורי. הפטור גורם למצב שבו רבים מהמגויסים מרגישים שנטל הגיוס מחולק באופן לא הוגן ולא שוויוני. חילונים רבים מבצעים שירות סדיר ומילואים גם בלי רצון או מוטיבציה רבים, רק מתוך החוק והחובה. כאשר מדובר על פטור ממילואים, פעמים רבות מדובר על אנשים שהיו כבר חלק מהמערכת והיא חלק ממערך הזהות שלהם, אף על פי שהשירות בה סותר את אמונתם או תרבותם.
כדי להגדיל את הסיכוי שהבקשה שלכם תביא לקבלת פטור של ממש, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין מקצועי. עורך הדין יכול לעזור גם במצבים בהם הבקשה לקבל פטור לא התקבלה, בהגשת ערעור. עורך הדין מכיר את החוק על בוריו ויודע כיצד להתנסח באופן משפטי.
