עריק חו"ל הוא כל תושב ישראלי שלא קיבל אישור להימנע משירותו הצבאי בעוד שהוא מתגורר בחו"ל או נמלט לחו"ל בעודו משרת בצבא. האם יש מה לעשות כדי להימנע ממאסר? עורכת הדין מירי יעקב גביש עם כל מה שצריך לדעת בנושא:
עריקות – עבירה שדינה מאסר!
כל אזרח ישראלי שמגיע לגיל 16, מתחיל את תהליך המיונים והשיבוצים הצה"לי. אך מה קורה למי שבחרו שלא להתייצב בהתאם לצו הגיוס שקיבלו שנתיים מאוחר יותר וחמור מכך – מה דינם של אלו שנמלטו לחו"ל כדי לחמוק משירות החובה? מצב זה הופך את המלש"ב (מיועד לשירות ביטחון) עריק חו"ל, שעונשו בחוק עלול להגיע עד 15 שנות מאסר!
עריק חו"ל – מה זה בכלל ומי ייחשב ככזה?
כל חייל שמועמד לשירות בטחון, שהיה אמור להתייצב בלשכת הגיוס ולא עשה זאת ובמקום להתייצב נסע לחו"ל, נחשב עריק חו"ל. הצבא רואה בעבירת העריקות כקשה וחמורה במיוחד, על אחת כמה וכמה אם מדובר בעריקות שלא הייתה בנסיבות מוצדקות (למשל חייל שעורק מהצבא מפאת מצב כלכלי משפחתי קשה) ושהייתה כרוכה בה נסיעה לחו"ל.
יחד עם זאת, מרבית המלש"בים אינם מרחיקים לכת עד כדי בריחה לחו"ל, כך שמעמד של עריק חו"ל מהבחינה הזו נחשב לחריג.
אז מדוע בכל זאת חשוב להתייחס אליו? מכיוון שזהו מעמד שמאפיין לא רק את תושבי הקבע המיועדים לשירות, אלא גם את תושבי החוץ – כלומר בני ה-18 השוהים בחו"ל באופן זמני או קבוע ושהיו אמורים להסדיר את מעמדם מרחוק ומבעוד מועד מול שלטונות הצבא.
זהו המקרה הנפוץ יותר של עריק חו"ל, שכן לא אחת קורה שאי הסדרת המעמד גורמת לצבא להתייחס לאותו מלש"ב כעריק המשתמט מגיוס. במקרה כזה, אותו אדם עלול להיתקל ביד קשה מצד הרשויות ובפרט זו של המערכת הצבאית עם כניסתו ארצה.
הסדרת מעמד בקרב תושבי חו"ל
צעירים וצעירות שמתגוררים מחוץ למדינת ישראל רשאים למעמד מיוחד המאפשר להם לדחות את השירות הצבאי במספר שנים, או במקרה הנפוץ יותר לקבל פטור מלא מהשירות בצבא. חשוב לזכור שמי שלא קיבל את המעמד בזמן (כלומר לפני קבלת הצו הראשון, או לפני קבלת צו הגיוס לצה"ל), או שלא פעל להסדרתו עלול להיחשב עריק חו"ל ולסבול ממפגש בלתי נעים עם הרשויות בהמשך.
כמו כן, מי שאין באפשרותו לבצע הסדרת מעמד חו"ל בעקבות העדר זכאותו לעשות זאת, יאלץ לפתור את מחלוקותיו עם רשויות הגיוס בדרך אחרת. בשני המקרים, מומלץ בחום להסתייע בעורך דין צבאי שיטפל במקרה בהתאם לנסיבותיו ויסייע להימנע מההשלכות הכבדות שכרוכות בעריקות בחו"ל.
להלן הזכאים לבצע הסדרת מעמד מול הצבא. נציין כי הסדרת המעמד כדי שלא להיחשב עריק חו"ל נדרשת בכל אחד מהמצבים הללו, אך לא בכולם יתקיים פטור שירות מלא.
| מעמדו של המלש"ב | קריטריונים מזכים | מה מתקבל בהסדרת המעמד? |
| ילידי חו"ל | מי שנולדו במדינה זרה להורים או אחד ההורים שברשותם אזרחות ישראלית ושהתגוררו ברציפות בחו"ל עד גיל 16. | פטור מלא משירות צבאי |
| בני מהגרים | מי שהוריהם העתיקו את מקום מגוריהם מישראל למדינה אחרת. קטינים בני מהגרים שעזבו עם הוריהם לפני גיל 16 ושהו בחו"ל לפחות עד גיל 18 יקבלו את מעמד זה. | מעמד זה מזכה בפטור שירות, אך בני מהגרים שישובו ארצה וישהו בישראל למשך יותר משנה אחת, יגרמו לביטול מעמדם כבני מהגרים ויידרשו לשירות צבאי כחוק. |
| בני שליחים | מי ששוהים עם אחד מהוריהם לפחות בחו"ל מתוקף תפקידם הציבורי, הממשלתי, הפרטי או הבינלאומי. | שליחות או רילוקיישן אינם מעניקים פטור גיוס אלא דחיית תאריך הגיוס למועד מתאים אחר. |
הסדרת מעמד חו"ל בדיעבד
חשוב לזכור: עריק חו"ל שמבקש להימנע מסנקציות בהגעתו לארץ יצטרך לפעול גם כן להסדרת מעמד. יחד עם זאת, ככל שהוא איננו תואם לאחת מההגדרות המפורטות למעלה, הוא עדיין ייחשב כעריק על כל המשתמע מכך וייאלץ לפעול מול עורך דין צבאי בדרך של צמצום הענישה ובמידת האפשר, גם הגעה להסדרים בנוגע לסעיפי העבירה בכתב האישום.
