אמ;לק - חוק שירות ביטחון מאפשר לאישה לקבל פטור משירות כשהכרתה הדתית מונעת ממנה לשרת, בדרך של הצהרה בכתב לפי סעיף 40 לחוק. ההצהרה נחתמת בפני שופט או דיין, ויש בה שלושה רכיבים: טעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה לשרת, היא שומרת כשרות בבית ומחוצה לו, והיא אינה נוסעת בשבת. הפטור חל מכוח החוק עם מסירת ההצהרה לפוקד, והחוק אינו מתנה אותו בוועדה או בראיון. מנגד, ההצהרה יוצרת חובות: להודיע לצבא מיד אם אחד התנאים חדל להתקיים, ולשאת באחריות לאמיתות כל מה שנכתב בה. המדריך מסביר מתי ובפני מי חותמים, איך מוסרים את ההצהרה, מה קורה אחרי המסירה ומה המחיר של הצהרה שאינה אמת.
תוכן העניינים
עיקרי הדברים
- סעיף 40 לחוק שירות ביטחון פוטר משירות אישה שמצהירה בכתב, בפני שופט או דיין, על שלושה תנאים: הכרה דתית שמונעת ממנה לשרת, שמירת כשרות בבית ומחוצה לו, ואי נסיעה בשבת.
- הפטור חל עם מסירת ההצהרה לפוקד. החוק אינו מתנה אותו בראיון, במבחן או בוועדה.
- לפי מידע שמפרסם צה"ל, חותמים על ההצהרה מגיל 16.5 לפי התאריך העברי, ומוסרים אותה לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד הגיוס.
- אם אחד התנאים חדל להתקיים בתוך 24 החודשים שאחרי המסירה, או בתקופה מאוחרת יותר שקובע החוק, יש להודיע לפוקד מיד. עם ההודעה, הפטור בטל מעיקרו וחובת השירות חוזרת לחול.
- הצהרה כוזבת היא עבירה שדינה עד שנתיים מאסר, ועד חמש שנים כשהיא נעשתה מתוך כוונה להתחמק משירות.
פטור מטעמי הכרה דתית לפי סעיף 40
חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, קובע את חובת השירות בצה"ל ואת המקרים שבהם אישה פטורה ממנה. אחד מהם הוא הפטור מטעמי הכרה דתית שבסעיף 40 לחוק. זה מסלול של הצהרה אישית: המיועדת לשירות מצהירה בכתב על אורח חייה הדתי, ומרגע שההצהרה נמסרה לפוקד היא פטורה משירות.
מה שמייחד את המסלול הזה הוא שהפטור נובע מההצהרה עצמה. זו אינה בקשה שממתינה לאישור, והחוק אינו קובע ראיון, מבחן או ועדה כתנאי לפטור. מנגד, כל המשקל עובר אל ההצהרה. היא נעשית בפני שופט או דיין, ומי שחותמת עליה אחראית לאמיתות כל מילה בה. הצהרה כוזבת היא עבירה פלילית, והחוק קובע גם מה קורה לפטור שניתן על סמך הצהרה כזאת.
לפני שבוחרים במסלול הזה כדאי להכיר את עילות הפטור האחרות, כי לא כל צעירה דתייה מתאימה לסעיף 40. סקירה של העילות מופיעה בעמוד על פטור משירות צבאי, וההבדל בין סעיף 40 לבין המסלולים הקרובים לו מוסבר בהמשך.
שלושת התנאים שבהצהרה
לפי סעיף 40(א) לחוק, ההצהרה כוללת שלושה רכיבים, וכולם צריכים להתקיים יחד:
- הכרה דתית: טעמים שבהכרה דתית מונעים מהמצהירה לשרת בצבא.
- כשרות: היא שומרת על כשרות, בבית ומחוצה לו.
- שבת: היא אינה נוסעת בשבת.
