בניגוד לרוב צבאות העולם, צבא ההגנה לישראל יחד עם כמה צבאות נוספים פועלים בשיטת "צבא העם". במסגרת מודל צבא העם, מרבית אזרחי המדינה מועמדים לשירות סדיר הנמשך כמעט שלוש שנים. לאחר מכן בחלק מהמקרים חיילים ממשיכים לשירות מילואים.
בעוד שהמערכת הצבאית מצליחה להשליט סדר ארגוני מרשים למדי בכל הנוגע לחיילים הסדירים, העניין הופך מורכב כאשר מגיעים לחיילי המילואים. לכן, אלו שלא מצייתים לצווי מילואים, עריקי המילואים, עלולים לספוג עונשים כבדים. אז מיהו עריק מילואים ומהי עריקות מילואים? בואו לגלות.
שירות מילואים
המאמר הקרוב יעסוק בעריקות מילואים ובמשמעותה, אך לפני שנצלול לגופו של עניין, כדאי להבין איך עובד שירות מילואים בצבא ההגנה לישראל. שירות מילואים בצבא מהווה חובה אזרחית וחוקית לפעול כחלק מכוחות הביטחון של המדינה ולהתייצב לשירותה בשעה הצורך.
באופן עקרוני, חובה זאת חלה על כל משרתי כוחות הביטחון שלא קיבלו פטור משירות מילואים. בפועל, נתח קטן למדי מאזרחי המדינה משרת במילואים, למעשה רק כשני אחוזים מהאוכלוסייה מאיישים 20 ימי מילואים בתקופה של 3 שנים. מטרת השירות המילואים היא לתגבר את כוחות הביטחון הסדירים בשעת הצורך, ובשגרה להתאמן כי לשמור על כשירות מבצעית ולאייש קווי הגנה סדירים.
מי משרת במילואים?
קיימת דעה רווחת ומוטעית כי רק חיילים ששירתו כלוחמים בשירותם הצבאי חייבים בשירות מילואים, אך לא כך הדבר. מערך המילואים בצבא פועל במערך אינטגרלי בתוך צה"ל, לצורך העניין גדוד מילואים שנקרא "לתפוס קו" במשך חודש, זקוק לטבחים, אנשי שלישות, אנשי לוגיסטיקה ולמעשה כל דבר שהגדודים הסדירים צריכים.
את התפקידים הללו מאיישים גם כן משרתי המילואים, הלוחמים אמנם מהווים חלק חשוב במערך אך ללא תומכי הלחימה הם אינם יכולים לתפקד ולפעול בשטח, על כן חלק נכבד ממערך משרתי המילואים בם תומכי לחימה.
משמעות העריקות ממילואים
ובכן, כפי שהובהר מעטים הם האזרחים שאכן עומדים בחובת שירות המילואים כנדרש. למעשה, חלק נכבד מהאוכלוסייה מחזיק פטור ממילואים תחת סיבות עליהן נפרט בהמשך המאמר. במידה ומשרתי מילואים לא עומדים בתנאים לקבלת פטור ממילואים, והם לא נענים לצווי המילואים, הם יקראו עריקי מילואים.
במידה ומשרת מילואים לא נענה לצווי המילואים הוא עול להישפט תחת עבירת "עריק מילואים" בבית דין צבאי או לחלופין להישפט לדין משמעתי ביחידה שלו.
מה העונש עבור עריקות מילואים?
חומרת העונש שבית הדין, או היחידה ישיתו על עריק המילואים תשתנה כתלות במספר פרמטרים. ראשית, לייצוג המשפטי יש חשיבות עליונה בהקשר הזה. ליווי של עו"ד צבאי הוא חשוב במקרים של האשמה בעריקות צבאית, בייחוד אם עריקות מהצבא נפרסת על פניי תקופה של מספר שנים. כמו כן, העונש יושפע גם מכמות הפעמים שהתבצעה עבירת העריקות ממילואים.
באופן טבעי, ככל שהעריקות ממושכת יותר וככל שעריק המילואים לא נענה למספר רב יותר של צווים, עונשו הפוטנציאלי יהיה גדול וממושך יותר. בנוסף, הסיבות בגינן חיילי המילואים לא נענו לזימון יהוו גורם מכריע בהיבט של הענישה, סיבות שיוגדרו על ידי הצבא כמוצדקות יותר יזכו בעונשים קלים יותר ואולי אף בזיכוי. באופן כללי, עונשים בגין עריקות מילואים ניתנים ברוב המקרים עונשים קלים יותר ביחס למקרים של עריקות משירות סדיר.
מעצרים בגין עריקות צבאית
עד כמה שזה יכול להישמע מוגזם, קיימת אפשרות של מעצר עריקי מילואים. מעצר שכזה יהיה כמובן אירוע קשה ולעיתים טראומטי, אחרי הכול במקרים רבים מדובר באנשים נורמטיביים לחלוטין, מבוגרים בעלי משפחות אשר לא האמינו כי יגיעו לביתם כדי לעצור אותם. בנוסף, בניגוד להליכי מעצר אזרחיים, במעצרים של עריקי מילואים במקרים רבים לא קיימת אפשרות של "שחרור עד תום הליכים", זאת בשל פוטנציאל המשך העריקות.
