אמנם הסדיר מאחוריכם, אך שירות המילואים הוא נדבך צה"לי חשוב לא פחות, שכן לצורך שירות המילואים נאספים אנשי יחידות בעלי רקע צבאי וניסיון מלא מתקופת שירות החובה לטובת תמיכה במערך החיילים הקיים, לצורך תרגיל או יציאה למבצע, סיורים ופריסות קוויות. גם במהלך שירות המילואים יכולים להופיע מצבים כאלה ואחרים שיצריכו פניה לעורך דין צבאי, לרבות ביצוע עבירות במסגרת הצבאית ואכיפת מיצוי הזכויות של חייל המילואים.
עורכת הדין הצבאית מירי יעקב גביש פועלת מזה שנים רבות בתחום הדין הצבאי ויוצאת הפרקליטות הצבאית, בעלת ניסיון והצלחות. בנוסף מספקת עורכת הדין גם שירותי נוטריון במידת הצורך, אם וכאשר דורש עניין מסוים הכנת תצהיר מטעם החייל. במאמר זה יפורטו שני הנושאים העיקריים שלהם נזקקים חיילי המילואים והם נוגעים לסוגיית הפטור משירות מילואים ועריקות או נפקדות.
שירות במילואים: מה החוק קובע ומתי ניתן פטור?
כל תושב ישראלי שמסיים את שירותו הצבאי משובץ לכוחות המילואים, כאשר השיבוץ יתבצע ביחידה שבה הוא שירת או ביחידה אחרת על פי שיקולי הצבא ומערך יחידות המילואים המנוהלות. השירות במילואים הינו חובה כאשר מכסת ימי השירות השנתית משתנה בהתאם לדרגה.
רוב המילואימניקים רואים בצווי המילואים כהזדמנות למפגש עם החברים מהיחידה ולשוב לפעילות באימונים ותרגילים, מבצעים ומשימות ביטחון. אך במקרים מסוימים, החייל מעוניין לקבל פטור מסיבות אישיות שונות ועל פי שיקוליו האישיים.
חיים שלמים יכולים להידחס לפער שבין חיי הסדיר לשירות המילואים: לימודים, קריירה, חתונה, ילדים, הגירה לחו"ל, נסיבות בריאות משתנות, נסיבות משפחתיות משתנות והרשימה כמובן עוד ארוכה. כאשר המילואים למעשה פוגמים ביכולת ההתנהלות האישית והיומיומית, אנשים נוטים לבדוק כיצד ניתן להשתחרר מהם ולהשאיר את מהלך חייהם באופן שלא ייפגע או יינזק. במקרים נקודתיים וחריגים, חל שינוי תפיסתי בקרב החייל המביא לסירובו לגיוס בשל עמדה פציפיסטית או כתוצאה מחזרה בתשובה והתחזקות בעולם הדתי-חרדי.
זה הזמן להביא בפניכם מספר עובדות בנוגע למדיניות הגיוס למילואים:
על פי החוק, כל חייל המזומן לשמ"פ (שירות מילואים פעיל) חייב להתייצב במקום והזמן שנקבעו לו על פי צו הקריאה. על החייל לבצע את השירות לכל התקופה הנקובה בצו.
צה"ל יכול לזמן מילואימניקים לשירות פעיל רק במקרים הבאים:
- אימונים והכשרות של החייל או היחידה שבה הוא מוצב על מנת לייעל את התנהלותם במצב חירום.
- כושר ניהול וארגון כוח האדם ופריסה מיטבית שלו
- ביצוע תעסוקה מבצעית
- שירות מיוחד בתפקיד או מקצוע שנקבעו על ידי שר הביטחון ומופיעים בצו.
פטור משירות מילואים יתרחש במקרים הבאים:
פטור מטעמי גיל – החוק הצבאי קובע שקבלת פטור ממילואים יתקבל בגיל 40, למעט קצינים המקבלים פטור בגיל 45 ובעלי תפקידים מסוימים יקבלו את הפטור רק בגיל 49.
פטור מטעמי הריון – נשים זכאיות לפטור ממילואים בעת ההריון ובתקופה שאחריו.
פטור מטעמי בריאות – כאשר נקבעת אי כשירות רפואית יקבע צה"ל מחדש את הפרופיל של החייל ל-21 או 45 אם מתקיים סעיף נפשי.
פטור מטעמי צמצום כוחות המילואים – פטור שמוענק לרוב לחיילים בתפקידים עורפיים וכלליים, בעקבות צמצום מערך הגיוס השוטף או כתוצאה מחיסכון במשאבים (סגירת יחידה למשל).
פטור מטעמי התנהגות רעה – במקרים שבהם החייל מוגדר כ"בעייתי" מבחינה משמעתית, צה"ל יעדיף לוותר עליו ולפטור אותו משירות מילואים פעיל.
פטור מטעמי דת או מצפון – כאמור, בעקבות שינוי תפיסתי שחל בקרב החייל, הוא יוכל להוכיח את טענותיו בפני וועדה מיוחדת ולקבל לאחר מכן פטור קבוע.
