הפרופיל הרפואי הוא ההערכה הרפואית הניתנת לכל מועמד לשירות ביטחון לפני תחילת שירותו הצבאי. הערכה זו מאפשרת לצבא להבין לאילו תפקידים אותו מועמד יכול להתאים כשיהיה חייל. במצבים בהם מדובר בצעיר ששואף לשרת שירות משמעותי כלוחם, והפרופיל הרפואי הוא פרופיל נמוך שלא מאפשר שירות מסוג זה, התהליך הנדרש הוא תהליך של העלאת פרופיל. איך תהליך כזה מתנהל, מה אפשר לעשות במסגרתו, ואיך מצליחים להעלות פרופיל בסופו של דבר? כל התשובות לפניכם.
מהו הפרופיל הרפואי הצבאי?
לפני גיוס למערכת צבאית, על הצבא להעריך בצורה מדויקת ככל הניתן את היכולות והכישורים של המועמד לשירות צבאי (מלש"ב), בכדי להצליח למיין אותו בצורה הטובה ביותר, כך שהוא ימצה את יכולותיו באופן אידאלי מחד, ושהצבא ינצל את יכולותיו באופן אידאלי מאידך. הכלי המשמעותי ביותר שמאפשר לעשות זאת הוא הפרופיל הרפואי. פרופיל רפואי הוא ציון מספרי שניתן לכל מלש"ב, ושמשקף בצורה גסה יחסית את יכולותיו ומגבלותיו הפיזיות בכדי להבין האם הוא מתאים לשירות לוחם. כל גבר בגיל גיוס עם פרופיל רפואי מתאים ללוחמה (72, 82 או 97) אמור להיות מגויס לשירות לוחם, אם לא התמיין לפני כן לתפקיד אחר. גם בנשים נדרש פרופיל רפואי מתאים ללוחמה – אם כי לוחמה לא תהיה ברירת המחדל ויש צורך לעבור גיבוש לוחמות. קל להבין, אם כן, את החשיבות של העלאת פרופיל עבור מלש"בים רבים.
פרופיל רפואי נמוך מונע גיוס לתפקידי לוחמה ובכלל
במצבים בהם מלש"ב מעוניין להתגייס לשירות לוחמה, אך הרופא הצבאי קובע לו במהלך הצו הראשון פרופיל שאינו מתאים ללוחמה (64, 45 או 21) – יש צורך בתחילת התהליך הארוך והמייצג של העלאת פרופיל. פרופיל 21 הוא פרופיל רפואי ייחודי, משום שהוא למעשה קובע שהמלש"ב לא מתאים רפואית לשירות צבאי בכלל. אנשים בעלי פרופיל 21 שמעוניינים להתנדב לצבא מקבלים פרופיל 25, שמאפשר לגייס אותם. גם כאן יתכן שיהיה צורך בתהליך של העלאת הפרופיל בכדי לאפשר את הגיוס עבור מי שהצבא קבע שלא מתאים לשירות כלל.
מה הופך העלאת פרופיל לתהליך מורכב וארוך?
כל מי ששירת בצבא יודע לתאר את המערכת הצבאית כמערכת מסורבלת, במיוחד בכל מה שנוגע למערכת הרפואית בצבא וליכולת שלה לנתח במדויק את יכולותיו של החייל הקטן, לטוב ולרע. במערכת מהסוג הזה קשה מאוד להסתכל לעומק על המצב האמיתי של כל מלש"ב, ולעתים מתקבלות החלטות שלא בהכרח תואמות את המצב הרפואי של אותו מלש"ב. מלבד זאת, לעתים המצב הרפואי משתנה (ירידה במשקל, כניסה לכושר צבאי, החלמה של פציעות ישנות או שליטה במחלה כרונית) ואיתו צריך גם להשתנות הפרופיל הרפואי – אבל לכפות על הצבא לבחון מחדש את המצב של כל מועמד זה קשה. לכן, במצב בו רוצים לבצע העלאת פרופיל, הדבר החכם ביותר שניתן לעשות הוא לפנות לייצוג של עו"ד צבאי שמתמחה בכך.
מה נדרש בשביל להעלות פרופיל?
על הנייר, בכדי להעלות פרופיל צריך לערער על הפרופיל שניתן בצו הראשון (או אחריו). את בקשת הערעור צריך להגיש עד 30 יום לאחר קבלת הפרופיל, ולצרף אליה מסמכים רפואיים שמוכיחים את נכונות הטענות של המערער. את בקשת הערעור יש להגיש בשפה רצינית שמתאימה למערכת הצבאית – וגם כאן נדרש שירות של עורך דין צבאי. במידה ומתקבלת בקשת הערעור, המלש"ב המערער יזומן לאחת המסגרות המאיימות ביותר בחייו הצעירים עד לאותה נקודה, שהיא כמובן ועדה רפואית. הוועדה הרפואית היא הגורם שאחראי בקצה על העלאת פרופיל, ונכיר את הועדה הזו יותר לעומק.
מהי ועדה רפואית ומי יושב בה?