תוך זמן קצר עריק המילואים יובא לשופט צבאי, החשוד יצטרך להגיש מסמכים וחומרים המצדיקים את עריקותו. כאשר ישנה עריקות מילואים הנמשכת לאורך זמן, כדאי להקדים תרופה למכה ולהיוועץ באנשי מקצוע, לרבות עורכת דין מירי יעקב גביש, זאת כדי להימנע ממעצר הגין עריקות צבאית.
מי הם מנותקי הקשר?
כמו בכל נושא בצבא, בין השחור והלבן יש הרבה אפור, בהקשר הזה אם לבן אלו משרתי המילואים הסדירים והשחור הם עריקי המילואים המובהקים, מנותקי הקשר מהווים את האפור. מנותקי הקשר הם אלו שהצבא לא הצליח להוכיח מעבר לכל ספק שהם נעדרו משירות מילואים ללא הצדקה. במידה ועברו 17 חודשים ומעלה מרגע שחיילי מילואים יצרו קשר עם יחידתם, הם יוגדרו מנותקי קשר.
כמו כן, בגין עבירת ניתוק קשר, חיילי מילואים לא יעמדו בפניי דין צבאי אלא בפניי דין משמעתי אשר ככלל הוא מקל יותר. יחד עם זאת, לנסיבות הרחבות יותר, כמו סיבת ההיעדרות, יש משקל רב באשר להמשך ההליך.
פטור משירות מילואים
כאמור, ישנם מספר מצבים אשר מזכים מועמדים פוטנציאליים לשירות מילואים מהשירות באופן אוטומטי. בהקשר של עריקות מילואים, חשוב להכיר אותם, הרי ייתכן ובאמצעותם ניתן יהיה להוכיח חפות:
- פטור גיל – גיל הפטור לגברים המשרתים בכוחות הביטחון הוא 40 לחיילים "רגילים", 45 לקצינים ו49 לתפקידים יוצאי דופן. מכאן, חייל שעבר את גיל 40 לא יכול להיקרא עריק מילואים.
- פטור רפואי – בדומה לפטור רפואי הניתן בשירות צבאי סדיר, המזכה את חייל הפטור בפרופיל 21, הפרוצדורה זהה גם בשירות מילואים. במידה וועדה רפואית קובעת כי חיילי מילואים אינם כשיר עוד לשירות מילואים, הפרופיל הצבאי שלהם נקבע על 21 והם מקבלים פטור ממילואים על כך המשתמע מכך. כמו כן, הפטור יכול לנבוע מסיבות רפאיות פיזיות כמו גם מסיבות נפשיות.
- פטור להורים שכולים – אלו שהוגדרו כהורים שכולים, מקבלים באופן אוטומטי פטור משירות מילואים.
- פטור לחברי כנסת – חברי כנסת גם הם פטורים משירות מילואים באופן אוטומטי. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם בכל זאת חברי הכנסת בוחרים להתנדב לשירות מילואים פעיל.
- פטור לאחר היריון – נשים בהריון או אחרי הריון פטורות משירות מילואים. גם במקרים אלו, רבות בוחרות להתנדב לשירות מילואים לאחר הריונן.
- פטור צמצום כוחות מילואים – במקרים רבים צה"ל פוטר מראש חיילים מסוימים, בעיקר בתפקידים עורפיים או פקידותיים, משירות מילואים. בנוסף, ישנם מקרים שחיילי מילואים פעילים יקבלו ודעה בדבר סיום שירות המילואים שלהם, זאת מחמת צמצום כוחות מילואים.
איך מתגוננים מאישום של עריקות מילואים?
עורך דין צבאי מיומן יהיה הכתובת הנכונה למקרה של הגנה מפניי אישום של עריקות מילואים. התרחיש המועדף הוא פנייה לגורם מקצועי משפטי עוד לפני שהמצב מגיע לידיי אישום, אך גם במקרה של אישון פעיל, פנייה אל עו"ד צבאי ברוב המקרים תביא בהכרח למזעור הנזקים.
איסוף של חומר רלוונטי, הבנה של התיק הנתון על מאפייניו הייחודים וניסיון בעבודה עם תיקים דומים יהיו גורמי מפתח אשר יביאו להגנה הטובה ביותר מול מצב של עריקות מילואים.
להקדים תרופה למכה
כאמור, נתח משרתי המילואים הפעילים בצבא אינו גדול במיוחד, בנוסף במקרים רבים צה"ל אף משחרר ביוזמתו חיילים מילואים פעלים. במידה ואינכם מעוניינים לשרת במילואים מסיבות כאלו ואחרות, פעלו לשם כך בטרם תגיעו למצב של עריקות. אנחנו מאחלים מפה הצלחה רבה ובשורות טובות!
