פטור מטעמי דת

לקבלת ייעוץ משפטי השאירו פרטים עכשיו!

חוק שירות ביטחון (התשמ"ו, 1986) מסדיר את חובת הגיוס לצה"ל, לרבות תהליכי הבדיקה והמיון טרם הגיוס. חוק זה מתייחס בין היתר גם לכללים המאפשרים הימנעות מגיוס לצבא וביניהם קבלת פטור מטעמי דת לנשים המנהלות אורח חיים דתי או שההווי המשפחתי שלהן איננו מאפשר את הגיוס.

מתן הפטור איננו אוטומטי

"אז אתם ממש דתיים? דתיים-דתיים? נו, אז מה הייתה פרשת השבוע?"; "את הולכת בכל שבת וחג לבית הכנסת? אין אף צום שאת נמנעת ממנו?"; "תמיד את מתלבשת צנוע? כי הנה פה באינסטגרם, את לובשת גופיה".

אלה הן רק חלק מהשאלות שממתינות למלש"ביות שמצהירות על אורח חייהן הדתי לצה"ל במטרה לקבל פטור מטעמי דת. אמנם לצופים מן הצד שנמנים עם מגויסי החובה נראה כי פטור זה ניתן באופן כמעט אוטומטי למי שאורח חייהם הדתי לא מאפשר להם שירות בצבא, אך בפועל מדובר בפטור שהשגתו עשויה להיות מורכבת, בייחוד כאשר הבחינות לצעירות שמצהירות על אורח חייהן הדתי נועדו להקשות ולעתים אף לפקפק באמינותן המלאה.

 

פטור מטעמי דת – מה החוק אומר?

פטור מטעמי דת הוא פטור לנשים יהודיות בלבד, שמצהירות על נסיבות דתיות שמונעות מהן לשרת בצבא. נסיבות אלה בין היתר יהיו הימנעות מנסיעה בשבת ושמירת כשרות, אם כי גם רמת השמירה על הצניעות ועל יתר ההלכות תובא בחשבון במעמד הבדיקה שעורך הצבא.

מבחינה חוקית, צה"ל רשאי ואף מחויב לבדוק כל הצהרה שתימסר לו בטרם יספק פטור מטעמי דת וזאת במטרה למנוע השתמטות מהצבא שכללה מסירת הצהרה שקרית. על מנת שהצבא יתחשב בבקשת הפטור, יש למלא את הבקשה ולצרף אליה הצהרה וטפסים כנדרש לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד הגיוס. ההצהרה תבוצע בבית הדין הרבני ותכיל את הנתונים הבאים:

  • המצהירה מנועה מלשרת בצבא מטעמי דת
  • המצהירה שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו
  • המצהירה איננה נוסעת בשבת.

כמו כן, פטור זה מכיל בתוכו גם טעמים של הווי משפחתי, במסגרתם המשפחה מנהלת אורח חיים ספציפי שמונע מהמלש"בית להתגייס, לרוב בקרב משפחות מעדות בוכרה, קווקז וגיאורגיה. בנסיבות אלה, המלש"בית תצטרך להביא עדות תומכת מצד רב הקהילה שיצהיר כי גיוסה לצבא יפגע קשות במעמדה של המשפחה בקהילה, לעתים אפילו עד כדי נידוי וסילוק המתגייסת עצמה ממשפחתה.

 

פטור בשל הווי משפחתי דתי, פטור מטעמי הכרה דתית ופטור מטעמי מצפון

חוק שירותי ביטחון מכיל בתוכו מספר פטורים שונים, שבנסיבות מסוימות עשויים להצטייר כאותו הפטור בדיוק, למרות שלכל אחד מהם קיים הליך שונה בפועל. פטור בשל הווי משפחתי דתי מתייחס לציביון ואורחות החיים במשפחתה של המלש"בית, בעוד שפטור מטעמי הכרה דתית הוא זה שדורש בפועל מילוי של התצהיר מול בית הדין הרבני והגשתו ללשכת הגיוס.

כיום השתנתה המגמה לפיה מלשב"יות מגישות את התהציר על מנת לקבל פטור מטעמי דת וצה"ל עורך בדיקות ותחקירים משלו כדי לוודא את אמיתות תוכן ההצהרה לפני שיעניק את פטור זה.

באשר לפטור מטעמי מצפון, הרי שמדובר בפטור שמתייחס למי שתפיסותיהם הפציפיסטיות נוגדות כל שימוש באלימות לרבות החזקת נשק – פטור מורכב ואף נדיר ביותר שניתן רק לאחר שוועדת פטור מיוחדת בחנה את המבקש ואת נסיבותיו. ועם זאת, הנטייה לבלבל בין פטור זה לפטור דת קיימת, שכן בשתיהן קיים סוג של צו איסור מצפוני לשרת בצבא.

כך או כך, לאור עמדת הצבא המורכבת בנושאי מתן הפטורים ובנוגע למסלול הפטור המדויק, רצוי לקבל תחילה ייעוץ משפטי שיאפשר למלש"בית לפעול נכון בנושא ובכך לשפר את סיכויה לקבל את הפטור, בכל סיבה עניינית.

 

האם נמנע מנערות שוחרות בפנימייה צבאית לקבל פטור מטעמי דת?