ועדה רפואית היא ועדה מקצועית שהצבא מרכיב, ושמורכבת ממספר רופאים מומחים בתחומים הרלוונטיים להערכה עבור אותו החייל. ועדות רפואיות מתכנסות באופן תקופתי, ודנות בכל המקרים הרלוונטיים עבורן. הועדה הרפואית בודקת את כלל המסמכים הרפואיים שהמלש"ב מגיש, כמו גם את ההערכה הרפואית שהתבצעה לאותו מלש"ב במהלך הצו הראשון שלו. לא פעם, הוועדה הרפואית תגיע למסקנה שאינה מסקנה משביעת רצון מבחינת המלש"ב שניגש אליה – אבל זה לא אומר שבלתי אפשרי לבצע העלאת פרופיל, שכן גם במצב כזה ניתן לערער לערכאה גבוהה יותר.
כיצד ניתן לשפר את הסיכוי להעלות פרופיל מול ועדה רפואית?
בכדי לשפר את הסיכוי לקבל העלאת פרופיל בוועדה רפואית, צריך להגיע אליה מוכנים מאוד, ולהבין בדיוק כיצד היא עובדת ומה מחפשים בה. חשוב להבין שוועדה רפואית היא בעצם כלי שצה"ל משתמש בו בשביל להימנע מתביעות עתידיות ומנזק שנגרם לחיילים שממוינים לתפקידים שעלולים לסכן אותם בריאותית. לכן, הדגש שצריך לתת בוועדה הרפואית הוא על רמת המסוכנות של העלאת הפרופיל ושל שירות צבאי פיזי ואינטנסיבי על אותו החייל. חשוב גם להבין מה הסיבות להורדת הפרופיל בצו הראשון, ובהתאם לכך להתאים את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים – במידה והסיבה נפשית להביא הערכה של פסיכיאטר, במידה והיא אורתופדית להביא הערכה של אורתופד, וכו'.
מה קורה כשהוועדה הרפואית דוחה את הערעור?
דחיית הערעור על הפרופיל הרפואי מצד הוועדה הרפואית עשויה להיות רגע קשה עבור המלש"ב ומשפחתו, אבל זה ממש לא אומר שצריך להרים ידיים ולומר נואש. אחרי ועדה רפואית ראשונית ניתן לערער לערכאה גבוהה יותר של ועדה רפואית, שאמנם מתכנסת לעתים נדירות יותר אך דנה בדיוק במקרים כאלה. מלבד זאת, הוועדה הרפואית הבכירה יותר גם מעריכה את הצרכים המקצועיים של הצבא מאותו חייל והיכולות שלו, ואת הפעולות שהצבא מסוגל לעשות איתו. חשוב מאוד להגיע לוועדה כזאת מוכנים מבחינת מסמכים, עם הערכות של רופא המשפחה ושל מומחים רלוונטיים המראות את ההתאמה להעלאת פרופיל ולשירות צבאי בכלל. גם כאן, המפתח הוא בייצוג איכותי של עו"ד שמנוסה בעבודה מול ועדות רפואיות צבאיות.
לא תמיד ניתן להעלות פרופיל – אבל בהחלט ישנן הצלחות בתחום
ברור שישנם מקרים בהם לא מצליחים להעלות פרופיל, אבל יש גם לא מעט מקרים בהם העלאת פרופיל עוברת בצורה מוצלחת – ולא רק בוועדה הרפואית לפני הגיוס אלא גם אחריו. חיילים רבים שמתגייסים עם פרופיל רפואי נמוך לא מוותרים על חלומם לצאת לשירות לוחם, וממשיכים בתהליך העלאת הפרופיל גם אחרי הגיוס והשיבוץ לתפקיד עורפי. לפעמים מדובר בתהליך שלוקח כמה ימים לאחר הצו הראשון, ולפעמים מדובר בתהליך של חודשים ויותר – אבל עם ייצוג מתאים ונחישות אפשר להעלות פרופיל ולהגיע לתפקיד שבו תרגישו ממוצים.
עו"ד צבאי מומחה משפר משמעותית את הסיכוי להעלות פרופיל
בכדי להעלות ככל הניתן את הסיכוי להעלות פרופיל בהצלחה, יש צורך בייצוג של מי שמומחה בתחום, ויודע איך לעבוד מול ועדות רפואיות צבאיות בפרט והמערכת הצבאית ככלל. עורכת דין מירי יעקב גביש היא עו"ד צבאית מנוסה, שעבדה במסגרת הצבא ומולו לאורך שנים רבות, והקימה ברבות הזמן את משרד עו"ד מירי יעקב גביש. עו"ד מירי יעקב גביש מתמחה בכל מה שקשור לפרופיל רפואי ולעבודה מול ועדות רפואיות, ויודעת לבנות את התיק בצורה שתמקסם ככל הניתן את הסיכוי לקבל את הפרופיל הרפואי הנכסף. כל זאת בנוסף לניסיונה הרב גם במצבים אחרים כמו שחרור מהצבא, עריקות מהצבא, פטור ממילואים, זכויות חיילים ועוד.
