חיילים שנעדרו מהבסיס בשל מצבם הנפשי, זכאים כיום לעבור בדיקה פסיכיאטרית צבאית במהלך עריקות וזאת ללא מעצר! מתי מתאפשרת הבדיקה וכיצד עורכת הדין תסייע לכם לעשות זאת?
החיילת הונחתה לשוב לביתה והוכרזה כעריקה
מעשה בחיילת שבמהלך שירותה הצבאי סבלה מהידרדרות נפשית והועברה לבדיקה פסיכיאטרית. הפסיכיאטר הבודק קבע שלא תוכל לשמש כרגע באף תפקיד, אך למרות זאת היא הוכרזה כעריקה בשל אי התייצבות ביחידה. מצבה הנפשי של אותה חיילת לא "נולד" בבוקר בהיר אחד: מדובר בחיילת שסבלה מהתעללות נפשית יחד עם אמה ושאביה טופל נפשית אך התאבד בסופו של דבר.
במשך שנים עד לגיוס טופלה אצל פסיכיאטרית ומשמצבה במהלך השירות הוחמר, היא נשלחה בדחיפות לבית החולים שבו טופלה בעבר ובליווי חיילות נוספות ומפקדים. במיון היא נפגשה עם פסיכיאטרית מומחית, שקבעה כי נדרש מפגש מול פסיכיאטר צבאי ועד אז, אין עליה למלא כל תפקיד שהוא.
הצעד הראשוני שנשקל היה לאשפז את החיילת בהסכמתה ובאופן מיידי בבית חולים פסיכיאטרי, אך בשל התנגדות האם הדבר לא נעשה וטרם התרחשה פגישה עם פסיכיאטר מטעם הצבא. בנקודה זו החיילת שבה לבית אמה והמתינה עד שתקבל תור לפסיכיאטר. אלא שהצבא תיאם פגישה עם קצינת בריאות הנפש, שהבהירה לחיילת כי המשך הטיפול בה יתרחש רק לאחר שייערך לה משפט על עריקות מהצבא.
בדיעבד, הסתבר כי יום לאחר הגעתה של החיילת למיון בבית החולים, היא הוגדרה כעריקה. בנקודה זו שיגרה עורכת דינה מכתב דחוף לקצין רפואה ראשי, הפרקליטות הצבאית וגורמים נוספים בבריאות הנפש כדי למנוע את הענישה הבלתי מוצדקת, בייחוד לאור אמירתה של החיילת כי תתאבד אם תאלץ לשוב לבסיס.
בדיקה פסיכיאטרית צבאית במהלך עריקות: מדיניות חדשה ומקלה
המקרה של אותה חיילת אמנם חריג בהתייחסות הצבא המיידית לשאלת העריקות, אך נפוץ למדי בהתחשב במצוקות הנפשיות האפשריות בקרב חיילים רבים. חלקם, מחליטים בנסיבות נפשיות שונות לערוק מהצבא ואינם יודעים כי קיימת להם האפשרות לעבור בדיקה פסיכיאטרית צבאית במהלך עריקות, שתקבע את מצבם ואת כשירותם העתידית להמשיך לשרת.
עד לפני מספר שנים, הנהיג צה"ל מגמה שלפיה על החייל להתייצב קודם ולהיענש ורק לאחר מכן נסיבות עריקותו ייבדקו. מגמה זו הולכת ומתהפכת כיום, שכן רבים מבינים שנסיבות אפשריות קדמו לעריקות ושיש לבדוק אותן תחילה, כדי להעריך את מצבו המלא של כל חייל.
אחת הדוגמאות הבולטות לשינוי בגישה מצד צה"ל הוא המדיניות המעודכנת של מדור פסיכיאטריה, במסגרתה ניתן לערוך בדיקה פסיכיאטרית צבאית במהלך עריקות. המדור מאפשר לעריקים שמצבם הנפשי קשה, לפנות אליו לביצוע הבדיקה ולקבל תוצאות ומסקנות לגבי הטיפול המתאים.
מרגע הפנייה ועד לביצוע הבדיקה בפועל, תיתכן במקרים מסוימים גם הקפאה מוחלטת של פקודת המעצר כלפי עריק מסוים, כך שהוא יוכל להתייצב לבדיקה ולעזוב את המדור מבלי שייעצר בו במקום.
מתי תתאפשר בדיקה לעריקים ללא מעצר?
יש לציין שמדיניות זו מתרחשת רק במקרים של חשש ממשי למצוקה נפשית קשה, המחייבת חוות דעת פסיכיאטרית או פסיכולוגית גם מבעל מקצוע פרטי ולכל הפחות מכתב רשמי מרשויות הרווחה. למעשה, הנחיה זו מבהירה כי המדור לא יכול להסתמך על דברי העריק בלבד ושעליו להיבדק אצל גורם טיפולי מוסמך נוסף שיעריך את מצוקתו הנפשית.
כאשר מדור פסיכיאטריה קובע שהחייל העריק סובל ממצוקה נפשית שיש להכיר בה ולאור זאת לשנות גם את הפרופיל הצבאי שנקבע לו, חשוב מאוד לפנות לפרקליטות נפקדים ועריקים בסיוע משפטי מעורך דין צבאי ולבקש להקל בענישה.
