עריקות – מה זה צו 12?

לקבלת ייעוץ משפטי השאירו פרטים עכשיו!

צו 12 הוא פקודת גיוס שלאחר כחודש ימים הופכת לצו מעצר כאשר לא נרשמת התייצבות. מה זה צו 12 ביחס לעבירת עריקות ומה עושים כאשר הוא ניתן כלפי מיועדים לשירות ביטחון שלא התייצבו בנסיבות שונות?

מה זה צו 12 ומתי מוציאים אותו?

כידוע, בישראל קיימת חובה להתגייס לשירות צבאי בגיל 18, כאשר כבר מגיל 16 נדרשים נערים ונערות להתייצב למיונים, בדקות וצווים שונים שייקבעו את דרכם הצבאית בהמשך הדרך. כאשר מלש"ב (מיועד לשירות ביטחון) לא מתייצב כבר כמה וכמה פעמים לבדיקות, הראיון או המבחנים שנקבעו לו בצו הראשון, יינתן כנגדו צו 12 המבטא למעשה פקודת מעצר צבאי.

חשוב להבהיר: מלש"בים מקבלים תאריך התייצבות לצו הראשון, אך המערכת לא בהכרח תפעל נגדם אם לא התייצבו. ייקבעו לפחות עוד 3 תאריכים המזמנים את המלש"ב, כך שאם לאחר 4 תאריכים שונים שנקבעו הוא לא יתייצב, יינתן צו 12. צו זה ניתן גם למי שלא יגיעו ליום הגיוס שנקבע להם בבקו"ם.

 

אי התייצבות לצו ראשון והוצאת צו 12

מי שמסיבות מוצדקות כמו טיסה או בגרות איננו יכול להתייצב בדיוק בתאריך שנקבע לו בצו הראשון, אמור להגיש בקשה לדחייה או להקדמת המועד. אם התרחשה אי התייצבות במשך 3 פעמים, כולל יציאה באמצע וללא אישור, תתקבל הזדמנות להתייצב מיידית בלשכת הגיוס תוך 48 שעות. אחרת, תוצא פקודת מעצר במכתב המפרט כי הטיפול הועבר למשטרת ישראל.

לאחר 30 ימים מפקודת המעצר, יוצא צו 12 המכיל בתוכו גם צו עיכוב יציאה מהארץ וזאת עד להשלמת הליכים מלאה בלשכת הגיוס. במצבים הללו צה"ל אף עשוי לשבץ חיילים לשירות גם ללא נתונים מבדיקות או מבחנים שלא חלה אליהם התייצבות קודמת וזאת על פי צרכי הצבא.

כל הזימונים מצה"ל נשלחים לכתובת המעודכנת במשרד הפנים, כך שמי שעוברים דירה ומשנים כתובת, מוכרחים לעדכן, מגיל 16 ואילך את כתובתם החדשה גם מול מרכז מיטב. אי התייצבות בשל אי קבלת הזימון איננה פוטרת מעונש ועשויה לסבך מאוד את המלש"ב או המלש"בית. אם כבר הוצא צו 12, חשוב להתייצב מיידית בלשכת הגיוס וללא תיאום מראש, בכל אחת מימות השבוע ולא יאוחר מהשעה 10:00 בבוקר.

 

אי התייצבות לצו גיוס

מי שלא התייצבו בפועל ביום הגיוס שלהם בבקו"ם, צפויים לקבל טלפון עוד באותו היום. לאחר מכן אם לא תתרחש הסגרה יזומה לצבא, יגיעו בהמשך שוטרים צבאיים לחיפוש החייל. עקרונית, מי שלא התייצב מכל סיבה שהיא ליום הגיוס שלו, תוצא כלפיו פקודת מעצר.

בנקודה זו חוק השיפוט הצבאי חל גם על מועמדים לשירות שעדיין לא עברו את תהליך החיול, כך שהם עוברים עבירה פלילית וצבאית כאחד (השתמטות גיוס) וזו כוללת בתוכה טיפול משטרתי מיידי וצו עיכוב יציאה מהארץ. במקרים אחרים, מי שיצאו מגבולות המדינה ולא התייצבו לגיוס, נעצרים מיד עם נחיתתם בישראל עוד בשדה התעופה. חשוב לדעת שהצבא מסונכרן בדיוק רב מול משטרת ישראל ומשמר הגבול.

 

אי התייצבות מוצדקת – אימתי?

במקרים חריגים הנחשבים למצבי חרום כמו תאונה או אשפוז, ייתכן שהצבא יחשיב את אי ההתייצבות למוצדקת. על ההורים של המועמד/ת לשירות להגיע בעצמם ללשכת הגיוס ולהעביר אליה טפסים ומסמכים שמשקפים את המצב. רק כך, ההיעדרות לא תוכר כהשתמטות בפועל. בכל מקרה אחר למעט אלו, חלה חובת התייצבות ללא סייגים.

 

ההבדל בין נפקדות, עריקות והשתמטות

נפקדים הם חיילים שעזבו את הצבא ללא רשות וזאת ברציפות במשך כמה שעות ועד 21 ימים. החל מהיום ה-21 ייחשב החייל לעריק, כאשר מיום ה-45 להיעדרותו, הטיפול מועבר מהיחידה הצבאית ליחידת מיטב. לפיכך השתמטות היא בקרב מלש"בים שאינם מגיעים לצו הראשון או ליום הגיוס שנקבע להם בבקו"ם.

