נפקדות הוא מונח צבאי המתאר חייל שנעדר מהשירות הצבאי ללא אישור לפרק זמן מוגבל. עבירה זו נחשבת כהקדמה למצב בו אותו חייל יוכר כעריק. ההגדרה "נפקדות" מופיעה בפקודות הצבא והיא נועדה להבדיל בין עריקים לנפקדים ובכך לקבוע את דרך ההתמודדות עימם.
כל חייל המשרת בצה"ל, בין אם בשירות סדיר, שירות מילואים או כל שירות אחר, מחויב לשהות בבסיס שלו בכל זמן שהצבא מחייב אותו ואסור לו להעדר על דעת עצמו וזאת בניגוד לפטור ממילואים למשל. איסור זה חל על היעדרויות מכל הסוגים – אי הגעה לבסיס בזמן שהיה צריך (כולל איחורים), בריחה מהבסיס בזמן שהחייל מחויב להיות בו, חייל שהועבר מיחידתו ליחידה אחרת ולא הגיע ליחידה החדשה בזמן שנקבע לו וכו'.
חייל שנעדר למשך תקופה של עד עשרים ימים בלבד מוגדר נפקד. לעומת זאת, אם היעדרותו של החייל תימשך למעלה מעשרים ימים, כלומר החל מעשרים ואחד ימים, החייל יוגדר עריק. הגדרות אלו – נפקד או עריק, משפיעות על האופן בו יטופל החייל ועל העונש שיקבל.
חשוב מאוד לפנות אל עורך דין צבאי כמה שיותר מהר כי ככל שהזמן עובר, הבעיה רק גדלה.
שמירה על זכויות החייל לכל אורך התהליך
היכרות נרחבת ואישית עם מערכת החוק הצבאית
הדרכה וליווי מלא לאורך כל הדרך
ידע ונסיון נרחב בליווי חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים
שקיפות וזמינות מלאה
בסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי – חוק המסדיר את השיפוט הצבאי בצה"ל נכתב: "חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך". זאת אומרת, שבאופן כללי עונשו של חייל הנעדר מצה"ל הוא שלוש שנות מאסר, אבל עונש זה משתנה בהתאם לנתונים ולנסיבות ובנוסף יש הבדל בין עונשי הנפקד והעריק. דרגתו של החייל, חומרת העברה שעבר, מצבו האישי – הנפשי, הפיזי והכלכלי, הסיבות בגללן נעדר, עורך הדין המייצג אותו ועוד נתונים רבים משפיעים על העונש שייגזר על הנפקד.
כשנגמרת תקופת הנפקדות, החייל הנפקד נשפט ביחידתו בהליך של דין משמעתי. משפט זה נערך בפני קצין המוסמך לכך הקובע את עונשו של החייל. העונש המקסימלי שיכול לקבל נפקד (שוב נזכיר שהכוונה לחייל שנעדר לתקופה קצרה מעשרים ואחד יום ולא יותר!) הוא שלושים וחמישה ימי מחבוש. העונש שנקבע משתנה בהתאם לנתוניו האישיים של הנפקד, כפי שפירטנו לעיל.
הנפקדות מצה"ל מתחלקת לשני סוגים עפ"י פקודת צה"ל: נפקדות של עד עשרים וארבע שעות ונפקדות של מעל עשרים וארבע שעות.
חייל שנפקד מיחידתו אבל חזר לפני שעברה יממה מרגע שיצא, יטופל משמעתית על פי כללי הדין המשמעתי בצה"ל אבל בשונה מחייל שנפקד מעל ל-24 שעות, תקופת ההיעדרות לא תחשב לא כתב"ן (תקופה בלתי נמנית שלילית שלא נחשבת לחייל כימי שירות ולכן יצטרך להשלימה לאחר תקופת הזמן שהיה אמור לשרת) ומכאן שלא יצטרך להשלים יממה זו לאחר סיום שירותו.
שינוי נוסף במצב בו חייל נפקד לפחות מעשרים וארבע שעות הוא שהחייל ימשיך לקבל את משכורתו הצבאית והיא לא תוקפא וגם תשלומים נוספים שהוא צריך לקבל בזמן זה.
נעים להכיר, אני עו"ד צבאי – מירי יעקב גביש. בשנת 2006 הקמתי את משרדי במטרה להעניק ללקוחותיי שירות בלתי מתפשר בתחום הדין הצבאי. במסגרת העתודה הצבאית למדתי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן משנת 1996. כבוגרת הפרקליטות הצבאית המשכתי להתמקצע בתחום המשפט הצבאי כשאני מאמינה כי מלבד פיתוח קריירה מקצועית אני עוסקת בשליחות.
המשרד שלי – עו"ד מירי יעקב גביש, חרט על דגלו ערכים של יושרה, מקצועיות, טיפול מהיר וחתירה בלתי פוסקת למצוינות בעבודה על כל תיק.
מה שמתבטא בעבודה יסודית, שימוש בכל הכלים העומדים לרשות המשרד ושאיפה לתוצאות מקסימליות ללא מקום לפשרות.