אלה התנאים שבחוק, ואין בו רשימה נוספת של מצוות או הנהגות. יש מי שסבורים שגם רמת הצניעות או השמירה על הלכות אחרות נשקלות, אבל החוק אינו מזכיר זאת. נוסח הסעיף גם אינו נוקב בשם של דת מסוימת, אף שהוא מדבר על כשרות ועל שבת ועל הצהרה בפני שופט או בפני דיין של בית דין רבני. לכן כדאי למי שאינה יהודייה ושוקלת את המסלול הזה לבדוק את התאמתו למקרה שלה לפני החתימה.
התנאים מתייחסים לאורח החיים של המצהירה עצמה, ולא לזהות של הקהילה, של המשפחה או של בית הספר שלה. צעירה שגדלה בבית דתי אבל אינה שומרת כשרות כשהיא מחוץ לבית אינה עומדת בתנאי השני, וההצהרה שלה לא תהיה אמת. מי שאורח החיים הדתי מאפיין בעיקר את המשפחה, ופחות את ההתנהלות האישית שלה, צריכה לבדוק מסלול אחר, שמתואר בהמשך.
מתי ובפני מי חותמים, ואיך מוסרים את ההצהרה
את ההצהרה חותמים בפני שופט או בפני דיין בבית דין רבני. כדאי לברר מראש מול בית המשפט או בית הדין הרבני אם נדרש תיאום מועד ואילו מסמכים צריך להביא. לפי פרסומי צה"ל, אפשר לחתום עליה אחרי שהנערה הופכת ל"מיועדת לשירות ביטחון", בגיל 16.5 לפי התאריך העברי, ויש למסור אותה לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד הגיוס.
ההצהרה נמסרת לצבא באחת משלוש דרכים: בדואר רשום, בדואר אלקטרוני לכתובת הייעודית של צה"ל להצהרות דת, או במסירה אישית בלשכת הגיוס. את הכתובות העדכניות למשלוח בדואר אלקטרוני ובדואר רשום אפשר לברר בלשכת הגיוס, ובדרך כלל הן מופיעות גם באתר המתגייסים של צה"ל. הפטור חל ממועד המסירה לפוקד, ולכן כדאי לשמור הוכחה למסירה: אישור הדואר הרשום, העתק של ההודעה האלקטרונית או אישור קבלה מהלשכה. אם אחרי המסירה ממשיכים להגיע זימונים, כדאי לא להתעלם מהם ולפנות ללשכת הגיוס עם ההוכחה למסירה. פירוט מעשי על דרכי המסירה ועל שמירת האסמכתאות מופיע במדריך על משלוח הצהרה לצבא.
אופן המסירה ומועדיה נקבעים בתקנות שהותקנו לפי סעיף 40. בפרסומים רשמיים מופיעים לעיתים גם מועדים חלופיים למסירה, למשל ביחס למועד שבו התקבל הצו הראשון, ולכן כדאי לברר את המועד הקובע מול לשכת הגיוס ולא להמתין לרגע האחרון. מי שעדיין לא נקבע לה מועד גיוס, או שאינה יודעת מהו המועד הקובע במקרה שלה, יכולה למסור את ההצהרה מוקדם ככל האפשר אחרי החתימה, בלי להמתין שייקבע לה מועד.
עד שההצהרה נמסרה כדין, חובות השירות ממשיכות לחול. החתימה על ההצהרה כשלעצמה אינה מבטלת צו שכבר הגיע, וגם הכוונה להצהיר אינה מבטלת אותו. מי שלא מתייצבת לפי צו בתקופה הזאת עלולה להיחשב משתמטת, ואם מדובר בצו גיוס, אי התייצבות ביום הגיוס עלולה להוביל לרישום כנפקדת ובהמשך כעריקה. אם המועד קרוב, עדיף לפנות ללשכת הגיוס ולהסדיר את המצב מאשר להתעלם מהזימון.