במהלך הנפקדות הצבא כבר דואג לשלוח חיפוש אחר החייל באמצעות שוטרים צבאיים וזאת במסגרת להוצאת פקודת המעצר כפי שפירטנו לעיל דרך צו 12.

 

מהו העונש בצבא על עריקות?

כל מי שנעדר מהיחידה הצבאית שלו שלא באישור ולפרק זמן של שלושה שבועות ומעלה, ייחשב כעריק. להבדיל מנפקדות מהצבא המטופלת בדין משמעתי, עריקות הצבא נחשבת לעבירה פלילית והטיפול בה מתרחש במדור עריקים שבמשטרה הצבאית. צה"ל רואה בחומרה רבה כל מקרה של אי התייצבות לשורותיו, אך בשנים האחרונות חלה האפשרות לעמוד באחריות מופחתת לעבירת העריקות.

עקרונית, ישנו הבדל בולט בין מי שמנסה להתחמק לחלוטין מהשירות הצבאי ושאינו מתכנן לשרת כלל, לבין מי שערק בנסיבות מסוימות כמו מצב רפואי ירוד, מצב משפחתי קשה וכיוצ"ב. במקרה הראשון, תחול מטבע הדברים ענישה משמעותית בהרבה.

 

טיפול בעריקות בקו"ם שהוצא במסגרתה צו 12

משתמטים שלא התייצבו לגיוסם במשך יותר מ-540 ימים, יועברו לטיפול בבית דין צבאי ויוגש נגדם כתב אישום. עריקות בקו"ם שתקופת היעדרותם הייתה יותר מ-180 ימים במצטבר, יועברו לטיפול בבית דין צבאי ויוגש נגדם כתב אישום גם כן. בכל תקופת היעדרות נמוכה יותר, תחול שפיטה על ידי קצין שיפוט בכיר בבקו"ם, שסמכויות הענישה שלו פחות חמורות.

חשוב גם כאן להתייחס למצב של עריקות כעבירה שיש בה כוונה שלא לשרת כלל, כך שככל שפרק הזמן בתקופת העריקות גדול יותר, כך תעלה חומרת הענישה ותגרור עונש מאסר ממושך מאוד.

 

האם בכל מקרה של השתמטות או עריקות יוצא צו 12?

לא. אם בשל סיבה כלשהי נרתעתם מהגיוס או מהתייצבות בבסיס הטירונים, ביחידה החדשה ששובצתם אליה או מהבקו"ם ועזבתם באופן זמני, עליכם לדעת שאתם עומדים בפני רישום פלילי והעמדה לדין, לרבות מעצר שייושם נגדכם ככל שאין הרשאה או נסיבות מוצדקות להשתמטות מהצבא.

העבירה מותירה אחריה רישום פלילי שמופיע גם באזרחות, כך שהוא עשוי לפגוע בתחומים מקצועיים שונים בעתיד ולהעיב גם על מי שבסופו של דבר התגייס ועבר שירות מלא.

 

עורך דין צבאי בעבירות עריקות

אם ערקתם או השתמטתם מכל סיבה, אם המשטרה הצבאית מחפשת אתכם והוצא נגדכם צו 12, חשוב שתצרו קשר בהקדם האפשרי עם עורך דין צבאי מנוסה. עורך הדין יבין מכם את כל הסיבות לסירובכם להתייצב לשירות ויסקור את כל הדרכים שבהן ניתן לסייע מבלי לפגוש את הערכאות המשפטיות ובענישה מקלה ככל האפשר, לעתים אפילו תוך הימנעות ממשפט לחלוטין.

עליכם לזכור שהמונחים עריקות, נפקדות והשתמטות הם ייחודיים למערכת הצבאית ולסוגיות שנוגעות להימצאות בתוך המסגרת הצבאית. ההבדל ביניהן טמון בעיקר בכוונות של כל חייל ובפרקי הזמן שבמהלכם נעדר, לא הופיע או התייצב לכל משימה שהוטלה עליו.

גם החוק מתייחס לסוגיות הללו באופן נפרד וחשוב שיעמוד לצידכם עורך דין צבאי שיבין את המקרה לעומק לפני שיגבש טקטיקה מתאימה לטיפול בו. ככל שתערבו עורך דין בשלב מוקדם יותר, תוכלו להימנע מהשלכות כבדות ותפעלו בצורה מושכלת ואיכותית יותר מול המערכת, בעיקר לטובת בלימת הצעדים שעשויים להתרחש לאחר מכן וביניהם גם צו 12 – צו פקודת המעצר.

עורכת הדין מירי יעקב גביש המטפלת בהשתמטות, עריקות ונפקדות חיילים תוכל לסייע לכם באופן מקצועי, קשוב ובלתי מתפשר מול המערכת הצבאית ולהפחית ככל הניתן בענישה. עורכת הדין הינה יוצאת הפרקליטות הצבאית וניסיונה המקצועי מכיל הצלחות רבות בזכות ההיכרות הטובה עם כל גורמי המערכת. צרו קשר עוד היום לתיאום פגישה ובדקו את אפשרויות הפעולה במקרה שלכם.

לקבלת ייעוץ משפטי השאירו פרטים עכשיו!
שתף את המאמר:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
דילוג לתוכן