ההשלכה הראשונה היא כמובן העונש המידי אותו יקבל החייל בהתאם לנסיבות המקרה. כמו כן, רק אם החייל נעדר למשך יותר מיממה, משכורתו הצבאית תוקפא ויצטברו לו ימי תב"ן אותם הנפקד יאלץ להשלים לאחר סוף שירותו הצבאי.
| השלכות הנפקדות | סוגי היעדרויות משירות |
| העונש המיידי | נפקדות עד 24 שעות |
| הקפאת משכורת | נפקדות עד 20 יום |
| ימי תב"ן | עריקות |
נפקדות מהצבא היא היעדרות של חייל מהבסיס בזמן שהוא נדרש כן להימצא ביחידתו. כלומר, יציאה הביתה לסוף שבוע במסגרת מה שמאפשרת היחידה לא תהיה נחשבת לנפקדות על פי החוק. את הנפקדות יש לחלק לשני פרקי זמן אפשריים, כפי שמבדיל ביניהם החוק. באופן כללי, נפקדות היא היעדרות המנוגדת לנהלי היחידה שנמשכת עד 20 ימים. אי הגעה של החייל לבסיס בזמן שהיה צריך (כולל איחורים), בריחה מהבסיס בזמן שהחייל מחויב להיות בו, חייל שהועבר מיחידתו ליחידה אחרת ולא הגיע ליחידה החדשה בזמן שנקבע לו וכו' – כולם נחשבים לעריקות על פי החוק. חשוב לציין שבמקרה של עריקות שאורכת פחות מ-24 שעות, החוק מאפשר סנקציות ועונשים מוגבלים יחסית.
עריקות היא היעדרות לא מאושרת ולא חוקית מהיחידה הצבאית שבה אמור להימצא החייל, שנמשכת למשך תקופה של מעל 20 יום, כלומר 21 ימי היעדרות ומעלה. הענישה על עריקות עשויה להיות כבדה הרבה יותר מהענישה במקרה של נפקדות. על כן, גם אם אתה נעדר מהיחידה, אבל התחרטת על המעשה הזה ואתה רוצה להפחית את מידת החומרה של העונשים האפשריים כלפיך, מומלץ לחזור הביתה לפני היום ה-21 להיעדרות.
על פי סעיף 94 בחוק השיפוט הצבאי, המסדיר את כללי השיפוט בצה"ל, נקבע כי: "חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא מחויב להיות בו על פי חוק באותו זמן, דינו – מאסר עד שלוש שנים, אלא אם הוכח כי הייתה לו הצדקה סבירה או היתר לכך." במילים אחרות, חייל שנעדר ללא אישור עלול לעמוד בפני עונש של עד שלוש שנות מאסר. עם זאת, העונש בפועל משתנה בהתאם למגוון גורמים ונסיבות, ובין היתר קיימים הבדלים בעונשים בין נפקדים לעריקים.
כאשר חייל חוזר ליחידתו לאחר תקופת נפקדות, עליו להישפט ביחידה על ידי קצין שהוסמך לכך. החלטת הענישה תלויה בפרמטרים שונים, כגון דרגת החייל, חומרת העבירה, מצבו האישי (נפשי, פיזי וכלכלי), הסיבות להיעדרות, איכות הייצוג המשפטי ועוד. כל אחד מהגורמים הללו עשוי להשפיע על תוצאת המשפט והעונש שיוטל על החייל הנפקד. אם הגעתם כבר למצב שבו אתם נפקדים, מומלץ לקבל עזרה מבעל מקצוע כמו עורך דין המתעסק בדיני צבא כדי לנסות ולצמצם את העונש ככל האפשר ולהתחשב בנסיבות המורכבות שהביאו אתכם להיות נפקדים מהיחידה שלכם.
כאשר חייל מחליט שהוא נפקד מיחידתו, קשה מאוד לשנות את דעתו. ההחלטה מלווה לרוב בתחושות תסכול גבוהות מהמערכת הצבאית, תחושה שהמערכת לא נותנת מספיק סיוע לחיילים שלה, שמרגישים לעיתים קרובות נחנקים תחת עול המשמעת שלה והעומס הכרוך בשירות צבאי. פעמים רבות תחושת התסכול נובעת גם מעצם העובדה שהגיוס לצבא בישראל הוא גיוס חובה. על כן, גם חיילים שאין להם מוטיבציה לשרת מתגייסים. ההתנגשות בין חוסר המוטיבציה לקשיים שמביא איתו השירות בצה"ל יכול להביא לנפקדות. חיילים רבים מסבירים את נפקדותם מתוך צרכים כלכליים, הצורך לפרנס את עצמם ולעיתים קרובות גם את משפחתם, וגם צרכים אישיים כאלה ואחרים.
לפני שרמת התסכול מהמערכת מגיעה לשיא ומביאה את החייל לנקוט בנפקדות, חשוב לוודא שמבקשים עזרה ממערך תנאי השירות של היחידה בה משרת החייל.
כיצד ניתן לשתחרר מהצבא שחרור מהצבא מטעמי מצפון שחרור מהצבא לתושבי חו"ל שחרור מהצבא מטעמי דת שחרור מהצבא פרופיל צבאי ישנם סוגים רבים של
חוק גיוס חובה לצה"ל הינו אחד מהחוקים החשובים ביותר במדינת ישראל. החוק קבוע בתוך חוק שירות ביטחון, [נוסח משולב], התשמ"ו– 1986. החובה חלה על כל
יום הגיוס מלווה באינספור שאלות ולא מעט חששות. "הלם בקו"ם" כפי שרבים מכנים אותו, הוא אותו מפגש ראשוני עם הצבא שמתחיל בשרשרת החיול ונגמר בהגעה
סחר בנשק בצבא – הקדמה ברור לכולם כי עבירות נשק בצבא הן מהעבירות החמורות ביותר על פי הדין הצבאי. יש לא מעט עבירות אשר יכולות להסתיים