חובת ההודעה אחרי מסירת ההצהרה
ההצהרה אינה מסמך חד פעמי שנשכח במגירה. סעיף 40(ב) לחוק קובע שאם אחד התנאים שהמצהירה הצהירה עליהם חדל להתקיים, עליה להודיע על כך לפוקד מיד. החובה הזאת חלה במשך 24 החודשים שאחרי מסירת ההצהרה, או במשך התקופה הקבועה בסעיף 20 לחוק אם היא מאוחרת יותר. סעיף 20 עוסק בתקופה שבה אפשר לקרוא לשירות סדיר, ולכן 24 החודשים הם הרף התחתון: אם התקופה לפי סעיף 20 מסתיימת מאוחר יותר, חובת ההודעה נמשכת עד סופה.
לדוגמה, צעירה שמסרה הצהרה, ובהמשך שינתה את אורח חייה כך שהיא נוסעת בשבת, חייבת להודיע על כך לפוקד באותו שלב. החוק אינו מאפשר לה לחכות עד שהעניין יתגלה.
ההודעה משנה את המצב המשפטי. לפי סעיף 41 לחוק, הפטור בטל מעיקרו, כאילו לא ניתן מלכתחילה, והתקופה שעברה בין הפטור לבין ההודעה אינה נמנית לעניין התקופות שבסעיף 20. במילים פשוטות, חובת השירות חוזרת לחול עליה, והזמן שעבר אינו נספר לטובתה. החוק דורש להודיע מיד. מי שמתלבטת אם שינוי באורח חייה מחייב הודעה, כדאי שתתייעץ בהקדם ולא תדחה את ההודעה בגלל ההתלבטות.
מי שאינה מודיעה כשהיא חייבת לעשות זאת מפרה חובה לפי החוק. סעיף 46(א) קובע עונש של עד שנתיים מאסר למי שלא מילא חובה המוטלת עליו לפי החוק, ולכן שתיקה עלולה להפוך עניין מנהלי לתיק פלילי.
ההשלכות של הצהרה כוזבת
הצהרה לפי סעיף 40 אינה טופס טכני, ומסירת הצהרה שאינה אמת היא עבירה פלילית. לפי סעיף 46(א) לחוק שירות ביטחון, מי שמסר ביודעין ידיעה כוזבת, או השיג פטור על סמך ידיעה כוזבת, דינו עד שנתיים מאסר. אם המעשה נעשה מתוך כוונה להתחמק משירות, העונש המרבי לפי סעיף 46(ב) הוא חמש שנות מאסר.
לעבירה יש השלכה גם על הפטור עצמו. לפי סעיף 41, אם המצהירה הורשעה בפסק דין סופי בעבירה לפי סעיף 46, או בעבירה לפי סעיף 239 לחוק העונשין, בקשר להצהרה, הפטור בטל מעיקרו. סעיף 47 מוסיף שעבירות לפי סעיף 46 שנעברו בחו"ל נתונות לשיפוט בישראל, כך שמעבר לחו"ל אינו סוגר את העניין.
לאורך השנים דווח על בדיקות שערך הצבא להצהרות, בין השאר באמצעות חוקרים פרטיים ומידע מרשתות חברתיות, ובשלב מסוים דווח שהצבא יפסיק להפעיל חוקרים פרטיים. בעבר פעלה גם, מכוח הוראת שעה, ועדה שיכלה לדון בביטול פטור לפי סעיף 40 בלי הרשעה פלילית. בנוסח החוק המעודכן הסעיפים שעסקו בוועדה הזאת מסומנים כסעיפים שפקעו.
הצהרה כוזבת שמטרתה להימנע מגיוס היא אחת העילות לפתיחת תיק של השתמטות מהצבא. מי שמתלבטת אם היא עומדת בתנאים צריכה לבדוק זאת לפני החתימה, וכדאי למי שקיבלה פנייה מהצבא בעניין ההצהרה שלה להתייעץ לפני שהיא משיבה.
סעיף 40, סעיף 39(ג) וטעמי מצפון: מסלולים שונים
שלושה מסלולים נשמעים דומים, אבל ההליך בכל אחד מהם שונה, ובלבול ביניהם עלול לעלות ביוקר:
- הכרה דתית (סעיף 40): הצהרה אישית בפני שופט או דיין על שלושת התנאים. הפטור חל עם המסירה לפוקד.
