פטור לישראלים השוהים בחו”ל

פטור לישראלים השוהים בחו"ל ניתן במקרים מסוימים בלבד ובכפוף להליך בירוקרטי מרחוק המכונה "הסדרת מעמד".  ילדכם קיבל צו גיוס בעודו חי ומתגורר בחו"ל? ההורים נדרשים לצאת לשליחות ארוכה המונעת מכם להתגייס? הנה כל מה שנדרש מכם לדעת על קבלת הפטור וגם ההשלכות שבעריקות מצבא ההגנה לישראל.

המדינה מענישה עריקים גם בגיל מאוחר

ס' הוא בן לאם ישראלית ואב אמריקאי ומחזיק באזרחות כפולה (ישראלית ואמריקאית) בשל כך. בגיל 25 החליט להגיע לביקור מולדת ראשון בישראל, אך מיד עם נחיתתו בשדה הוא נדהם לגלות שרשום כמשתמט משירות צבאי וזאת מכיוון שלא קיבל פטור שירות לישראלי השוהה בחו"ל.

ס' התגורר כל חייב במדינת אריזונה והעברית שלו איננה טובה מספיק. למרות זאת, הוא קיבל מכתב בעברית שמורה על הסדרה מיידית של ענייניו מול רשויות הצבא וזאת כדי להימנע ממעצר בכלא צבאי. ולכן את כל ביקורו הוא בילה במאבקים בירוקרטיים מפרכים כדי לקבל פטור גיוס. האם ס' יכול היה לפעול מבעוד מועד בדרך אחרת כדי להימנע מגיוס בישראל כשמלאו לו 18?

כידוע, החוק במדינת ישראל מחייב כל נער ונערה שהגיעו לגיל 18 להתגייס לשירות צבאי. אבל מה אומר החוק לגבי תושבי חוץ וישראלים השוהים בחו"ל? ובכן, כל עוד הם לא קיבלו פטור משירות, גם הם מחויבים להתגייס. במאמר זה נדון בתנאים ובתהליך לקבלת פטור לישראלים השוהים בחו"ל:

חובת הגיוס לישראלים בחו"ל

כל נער ונערה שברשותם אזרחות ישראלית ושוהים בחו"ל נחשבים מבחינת הצבא למועמדים לשירות ביטחון פעיל. עליהם להתייצב בלשכת הגיוס בגיל 18 ולהתגייס לצה"ל. מתי זכאים נערים ונערות השוהים בחו"ל לפטור שירות? אם הם ילדי שליחים, ילדי מהגרים או ילידי חו"ל.

ואולם, הגדרות אלו מאפשרות לקבל פטור או דחיית שירות אך אינן חלות על ילדים אלו באופן אוטומטי. למעשה, כבר מגיל 16 פתוחה בקרב מלש"בים השוהים בחו"ל האפשרות להסדיר את מעמדם בצורה רשמית מול המערכת הצה"לית. אם יעשו זאת בהצלחה, יוכלו לקבל דחיית שירות או פטור משירות צבאי על פי מעמדם.

הסדרת המעמד מתבצעת דרך הנספח הצבאי בקונסוליה הישראלית שבה הנער/ה מתגוררים וכרוכה במעט בירוקרטיה לרבות מילוי טפסים ותיעוד במסמכים שונים, לפיהם מרכז החיים הוא באותה המדינה והמגורים בה התרחשו ברצף במשך מספר מסוים של שנים.

פטור משירות בגין שירות בצבא זר

קיימים מקרים בהם אזרחים ישראלים המתגוררים בחו"ל משרתים בצבא של מדינה אחרת, במיוחד במדינות בהן קיימת חובת גיוס לכלל האזרחים. במצבים אלו, החוק הישראלי מאפשר לקבל פטור משירות בצה"ל כדי למנוע כפל שירות או התנגשות בין מחויבויות לאומיות שונות. חשוב להדגיש כי הפטור אינו ניתן באופן אוטומטי בעצם המגורים במדינה עם חובת גיוס, אלא דורש הוכחה פוזיטיבית על שירות בפועל או חובת שירות מוכחת. בנוסף, קיימות מדינות מסוימות שאסורות בשירות על פי דין, ולכן הסדרת הנושא מול רשויות הצבא והקונסוליה היא קריטית לפני קבלת החלטות שיכולות להשפיע על האזרחות הישראלית או על מעמד המלש"ב.

