הפרופיל הנפשי של חייל בצה"ל מתייחס למעשה להערכה מספרית של מצבו המנטלי בטרם גיוסו, והוא אף עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות השירות והחיים. הוספת סעיפים נפשיים לפרופיל הרפואי של חייל מסווגת את מצבו הנפשי ואת סוג ההפרעות הנפשיות מהן הוא סובל. אותם סעיפים עשויים להגביל את החייל משירות בתפקידים מקצועיים כאלה ואחרים, ובמאמר זה נעסוק בהרחבה בהשלכות הפרופיל הנפשי.
השפעה מכרעת על אופי השירות
פרופיל נפשי קובע במידה לא מבוטלת את עתידו של החייל במסגרת השירות הצבאי, ובמקרים מסוימים אף פוטר אותו משירות כזה. חיילים הסובלים מהפרעות נפשיות מקבלים סעיף נפשי לפרופיל הרפואי שלהם, מה שבהכרח יוריד אותו משמעותית וימנע מהם לשרת בתפקידים רבים. פרופיל נפשי משקף הערכה מספרית של היקף הבעיה ואת מידת אי הכשירות של החייל לתפקד ביומיום, ובפרט בשגרה של שירות צבאי.
לעיתים ניתן לאבחן זאת כבר במהלך המיונים לצו הראשון בלשכת הגיוס, ובמקרים מסוימים מצבו של חייל מידרדר במהלך השירות והוא מקבל פרופיל נפשי מאחד מגורמי המקצוע, עליו נפרט כאן. ישנם מקרים רבים בהם המערכת לא מזהה את הקשיים הנפשיים של חיילים בזמן הנכון, או מקרים בהם החייל סווג כבעל הפרעות נפשיות שלא בצדק, מה שמגביל אותו מהשירות אליו ייעד את עצמו.
במקרים אלה, מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד צבאי מקצועי שיסייע לשנות את ההחלטה.
הפרופילים הקיימים
בעוד סולם הפרופילים רחב יחסית וכולל הערכה מספרית של מגוון מצבים רפואיים, באשר לפרופיל הנפשי, הוא יחולק בדרך כלל לארבעה פרופילים שנועדו לשקף את כשירותו או אי כשירותו של החייל לשרת בצה"ל. להלן הפרופילים הנפשיים:
- פרופיל 72– נקבע כאשר הבעיה הנפשית שאובחנה היא מינורית, או כזו ששייכת לנחלת העבר ואינה מפריעה לתפקודו הנוכחי של החייל. במקרה של הענקת פרופיל זה, יכול החייל לשרת בתפקידי לחימה שונים וכן בתפקידים תומכי לחימה.
- פרופיל 64– החייל עודו סובל מבעיה נפשית מתונה יחסית, אך היא מטופלת והחייל אכן כשיר לתפקד ברמה גבוהה במסגרת שירות צבאי. רשאי לשרת בתפקידים תומכי לחימה.
- פרופיל 45– פרופיל ייחודי המעיד על בעיה נפשית מורכבת וחמורה. בעלי פרופיל זה למעשה פסולים מלהשתתף בקורסים במסגרת הצבא, ובשירות בבסיסים מרוחקים ממקום מגוריהם. לרוב זכאים להטבות ת"ש, מה שמאפשר להם לצאת הביתה על בסיס קבוע בין 3-4 פעמים בשבוע, במידה ואינם משרתים בבסיס בו הם חוזרים על בסיס יומי לביתם.
- פרופיל 21– הפרופיל הנפשי הנמוך ביותר שקיים, כאשר בעלי פרופיל זה פטורים לחלוטין משירות בצה"ל.
זכאים לפרופיל נפשי
ישנן מספר בעיות נפשיות הנחשבות לשכיחות, למרבה הצער, בקרב חיילים שונים. לרוב הן יהיו אלה שיביאו לקביעת פרופיל נפשי, שכן הפרעות נפשיות פוגעות ביכולתו של החייל להסתגל לסביבת השירות שלו, ליצור אינטראקציות חברתיות, לעמוד בסטנדרטים מקצועיים ולפעול תחת לחץ. להלן מספר דוגמאות להפרעות נפשיות המעגנות מעמד של פרופיל נפשי:
- דיכאון אקוטי או מתמשך
- התקפי חרדה תכופים
- פוסט טראומה
- סכיזופרניה
- מניה דפרסיה
- התקפים פסיכוטיים
- מתח נפשי
מי קובע פרופיל נפשי?
את הפרופיל הנפשי של חייל קובע בדרך כלל קב"ן (קצין בריאות הנפש), שהוא בדרך כלל פסיכולוג או עובד סוציאלי, ובחלק מהמקרים גם פסיכיאטר. הקב"ן פוגש את החייל עוד בטרם גיוסו, כבר במעמד הצו הראשון, על מנת לאבחן בצורה ראשונית את מצבו הנפשי של החייל.