- הווי משפחתי דתי (סעיף 39(ג)): אישה שמוכיחה טעמים שבהווי משפחתי דתי, בדרך שנקבעה בתקנות. כאן לא די בהצהרה: הבקשה נבחנת לגופה, ועל ההחלטה אפשר לערור בפני ועדת ערר שממנה שר הביטחון.
- טעמי מצפון: גם הם מופיעים בסעיף 39(ג). לפי מידע שמפרסם צה"ל, בקשה מטעמי מצפון מוגשת בלשכת הגיוס לפחות 90 ימים לפני הגיוס, בצירוף תצהיר, וההליך כולל ראיון מקדים ואחריו ראיון בפני ועדה מייעצת בת חמישה חברים, המכונה "ועדת המצפון".
ההבדל המעשי ברור: בסעיף 40 החוק אינו קובע ועדה שמכריעה בהצהרה. הראיונות והוועדה שייכים למסלול המצפון, ולא לפטור מטעמי הכרה דתית. מי שאורח החיים הדתי מאפיין את הבית ואת המשפחה, אבל ההצהרה האישית אינה משקפת את המצב שלה במדויק, תמצא פירוט במדריך על פטור מטעמי הווי משפחתי.
אחרי הפטור: שירות לאומי וצעדים מעשיים
פטור משירות צבאי אינו סוף הדרך מבחינת זכויות. שירות לאומי-אזרחי הוא שירות התנדבותי, והוא פתוח גם לנשים שקיבלו פטור מטעמי דת. מי שמשלימה אותו זכאית להטבות של חיילים משוחררים, באופן יחסי לתקופת השירות. פירוט על המסלול מופיע בעמוד שירות לאומי כחלופה לשירות צבאי.
מי שמתכוונת להצהיר יכולה להיעזר ברשימה קצרה:
- לבדוק בכנות שכל שלושת התנאים מתקיימים היום, בבית ומחוצה לו.
- לחתום בפני שופט או דיין, ולמסור את ההצהרה בזמן, לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד הגיוס.
- לשמור אסמכתה למסירה ולתאריך שלה.
- לא להתעלם מזימונים שמגיעים לפני שהמסירה הושלמה.
- לזכור את חובת ההודעה בתקופה שאחרי המסירה, אם משהו באורח החיים משתנה.
צעירה שכבר התחילה בהליכי המיון, ובהמשך הגיעה למסקנה שאינה יכולה לשרת מטעמי הכרה דתית, יכולה בדרך כלל להצהיר גם בשלב הזה, כל עוד המועד למסירה לא חלף. תחילת המיונים כשלעצמה אינה סוגרת את המסלול.
עו"ד צבאית מירי יעקב גביש בפטור מטעמי דת
עו"ד צבאית מירי יעקב גביש מתמחה בדין הצבאי ומלווה מיועדות לשירות ובני משפחותיהן בשאלות של פטור משירות: בבחירת המסלול המתאים בין סעיף 40 לסעיף 39(ג), בתזמון ההצהרה ובמסירתה, ובטיפול בפנייה מהצבא או בחשד שההצהרה אינה אמת. כל מקרה מקבל חליפה מתאימה למידותיו ולא תבנית קבועה: אורח החיים של הצעירה, לוח הזמנים שלה והזימונים שכבר הגיעו קובעים את הדרך.
חיילים המיוצגים על ידי משרדי זוכים למעטפת מקצועית שבזכותה אנו מגיעים לתוצאה הרצויה ב-93% מהמקרים, במידה שזה אכן אפשרי במקרה שלכם.
ההצהרה היא מסמך משפטי שמחייב את מי שחתמה עליו גם אחרי שנמסר. מסמך שנשלח לצבא, אי אפשר לקחת בחזרה, ולכן כדאי לבדוק את התנאים, את המועדים ואת המסלול לפני החתימה ולא אחריה. לבדיקת המקרה שלכם, פנו לשיחת אבחון.