הפרקליטות דנה בכובד ראש במקרים של עריקות בשל מצב נפשי ומחליטה באופן אישי למקרה כיצד לטפל בהעמדתו של העריק לדין: האם הוא יועמד למשפט בבית דין צבאי, האם ניתן להסתפק בדין משמעתי או האם יש מקום לסגור לחלוטין את התיק.
עריקות מהצבא עקב מצב נפשי
בישראל, כל הנערים והנערות מגיל 16 נחשבים כמלש"בים – מיועדים לשירות ביטחון. מרגע זה והלאה עליהם לשתף פעולה עם כל צו והוראת התייצבות מטעם הצבא, לרבות התייצבות לשירות בהתאם לצו הגיוס. לכל אורך הדרך יבוצעו מיונים, בדיקות וקביעת הפרופיל הרפואי שמהם ניתן יהיה לשבץ את החיילים לתפקידם בסופו של דבר.
כל מי שלא התייצבו בהתאם לצבא, לרבות ביחידתם שנקבעה להם, נחשבים למשתמטים. כאשר חייל או חיילת נמלטים מהבקו"ם במטרה להתחמק מהתייצבות ביחידה שנקבעה להם, הם נחשבים עריקי בקו"ם. אם התהליך המלא הושלם והחיילים הועברו לטירונות שממנה הם נמלטו, הם ייחשבו עריקי יחידה.
כל אחד מסוגי העריקים הללו ועוד סוגים נוספים (עריקי מילואים למשל), יחוו העמדה לדין וענישה שונה וזאת על פי המדיניות והחקיקה הקיימת בצה"ל. עריקים מעל לפרק זמן מסוים כבר יקבלו כנגדם כתב אישום, המאלץ אותם לעמוד לדין בבית דין צבאי. בתקופה קצרה יותר, החיילים יועמדו לדין משמעתי.
כך או כך, לחיילים שבורחים מהצבא יש סיבה ולעתים היא עשויה להתברר כנפשית. ולכן למרות החוק המקל יחסית והאפשרות לעבור בדיקה פסיכיאטרית צבאית במהלך עריקות, צריך עדיין לזכור שהחוק מחייב גם את המערכת הצבאית לקיים את חוקיה וייתכן שהיא תדרוש טיעונים והסברים במעמד ההעמדה לדין, כדי להשתכנע שאכן מדובר במצב נפשי קשה שמצריך הורדת פרופיל ואף פטור משירות צבאי.
כיצד לפעול בעת מצב נפשי קשה בצבא?
אם אתם מתכננים להפוך לעריקים מטעמים נפשיים או שכבר ערקתם, זכרו שהאינטרס הצבאי הוא להעמיד לדין בהתאם לענישה המקובלת ושרק בהוכחת הצדק סביר ניתן יהיה להימנע ממנה. חיילים שמיוחסת להם עבירת עריקות צפויים לעונש מאסר ממושך מאוד ולרישום פלילי חמור בגין עבירת פשע, שעשויים להשליך מאוחר יותר גם באזרחות.
ולכן כדי להימנע מכך ולעמוד על זכויותיכם גם במעמד העריקות, חשוב לפנות במהירות האפשרית לעורך דין צבאי אשר יוכל לייעץ לכם בנושא ולפעול למענכם מול המערכת. עורך הדין נדרש לבקיאות ולניסיון בטיפול בתיקי עריקים ולנקוט בפעולות שיפחיתו מהאישומים.
בפועל, מי שנשפט בדין משמעתי איננו נרשם במערכת באופן פלילי, כך שגם אם עדיין קיימת עבירה וענישה בצידה, מוטב שעורך הדין יפחית ממנה ככל הניתן כדי להימנע מרישום פלילי. בנוסף, עד לרף מסוים יחול רישום פלילי שיימחק אוטומטית בתוך 5 שנים.
אם אתם עריקים וטרם נעצרתם, כדאי שתפעלו לטובתכם כבר עכשיו. אין צורך להמתין עד שיתפסו אתכם או עד שתסגירו את עצמכם ומומלץ שתפנו באמצעות עורך דינכם לתיאום בדיקה פסיכיאטרית צבאית במהלך עריקות ובצירוף מסמכים רפואיים וחוות דעת נוספים הקובעים את מצבך המיוחד.
עורך דין צבאי מנוסה ובקיא מאוד בנושא, שמכיר היטב ולעומק את המערכת הצבאית ואת כל הגורמים הרלוונטיים, ידע בדיוק לאן לפנות ולהימנע מעיכובים מיותרים, בייחוד כאשר מדובר במצב נפשי רגיש וקשה בו החייל או החיילת נתונים כרגע.
ערקתם מהצבא? פנו לעו"ד צבאי בהקדם
עורכת הדין מירי יעקב גביש מתמחה כבר שנים רבות בדין הצבאי ומטפלת במקרים בכל דרגות החומרה שבהם חיילים ערקו על רקע רפואי נפשי, בנסיבות משפחתיות מורכבות או בעקבות אירועים ותנאים שהתקיימותם גברה על החלטתם להישאר במסגרת הצבאית בשלב זה.
כיוצאת הפרקליטות הצבאית, מכירה עורכת הדין לעומק את כל הנפשות הפועלות במערכת ואת כל הגורמים שאליהם חשוב לפנות בהתאם לסיטואציה. בטיפול אישי, מסור, מקצועי וחסר פשרות, מצליחה עורכת הדין להגיע לתוצאות מרשימות מאוד. צרו קשר לתיאום פגישה ראשונית כבר עכשיו.