אם אתם עומדים באחד הקריטריונים לפטור משירות מילואים אך צה"ל עדיין לא משחרר אתכם מתפקידכם, מומלץ להיעזר בעורכת הדין מירי יעקב גביש. יחד נוכל לעמוד על זכויותיכם ולהציג טענות מתאימות. כל בקשה מטעמכם לשחרור משירות מילואים פעיל תצטרך להיות מלווה בטפסים נדרשים ומכתב אישי. ההקפדה על אופן המילוי ופירוט נסיבות השחרור צריכים להיות ברורים ומוצדקים ועל כן מוטב לבצע זאת מול עורכת הדין. יתרה מכך, כל עיסוק מול הבירוקרטיה הצבאית מחייב מקצוען שמכיר אותה היטב ולעומק, יודע כיצד לפעול מולה ולטפל במחלוקות אם יש בכך צורך.
עריקות משירות מילואים: מהן ההשלכות?
עריקות היא עבירה חמורה מבחינת עקרונות הצבא ותחייב טיפול מטעם הפרקליטות הצבאית לרבות העמדתכם לדין. כל איש מילואים שנשלח אליו צו כחוק אך הוא איננו מתייצב בזמן ובמועד כפי שנדרש ממנו צפוי להיענש על כך משמעתית. בתקופת הזמנים הנקובה בצו, נחשב החייל למי שחל עליו חוק השיפוט הצבאי ובאותו זמן הוא נתון באחריותו המלאה של הצבא. על כן הוא ייחשב כמי שנעדר מן השירות ללא רשות וצה"ל יבצע מאמצים נרחבים כדי לאתרו ולעצור אותו.
גם אם אתם מתכננים לקבל פטור משמ"פ או מתקשים להגיע למועד הנקוב בצו, אין לראות בכך זכות להימנע מהגעה. יש להיות אחראים לכך שכתובתכם מעודכנת במשרדי השלישות ולוודא שהצו אכן מגיע אליכם. מחובתכם לעדכן כתובת מגורים חדשה וכל טענה לכך שהצו לא הגיע בעקבות מעבר לכתובת אחרת, לא יהיה קביל ובית הדין הצבאי ידחה אותו על הסף.
הפרקליטות הצבאית תתבקש להחליט האם להגיש כתב אישום נגד מילואימניק שערק או להסתפק בשיפוט משמעתי על ידי קצין שיפוט בכיר. העמדה לדין תחול במקרים הבאים:
- אם החייל ערק בעבר וזוהי עריקה שניה או יותר במסגרת הזמן של חמש השנים האחרונות
- אם החייל נעדר משירות המילואים כבר למעלה משנה.
- אם החייל נעדר משירות מילואים שאורכו למעלה מ-21 ימים
חשוב לציין שצה"ל שומר לעצמו זכות בלעדית להחליט לגבי הליך המשפט של כל אחד מחייליו ולא בהכרח יפעל על פי הקריטריונים האמורים, שמספקים לעניין זה קווים מנחים בלבד.
העריקות מבחינה חוקית הינה עבירת היעדרות מן השירות שלא ברשות (סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי) ועונשה הינו עד שלוש שנות מאסר! אם לפרקליטות קיימת ראיה על שליחת צו המילואים כחוק בדואר רשום לכתובת המעודכנת של החייל במשרדי היחידה, בית הדין הצבאי יפיק צו מעצר לאותו חייל על מנת שלא ימלט מההליך השיפוטי העומד בפניו.
בצבא נוהגים להפריד בין חיילים בסדיר ובמילואים כשהדבר נוגע לעבירות עריקות. עבור חיילי מילואים, יבחן בית הדין הצבאי את כמות ההיעדרויות ותקופת המילואים אליה לא נרשמה הגעה, תקופת ההיעדרות במצב שבו החייל הגיע אך ערק ונסיבותיו האישיות. במסגרת הדיון יוכל החייל להציג את נסיבותיו האישיות ולפרט מדוע ערק ומדוע יש להקל עליו מבחינת רמת הענישה כמו למשל: מצב כלכלי המחייב את נוכחותו בבית, עסק בניהולו, סיטואציה פתאומית של מות אדם קרוב וכו'. בעוד שהצבא מכיר בקושי לבצע שירות מילואים פעיל בשל התחייבויות פיננסיות, הפרקליטות מזכירה לעתים קרובות כי גם לאחרים יש התחייבויות דומות, אך הם נוהגים באחריות ולא מבצעים עבירה דומה. על כן היא מעוניינת להעניש בחומרה את אלו שאינם רואים את עצמם כחלק מהקולקטיב של מערך המילואים.
עורכת הדין הצבאית מירי יעקב גביש תקבל לידיה את תיק החקירה מהפרקליטות הצבאית ותבדוק האם צו המילואים אכן נשלח כנדרש ותפעל למען החייל עבור הפחתה בעונש בשל פירוט הסיבות שהובילו אותו לערוק ופירוט נסיבותיוהמקלות. המשרד זמין עבורכם לכל שאלה, בירור והכוונה ויעניק לכם מענה מהיר ומקצועי כעת ובעתיד.