מעשה בנערה דתיה שומרת מצוות, שבת וכשרות, שלמדה בהיותה בת 14-15 בפנימייה צבאית ובנסיבות אלה, לא ניתן לה פטור מטעמי דת שאותו ביקשה בהתאם להליך ההצהרה המקובל.

בבירור המקרה לעומק, התברר כי אותה המלש"בית כלל לא זכאית לבקש פטור מטעמי דת, בשל חתימתה על מסמך קבלה ללימודים בפנימייה, שהכיל נספח עליו היא חתומה לפיו היא מוותרת על כל אפשרות עתידית לבקש כל סוג של פטור מהצבא, כך שגם אם תימצא זכאית לפטור שכזה היא תגוייס בחזקת התנדבות לשורות הצבא.

חוזה זה שנחתם ללא הבנת ההשלכות מצד המלש"בית, נערך מולה כשהייתה בת 14 בלבד. ההסכם מכיל גם את חתימת הוריה שלא היו מודעים להשלכות המסמך ולמשמעותו. כאילו נוסף חטא על פשע, צוין אופן הויתור על פטורים עתידיים באותיות קטנות מאוד בתוך החוזה, בעמוד אחד מתוך כמה עשרות עמודים.

המלחמה עד לקבלת פטור מטעמי דת במקרה זה הייתה ארוכה ומורכבת, כללה גם את העדר התייצבותה של החיילת למועד הגיוס שלה מאחר וטרם ניתנה החלטה מצד הצבא בנושא, את הכרזתה כמשתמטת ואת כליאתה בכלא 4 למשך כמעט חודש. לאחר פניות ובקשות רבות שכללו מעורבות של גורמים מסייעים נוספים, עמדה הנערה בפני וועדת דת שקבעה לה פטור שירות לאלתר.

 

ראיון לאחר הצהרת דת

בחזרה לראיונות הצה"ליים שנועדו לאמת את תוכן ואמיתות הצהרתן של המבקשות פטור מטעמי דת. ראיונות אלה התווספו רק בשנים האחרונות וזאת במסגרת הניסיונות מצד הצבא לוודא כי בקשת הפטור לא נובעת מניסיון להתחמק מחובת השירות בפועל באמצעות הצהרות שווא.

למעשה, מדובר במבחן שבודק את רמת השליטה של המלש"בית בדת, כאשר גורמים רבים מלינים על התנהלות בדרך חשדנית ומפקפקת כלפי המרואיינות. חשוב להבהיר שאין מניעה לבדוק את אורח החיים של מבקשת הפטור לרבות את הרגליהם של בני משפחתה ואת עמדותיה בענייני כשרות והלכה.

יחד עם זאת, רבות מעידות על הפעלת לחצים מצד הצבא לשנות את דעתן בנוגע לקבלת הפטור, תוך ניסיונות לשכנען כי הצבא מותאם לקיום אורח החיים הדתי ולכן מאפשר להן לשמור עליו גם במהלך השירות. למעשה, מדובר בניסיון שנוגד את תכליתו המקורית של החוק, לפיה יש צורך במנגנון שמאשרר בקשות ולא כזה שגורם לשינוי תפיסתי.

 

זכויות השמורות למבקשות פטור מטעמי דת

גם במעמד ראיון לבחינת הצהרות המבקשת, לא קיימת זכאות לחדירה לפרטיותה האישית. המלש"בית רשאית שלא לענות על אף שאלה שהיא לא מעוניינת לענות עליה, על אחת כמה וכמה שלא למסור את הנייד האישי שלה לבחינתו החיצונית של גורם זר.

חשוב להבהיר כי ראיון שנקבע עם מבקשת הפטור הוא עניין מחייב ולא ניתן להימנע ממנו. אדרבא – אי הופעה לראיון זה עשויה להשפיע על ההחלטה לעניין הפטור בהמשך. יחד עם זאת, באמצעות פנייה לעורך דין צבאי מייצג ניתן יהיה לקבל החלטה אחרת בנוגע לקיומו של ראיון מהסוג הזה. בנוסף, הסיוע מצד עורך דין צבאי מיומן יאפשר למלש"בית לטעון כי אין צורך בזימון ובכך אף לזרז את תהליך קבלת הפטור.

כמו כן, מלש"ביות שהתחילו את תהליך המיון לצבא ובהמשך גיבשו את דעתן הסופית שלא להתגייס עקב אורח חייהן הדתי, רשאיות להגיש בקשת פטור מטעמי דת גם באמצע הדרך. הזכאות להגשת הפטור תישמר עד 90 ימים טרם מועד הגיוס, אם כי מיון שכבר נמשך תקופה עשוי להקשות יותר על בקשת הפטור ולהצריך ראיון שבו הצבא ינסה להבין מדוע וכיצד נמלכה המלש"בית בדעתה.

לכן תהליך מיון באופן כללי ותהליך מיון ארוך או מורכב בפרט, עלולים להקשות על מגישת הבקשה, אשר ככל הנראה תידרש לראיון בו גורמים צבאיים ינסו להבין מדוע וכיצד נמלכה בדעתה.

לקבלת ייעוץ משפטי השאירו פרטים עכשיו!
שתף את המאמר:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
דילוג לתוכן