אם אכן עולה חשד להימצאותה של הפרעה נפשית כזו או אחרת אצל החייל, ימליץ הקב"ן להפנות אותו לבדיקה מקיפה יותר, שתיערך במסגרת פגישה עם פסיכיאטר צבאי או התייצבות מול וועדה רפואית. לבסוף, יקבע הפסיכיאטר הצבאי את הפרופיל הנפשי של החייל, דרך הערכה מספרית של היקף הבעיה הנפשית ממנה הוא סובל.
טעויות קריטיות להמשך הדרך
צה"ל הינו מערכת עצומה. קורה לא אחת שהאבחונים הנפשיים אינם משקפים, לתפיסתו של החייל, את מצבו ואת מידת כשירותו לשרת בצה"ל, בין אם הוא סבור שאינו יכול לשרת כלל או בין אם הוא חש שנעשה לו עוול במעמד קביעת הפרופיל.
"נפילה" כזו בין הכיסאות, עלולה מצד אחד למנוע מחייל מתפקד לשרת שירות משמעותי, ומנגד עלולה להשאיר חייל שאינו כשיר כלל לשרת, בתוך המערכת, מה שעלול לסכן אותו במישורים הפיזי והנפשי גם יחד. משרד עו"ד מירי יעקב גביש מייצג במשך שנים חיילים במגוון וועדות רפואיות ומסייע לשנות את הפרופיל, כך שהאינטרס של החייל נמצא בראש סדר העדיפויות.
השלכותיו של פרופיל נפשי
הימצאותו של הסעיף הנפשי בפרופיל של החייל אינה חפה מהשלכות, אולם חשוב לציין שבמהלך החיים האזרחיים של החייל, אין מדובר באות קין שמלווה אותו בכל מקום. עצם המורכבות הנפשית היא קשה להתמודדות לכשעצמה, אך בתעודת השחרור מצה"ל לא מצוין פירוט של אותם סעיפים נפשיים, גם כאשר מדובר בפרופיל 21 שזיכה למעשה את החייל בפטור מלא משירות.
המגבלה המשמעותית היחידה היא אי זכאות לקבלת הטבות מהמדינה בדמות מענק שחרור, התלוי במספר החודשים ששירת החייל בצה"ל או במסגרת שירות לאומי. לא ניתן לקבל מענק שחרור אם השירות היה קצר יותר מ12 חודשים.
פטור ממילואים ועוד
במקרים רבים של פרופיל נפשי מורכב, מוענק לחייל פטור ממילואים באופן מלא. ההתמודדות הנפשית של החייל שליוותה אותו גם במהלך השירות, תזכה אותו בסבירות גבוהה מהתייצבות למילואים לאחר שחרור. מעבר לכך, חשוב לזכור שכאמור, הסעיף הנפשי בפרופיל נשאר חסוי, למעט שני גופים שמוכרחים להתוודע לו- משרד הרישוי והיחידה לרישוי כלי ירייה שבמשרד הפנים.
במקרים של בעיה נפשית קיצונית, יחולו הגבלות על רישיון נהיגה, קל וחומר רישיון לנשיאת נשק.
תהליך קבלת פרופיל נפשי
קבלת פרופיל נפשי ובמקרים מסוימים גם פטור מלא מצה"ל, אינו תהליך שמתבצע על רגל אחת. מדובר במסלול מורכב, ובמידה וההתמודדות עם המערכת הצבאית מכבידה על החייל ומשפחתו, כדאי לשקול פנייה לעורך דין צבאי מנוסה.
- חוות דעת חיצונית– במידה והקב"ן או הפסיכיאטר הצבאי לא מצאו לנכון להעניק פרופיל נפשי בקנה המידה המשקף בעיני החייל את מצבו האמיתי, יש להשיג חוות דעת מקצועית של מומחה חיצוני באזרחות. פסיכולוג או פסיכיאטר יכולים לנסח מכתב המלצה עבור הצבא לקביעת פרופיל נפשי בהתאם למצב הנוכחי, ובמקרים מסוימים אף להמליץ על פטור משירות.
- הגשת בקשה– יש להגיש בקשה לקביעת פגישה עם קב"ן או פסיכיאטר צבאי. במידה והתרחשה אחת כזאת ולא נשאה פרי, ניתן לקבוע פגישה מחודשת.
- התייצבות מול ועדה רפואית– הוועדה הרפואית, הכוללת בדרך כלל פסיכיאטר צבאי, תדון באופן סופי בקביעת הפרופיל הנפשי. רק פסיכיאטר צבאי יכול לקבוע פרופיל נפשי, וגם לגרוס כי על החייל להשתחרר מצה"ל ללא דיחוי.
סוגיה רגישה ומורכבת
פרופיל נפשי הוא ללא ספק נושא רגיש, כזה המדיר שינה מעיניהם של חיילים רבים הסובלים מבעיות נפשיות כאלה ואחרות. התחושה שהמערכת אדירת הממדים הזו שנקראת צה"ל, אינה רואה באמת את טובתו של החייל, היא למרבה הצער מוכרת ושכיחה. הצטיידות בליווי מקצועי של עו"ד מירי יעקב גביש, עשויה להיות זו שתעשה את ההבדל עבור החייל אל מול הבירוקרטיה הצבאית.