אי הסדרת מעמד מול הצבא

כל תושב או תושבת חו"ל שלא הסדירו מכל סיבה שהיא את מעמדם טרם גיל הגיוס, ייחשבו כמשתמטים משירות צבאי ולפיכך אם יגיעו לישראל, הם צפויים לסבול מסנקציות משמעותיות. למשל

חשוב להבהיר שהמלש"בים מקבלים את מעמדם על סמך מעמד ההורים ולכן כל עוד הוריו חזרו או עלו לארץ שעה שהוא ממשיך להתגורר בחו"ל (עד לגיל 21) , אותו מלש"ב כבר איננו זכאי לדחיית גיוס או פטור.

ומה קורה אם ההורים נפרדו כך שאחד מהם עולה לארץ? מעמדו של המלש"ב ייקבע על סמך מעמד ההורה שהילד נתון בחזקתו.

פטור אוטומטי לישראליות השוהות בחו"ל

מלש"ביות שהן ילידות חו"ל זכאיות לפטור משירות בצה"ל אוטומטית, ללא צורך להגיש בקשה בקונסוליה ולהסדיר את מעמדן מול הצבא. פטור זה ניתן אוטומטית לילידות חו"ל בגיל 17 ולבנות מהגרים בגיל 20, למעט מצבים שבהם נוצלה בעבר זכות לשנת שהייה בישראל ומכוחם יתקבל הפטור רק בגיל 22.

שנת שהייה וביקורים קודמים לגיוס בישראל

החוק מאפשר לילדים תושבי חו"ל מאחת הקטגוריות המתאימות לבקר בישראל ולשהות בה במשך 120 ימים מצטברים מידי שנה. מלש"בים אלו מקבלים גם זכאות חד פעמית לשהות חד פעמית של שנה רצופה בישראל, דבר המכונה "שנת שהייה".

כאשר קיימת חריגה ממכסת הימים הזו, מתרחש גם אובדן מעמד והפטור משירות בצבא פוקע אוטומטית. הדבר מאלץ את אותו מלש"ב להישאר כעת בישראל ולהתגייס. ומה לגבי נערות שקיבלו זכאות אוטומטית לפטור? אם חרגו מתקופת הביקור המוגדרת, יאלצו גם הן לאבד את הפטור ולהתגייס.

קבלת פטור לישראלים השוהים בחו"ל

כל אזרחי ישראל ששוהים בחו"ל ולא מעוניינים להתגייס, זכאים לפטור אם הם עומדים בקריטריונים המתאימים כאמור. החוק מורה על הסדרת מעמדו של האזרח בגיל 17 על מנת לקבל את הפטור וכדי לא להיחשב עריקים ברשויות הישראליות. כאמור, אזרחים שמתגוררים בחו"ל יידרשו לכך דרך הקונסוליה בארץ המגורים. ישראלים שעתידים לעבור לחו"ל, יצטרכו לעשות זאת טרם יציאתם מהארץ.

כדי לקבל את הפטור נדרשים מסמכים שמעידים ומוכיחים על כך שמרכז החיים נמצא במדינת המחייה ושקיימת אליה זיקה. להלן הקריטריונים לקבלת פטור לישראלים השוהים בחו"ל:

ילידי חו"ל

מעמד שניתן למלש"בים שנולדו בחו"ל ובמועד לידתם לפחות לאחד ההורים הייתה אזרחות ישראלית. הסדרת המעמד תתרחש על ידי תיעוד והוכחות לכך שעד לגיל 16 היו מגורים בחו"ל. אם ההורים גרושים, יש להוכיח הימצאות בחזקת ההורה המתגורר בחו"ל.

בני מהגרים

"מעמד בני מהגרים" ניתן למלש"בים שעזבו את הארץ עם משפחתם לפני גיל 16. הסדרת המעמד היא על ידי תיעוד והוכחות לעזיבת הארץ לפני גיל 16 והימצאות שם גם אחרי גיל 18. במקרה של מגורים בחזקת הורה גרוש שחי בחו"ל, הפטור יישמר גם אם ההורה השני שב חזרה לארץ. מעמד זה להבדיל מאחרים מאפשר הסדרת מעמד גם בדיעבד.

בני ובנות שליחים

מעמד זה כשלעצמו לא מזכה בפטור גיוס אלא בדח"ש (דחיית שירות). בן שליחים הוא זה המתגורר עם הורה אחד לפחות בחו"ל עקב שיוך ההורה לגוף ממשלתי, ציבורי או פרטי ישראלי המייצג את המדינה בחו"ל. דחיית הגיוס מתקבלת עד לסיום לימודי התיכון.

למידע נוסף על דחיית גיוס בהקשר זה, תוכלו להאזין להרצאה הבאה שנתתי:

ביקור בישראל בכפוף לזכאות לפטור גיוס

אם קיימת זכאות לקבלת פטור לישראלים השוהים בחו"ל אך הזכאי מתעתד לבקר בישראל, הוא יוכל לעשות זאת רק בכפוף למכסת הימים שכבר הזכרנו קודם: 120 ימים בכל שנה ובאופן מצטבר, ללא מכסה לכמות הביקורים השנתית.