שאלות נפוצות: פטור מטעמי דת
זה פטור משירות לפי סעיף 40 לחוק שירות ביטחון, לאישה שטעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה לשרת. הפטור נובע מהצהרה בכתב שהיא חותמת בפני שופט או דיין, והוא חל עם מסירת ההצהרה לפוקד. החוק אינו מתנה אותו בראיון, במבחן או בוועדה, אבל מי שחותמת אחראית לאמיתות ההצהרה.
שלושה תנאים שצריכים להתקיים יחד: טעמים שבהכרה דתית מונעים מהמצהירה לשרת, היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו, והיא אינה נוסעת בשבת. החוק אינו מוסיף תנאים אחרים, והתנאים מתייחסים לאורח החיים של המצהירה עצמה ולא לזהות הקהילה או המשפחה שלה.
לפי מידע שמפרסם צה"ל, חותמים על ההצהרה אחרי שהנערה הופכת למיועדת לשירות, בגיל 16.5 לפי התאריך העברי, ומוסרים אותה לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד הגיוס. אפשר למסור אותה בדואר רשום, בדואר אלקטרוני לכתובת הייעודית של צה"ל או במסירה אישית בלשכת הגיוס. עד שההצהרה נמסרה, צו שכבר הגיע נשאר בתוקף, ואי התייצבות לפיו עלולה להוביל לרישום כנפקדת.
אם אחד התנאים חדל להתקיים בתוך 24 החודשים שאחרי המסירה, או בתקופה הקבועה בסעיף 20 לחוק אם היא מאוחרת יותר, המצהירה חייבת להודיע על כך לפוקד מיד. כלומר, 24 החודשים הם הרף התחתון. עם ההודעה, הפטור בטל מעיקרו וחובת השירות חוזרת לחול. מי שאינה מודיעה מפרה חובה לפי החוק, ודינה עד שנתיים מאסר.
לפי סעיף 46(א) לחוק שירות ביטחון, מסירת ידיעה כוזבת ביודעין או השגת פטור על סמך ידיעה כוזבת דינן עד שנתיים מאסר, ולפי סעיף 46(ב) עד חמש שנים כשהמעשה נעשה מתוך כוונה להתחמק משירות. הרשעה סופית בעבירה כזאת בקשר להצהרה מבטלת את הפטור מעיקרו, ועבירה שנעברה בחו"ל נתונה גם היא לשיפוט בישראל.
פטור מטעמי הכרה דתית לפי סעיף 40 נובע מהצהרה אישית על שלושה תנאים, וחל עם המסירה לפוקד. פטור מטעמי הווי משפחתי דתי לפי סעיף 39(ג) דורש הוכחה בדרך שנקבעה בתקנות, הבקשה נבחנת לגופה, ועל ההחלטה אפשר לערור בפני ועדת ערר. טעמי מצפון מופיעים גם הם בסעיף 39(ג), וההליך בהם כולל ראיונות וועדה מייעצת.
כן. שירות לאומי-אזרחי הוא שירות התנדבותי, והוא פתוח גם לנשים שקיבלו פטור מטעמי דת. מי שמשלימה אותו זכאית להטבות של חיילים משוחררים, באופן יחסי לתקופת השירות.
לא. החוק אינו מתנה את הפטור לפי סעיף 40 בראיון, במבחן או בוועדה. הפטור חל עם מסירת ההצהרה לפוקד. ראיונות וועדה מייעצת שייכים למסלול של טעמי מצפון. בעבר דווח על בדיקות שערך הצבא להצהרות, וכדאי למי שמקבלת פנייה מהצבא בעניין ההצהרה להתייעץ לפני שהיא משיבה. אם מגיע זימון לשיחה בעניין ההצהרה, כדאי לא להתעלם ממנו ולהתייעץ לפני ההגעה.
בדרך כלל כן. צעירה שכבר התחילה בהליכי המיון ובהמשך הגיעה למסקנה שאינה יכולה לשרת מטעמי הכרה דתית יכולה להצהיר, כל עוד המועד למסירה לא חלף. כדאי לברר את המועד הקובע מול לשכת הגיוס ולא להמתין לרגע האחרון.
אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי של עו״ד, ואין להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני, מלא ומעודכן, המתחשב בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה.