מדריך לעריק מצה”ל

היכרות עם סוגים שונים של עריקות יכולה לעזור להתנהל מול צה"ל ולמנוע העמדה לדין. עם זאת, צריך גם להתייעץ עם עורך דין שבקיא בדיני הצבא ובעיקר מכיר מקרוב מקרים דומים ואת התוצאות שלהם. במאמר הבא נציג מדריך לעריק מצה”ל ונסביר מה מאפיין אותו בהשוואה להתנהלות מסוג אחר מול הרשויות ומול כוחות הביטחון 

עורך דין צבאי יכול וצריך לפרט מדריך לעריק מצה”ל על מנת לייצג בצורה נאמנה והוגנת את הלקוחות שלו. הייצוג של הלקוחות על בסיס מדריך לעריק מצה”ל חשוב, קודם כל כי יש סוגים שונים של עריקות. מטבע הדברים, בצבא עצמו מתמודדים אחרת עם כל סוג של עריקות והתוצאה עלולה גם להיות שונה. בשביל להשלים את התהליך ולהבין מה ההבדל בין משתמט, עריק יחידה, עריק בקו"ם או עריקות מהמילואים, פונים אל עורך דין שמגיע מהתחום ומכיר אותו.

מה המטרה של מדריך לעריק מצה”ל וכיצד מנצלים אותו?

יש כמה מטרות שאותן אפשר להשיג באמצעות קריאה מוקפדת ומלאה של מדריך לעריק מצה”ל. קודם כל, מטרת היא לשמש את החיילים במהלך העריקות או במהלך המעצר. כאשר חיילים מכירים את הזכויות והחובות שלהם, ההתמודדות עם המעצר היא פשוטה וזריזה יותר. שנית, המטרה היא גם להקל על בני המשפחה. בגלל שמדובר על אירוע משפחתי רגיש, צריך לקרוא את המדריך ולהשתמש בו על מנת להשיג הקלות.

חובת שירות בצה"ל והשפעתה על עריקות

חובת שירות בצבא היא מלכתחילה הסיבה לכך שצריך להכיר את המדריך לעריק מצה"ל. בגלל שהחל מגיל 16 נחשבים כמעט כל הנערים והנערות למועמדים ומועמדות לשירות ביטחון, הם מקבלים צו ראשון ואז עוברים מיונים. לאחר מכן מגיעים עוד צווים לביצוע בדיקות רפואיות ובסופו של דבר מגיע צו הגיוס.

לאחר התייצבות לכל הצווים גם מותאם פרופיל רפואי אישי, נשלח צו גיוס וצריך כמובן להתייצב במועד שנקבע. ברגעים האלו גם מדריך לעריק מצה”ל הופך להיות רלוונטי.

הבדלים בין סוגי עריקים והעונשים עליהם

כל מי שלא מתייצב לצווים השונים שתוארו לעיל או למועד הגיוס עצמו, נחשב בעיני הצבא למשתמט. השתמטות משירות צבאי ללא אישור היא עבירה על החוק ובגינה העונש המוטל הוא ישיבה בכלא צבאי. לשם השוואה, מי שמגיעים לבקו"ם במועד הגיוס אבל אז מסרבים להתייצב ליחידה צבאית מסוימת מוגדרים בתור "עריקי בקו"ם".

גם כאן העונש המקסימאלי עלול להיות כלא צבאי, אך הנסיבות נחשבות מקלות יותר לעומת משתמטים שלא הגיעו בכלל. בנוסף, יש גם מקרים של נפקדות או עריקות יחידה: חיילים שעוברים את כל התהליך, מתפנים לטירונות ואז בורחים מהיחידה שהם משובצים אליהם.

מה ההבדל בין עריק משירות חובה לעריק משירות מילואים?

המאפיינים של מדריך לעריק מצה”ל עשויים להיות מעט שונים בין שירות מילואים לבין שירות חובה. קודם כל, חיילי חובה מגיעים בגילאים צעירים יותר ולכן הצבא מתייחס בחשדנות לחוסר הרצון שלהם להתגייס. לעומת זאת, חיילי מילואים יכולים להיות אנשים בוגרים יותר עם משפחות ולהם גם יש יותר נימוקים משכנעים שבהם הם יכולים להשתמש כדי לקבל פטור זמני או קבוע.

חוץ מזה, חיילי מילואים הם בהכרח כבר בעלי רקע צבאי מסוים – בעוד חיילים בשירות חובה לא מחזיקים ברקע כזה.