כמו כן, מתאפשרת השהות למשך שנה באופן חד פעמי כך שאם לא נוצלה עד כה, ניתן יהיה לנצל אותה כעת. כל חריגה מאלו עלולה לבטל את המעמד כשוהה בחו"ל ולאלץ בגיוס מלא לצבא.

משך השירות הצבאי לעולים ובני מהגרים חוזרים

עבור אלו המחליטים לחזור לישראל או לעלות ארצה בגיל מאוחר יותר, משך השירות הצבאי אינו אחיד ונקבע על פי פרמטרים של גיל הכניסה לארץ, מצב משפחתי (רווק, נשוי או הורה לילדים) ופרופיל רפואי. ככל שגיל הכניסה לישראל מאוחר יותר, כך תקופת השירות מתקצרת, ובמקרים מסוימים מעל גיל מסוים ניתן פטור מלא משירות סדיר ומעבר למערך המילואים בלבד.

שלילת אזרחות זרה בעקבות שירות בצה"ל

קיימות מדינות זרות המחזיקות בחוקים נוקשים לגבי שירות צבאי של אזרחיהן במדינות אחרות. במקרים מסוימים, שירות בצה"ל עלול להוביל לשלילה אוטומטית של האזרחות הזרה של המלש"ב. הצבא הישראלי מודע למורכבות זו ובמקרים מוכחים בהם הוכח כי השירות יגרום לאובדן אזרחותו השנייה של האדם, ניתן לבקש פטור מיוחד משירות ביטחון. הליך זה דורש הצגת חוות דעת משפטיות ורשמיות מהמדינה הזרה המאשרות את דבר שלילת האזרחות. מדובר בחריג משמעותי שנועד למנוע פגיעה בלתי הפיכה באזרח הישראלי השוהה בחו"ל, ולכן מומלץ לבחון את השלכות השירות על האזרחות הנוספת עוד בטרם ההגעה להסדרת המעמד.

טיפול בפטור ובהסדרת מעמד מול עורך דין צבאי

פטור לישראלים השוהים בחו"ל ניתן תחת התנאים המתאימים ובכפוף להסדרת מעמד. אם המעמד לא הוסדר או שהתרחשה הפרת תנאים ודרישות מצידו של השוהה בחו"ל, הוא ייחשב כעריק ועלול להיעצר בכניסתו לישראל. אמנם החומרה מופחתת בעיני צה"ל ביחס לעריקים שחיים בישראל, אך עריק הוא עריק בעיני הצבא ובשני המקרים צפוי לסבול מהשלכות חמורות.

חלופות מעצר ושיקולי "זיקה לישראל" בבתי הדין

כאשר עניינו של עריק חו"ל מגיע לפתחם של בתי הדין הצבאיים, המערכת בוחנת את "עומק הזיקה" של המלש"ב לישראל במועד העזיבה ובמהלך השנים. בתי הדין נוטים להקל בעונשם של משתמטים שזיקתם לארץ קלושה – למשל, מי שעזבו בגיל צעיר מאוד או כאלו שכלל לא התחנכו בישראל ואינם דוברים את השפה.
במקרים כאלו, עורך דין צבאי יכול לחתור לחלופות מעצר (כמו "מעצר פתוח" ביחידה במקום כלא סגור) או להפחתה משמעותית בעונש. הטענה המרכזית במקרים אלו היא שההשתמטות לא נבעה מרצון להשתמט מחובה אזרחית במודע, אלא מתוך ניתוק ממשי מההוויה הישראלית ומחוסר הבנה של הדרישות הבירוקרטיות של הצבא.

כדי להימנע ממצבים לא נעימים ולהסדיר מבעוד מועד את סוגיית המעמד המזכה בפטור, יש להיעזר בעורך דין צבאי שיטפל בסוגיה עבורכם מול הקונסוליה המתאימה ויהווה את הקשר בין שלטונות הצבא בישראל לבין נציג הקונסוליה בחו"ל.

כמו כן, עורך הדין מסייע לא פעם במצבים בהם יש בלבול בנוגע לזכאות לפטור או סוג המעמד הרלוונטי לאותן הנסיבות ומטפל גם במקרים של ביטול פטור ואישומים כלפי מי שנחשבים כמשתמטי שירות.

להתייעצות בנושא, קבלת ייצוג מקצועי מול הצבא וסיוע בהסדרת מעמד פנו לעורכת הדין הצבאית מירי יעקב גביש.