במקרים רבים ניתן לקבל סיוע משפטי להוכחת הזכאות למעמד מיוחד, כך שהענישה תימנע בחלקה בכל זאת.
עריק חו"ל שנחשב ככזה וכעת מעוניין לפעול בעניינו, כבר לא יוכל לבצע הסדרת מעמד מרחוק מול הרשויות ויצטרך להתייצב פיזית מול הגורמים המתאימים בישראל. הדבר כמובן מהווה אתגר משמעותי יותר בפני צעירים שעדיין נמצאים בחו"ל ומודעים לכך שייתקלו בבעיה עם הגיעם ארצה.
עריקי חו"ל שעזבו את ישראל על אף שירותם הצבאי
פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים חושפת כי עריק חו"ל הוא עניין חריג למדי, שבנסיבות מיוחדות גם נמנע ממעצר בסופו של דבר ומסתפק במעצר פתוח או שחרור ממעצר. במקרה ידוע, תושב חוזר שעלה ארצה יחד עם הוריו בגיל 14, שהה בישראל באותה העת למשך 3 שנים בלבד (עד גיל 17) ובנסיבות אלו, הוכר על ידי בית הדין הצבאי כמי שיש לו "זיקה קלושה" לארץ ולפיכך ירצה מעצר פתוח.
זהו מקרה שהוכרע בבית הדין הצבאי בתחילת שנת 2012 וליווה את בית הדין לערעורים בעשור האחרון, באופן שהביא עריקי חו"ל רבים שעלו ארצה בגיל צעיר ושהו כאן באופן ממושך לכדי חלופות מעצר.
עם השנים הפסיקה הלכה והוחמרה לכדי מעצרים סגורים, בעיקר כלפי בעלי "זיקה קלושה"/ "חלשה" ככל שהעריק לא שהה בישראל עשור ומעלה. לכן כיום נבחנת הזיקה של העריק במועד עזיבתו כבסיס לחומרת הדין.
בכל מקרה וללא קשר לזיקה הקיימת בשלב זה לאותו עריק, ניתן לפעול מול עורך דין צבאי מנוסה על מנת להביא להקטנת הענישה ולצמצום הסנקציות הפליליות שכרוכות בה. ככל שלעורך הדין קיימת יותר מיומנות, בקיאות גבוהה ביותר בתחום וגם ניסיון והיכרות פנימית עם המערכת הצבאית, הוא יוכל להביא לענישה מקלה יותר בעניינם של עריקי חו"ל בכל שלב ובכל תקופה.
האם ניתן לטוס לחו"ל בצבא מבלי להיחשב עריק?
בהחלט. חיילים בשירות פעיל זכאים לטוס לחו"ל במהלך ימי החופשה שלהם. על מנת לדווח על היציאה, יש למלא את "טופס חו"ל הניתן במזכירות או בשלישות היחידה מראש ולקבל לגביו אישור מקצין.
אישור זה היה מתקבל בעבר בהחתמה ידנית, אך כיום ניתן לקבל אותו גם דרך האזור האישי באתר צה"ל. לאחר שתמלאו את הפרטים המתאימים, תצטרכו להיבחן על סרטון בטיחות שמצורף אליהם. מענה נכון לשאלות ישגר את הטופס למפקד הישיר שלכם וממנו לסא"ל אחראי שיאשרו את היציאה. משם הטופס יועבר לשלישות.
להלן האישורים הנדרשים על גבי טופס היציאה לחו"ל:
- אישור המפקד הישיר
- אישור סא"ל לחיילי חובה או אישור אל"מ לקצינים
- אישור ביטחון שדה
- אישור השלישות
אם כל האישורים ניתנו כהלכה, אתם רשאים לצאת לחו"ל מבלי להיחשב עריקי חו"ל. לא תידרשו לשום ניירת נוספת בשדה התעופה.
הצבא טוען שערקתם? אתם נדרשים להסדיר מעמדכם כתושבי חו"ל? פנו אליי
עורכת הדין מירי גביש הינה יוצאת הפרקליטות הצבאית, שם שימשה במשך שנים כתובעת ועל כן מכירה היטב ולעומק את המערכת הצבאית על חוקיה ופסיקותיה. עורכת הדין מעניקה שירות אישי מסור ובלתי מתפשר במגוון סוגיות צבאיות כמו עריקות, הסדרת מעמד, פטור משירות גיוס, ייצוג במעצר צבאי ועוד. צרו קשר לתיאום פגישה עם עורכת הדין כבר עכשיו.