הבדלים בין מדיניות העמדה לדין וענישה

אחת המטרות של מדריך לעריק מצה”ל היא כאמור להעניק לחיילים ולבני המשפחות שלהם את המידע הרלוונטי לגבי התמודדות עם רשויות הצבא. בהקשר הזה, צריך להסביר שקיימים הבדלים בין מדיניות ההעמדה לדין ובין הענישה. בעוד סוג אחד של ענישה מופנה נגד עריק שתקופת ההיעדרות שלו מביאה אותו עד כדי הגדרה של "עריק פרקליטותי", סוג אחר של היעדרות לתקופה קצרה יותר עשוי לגרום להעמדה לדין של עריק יחידה לדין משמעתי בפני קש"ב בלבד.

פניה לגורמים שונים בצה"ל לפני עריקות

הדבר הראשון שאותו כדאי לעשות לפני ששוקלים עריקות והוא חלק בלתי נפרד מכל מדריך לעריק מצה”ל הוא לפנות ישירות אל הגורמים הצבאיים הרלוונטיים. באופן הזה, גורמי היחידה והמפקדים יכולים לבחון את נסיבות העריקות ואולי לדחות את השירות או להעניק בגינו פטור. בהקשר הזה, צריך לזכור שלצבא יש אינטרס לצמצם את מספר העריקים והוא מוכן לבוא לקראת חיילים או חיילות שמסבירים בצורה משכנעת את העמדה שלהם.

מי הגורמים שאליהם אפשר לפנות ומה התפקיד שלהם?

החלק הפרקטי של מדריך לעריק מצה”ל כולל תיאור של הגורמים השונים שאליהם אפשר לפנות. כדי שהפנייה תהיה משכנעת ותשיג את התוצאות הרצויות מצד החייל, צריך להבין במה כל גורם כזה מתמחה. הנה לדוגמא הגורמים המרכזיים ומה שעומד מאחורי הפנייה אליהם מצד חיילים וחיילות בשלבים שונים של העריקות מצה"ל:

1. נציב קבילות חיילים – נציב קבילות החיילים הוא בדרך כלל הגורם הראשון שאליו פונים על מנת להגיש תלונה בגין טיפול במצב עריקות קיים, או לגבי כל מחלוקת שיש עם הרשויות. תפקידו של נציב קבילות החיילים הוא לבחון את התלונה ובמידת הצורך גם מותר לו על פי הדין הצבאי לתת הוראות ליחידה עד כדי שינוי של המצב הקיים.
2. תלונה למשטרה צבאית חוקרת – משטרה צבאית חוקרת, או בקיצור מצ"ח, הוא הגוף שאליו פונים אם רוצים להגיש תלונה נגד מפקדים או אנשים אחרים שפגעו בחייל. לא משנה אם מדובר בחייל במהלך השירות הצבאי או על רקע עריקות, תלונה למצ"ח תאפשר פתיחת חקירה ומיצוי של הדין עם האשמים.
3. קפ"ץ – קצין פניות הציבור יכול לרכז את הפניה אם לא יודעים מול איזה גורם להתנהל. תפקידו להכווין את הפנייה לגורם הצבאי הרלוונטי והוא עושה את זה לאחר בחינת הבקשה.

מה הקשר בין עריקות לבין רישום פלילי?

אחד הדברים החשובים מאחורי מדריך לעריק מצה”ל קשור להעמדה לרישום פלילי. אם לא קוראים את המדריך, עלולים לחשוב שאין שום קשר בין ההתנהלות מול מוסדות הצבא, צה"ל והביטחון לבין רישום פלילי. אבל בפועל, עריקות היא עבירה שעלולה להוביל לרישום פלילי. יתרה על כך, הרשעה בתיק של עריקות נושאת עמה רישום פלילי מלא שמגיע לתקופה של 17 שנים.

אמנם קיימים מקרים שבהם לפי התיקון לחוק רושמים את הרישום הפלילי בצורה מופחתת ולכן הוא נמחק אוטומטית בתוך 5 שנים, במקרים אחרים עלולה אותה הרשעה ללוות את החייל בתיק העריקות לתקופה ארוכה יותר. מבחינה משפטית, ההבדל קשור למוסד שמולו מתנהלים: שיפוט בדין משמעתי לדוגמא לא גורר את הרישום הפלילי, בעוד שיפוט בבית דין צבאי כן גורר אחריו רישום כזה.

במידה והעריק עדיין לא נעצר, ההמלצה תהיה לפנות לעורך דין כמה שיותר מוקדם לתחילת הטיפול. מטבע הדברים, העובדה שעלול להתבצע רישום פלילי בגין עריקות היא בפני עצמה סיבה מעולה להימנע ממנה או לכל הפחות לטפל בה בליווי של עורך דין.

אם לא מתייעצים עם עורך דין ולא קוראים מסמך כגון מדריך לעריק מצה”ל, עלולים להגיע למצב של רישום פלילי ואז לסבול מההשלכות: אי אפשר לקבל תעודת יושר, קשה להתקבל למקומות עבודה מסוימים וכן הלאה.