פטור מטעמי הווי משפחתי

לקבלת ייעוץ משפטי השאירו פרטים עכשיו!

פטור מטעמי הווי משפחתי ודתי ניתן למלש"ביות (מועמדות לשירות ביטחון) יהודיות, שאורח חייהן וחיי משפחתם איננו מאפשר להן להתגייס לצבא. זהו פטור מיוחד וקשה להשגה, שמצריך מעבר דרך מספר שלבים וועדה מיוחדת שתאשר או תדחה את הבקשה, מה שמעלה את החשיבות להיעזר בעורך דין צבאי להשגת המטרה.

המשפחה איימה לגרשה מהבית, אך החיילת בכל זאת גויסה

במשך חצי שנה נאבקה שירה בלשכת הגיוס של צה"ל, שקבעה כי עליה להתגייס בניגוד לרצונה ולרצון משפחתה. צה"ל קבע כי היא איננה זכאית לפטור וזאת על אף התאמתה לכך מטעמי הווי משפחתי-דתי. גם כאשר איים רב הקהילה שאליה משתייכת שירה כי אם תגויס הוריה יגרשו אותה מביתם, לא שעה צה"ל לבקשות הרבות והיא נאלצה להתייצב בבסיס הקליטה והמיון בתל השומר, לטובת שירותה הצבאי.

עשרות מקרים כמו אלה של שירה, מגיעים מידי שנה לוועדה מיוחדת הבוחנת את הנסיבות ומספקת למקרים המתאימים פטור מטעמי הווי משפחתי. פטור זה נובע מטעמים דתיים ועדתיים ומאפיין בדרך כלל את בנות עדות קווקז, בוכרה וגיאורגיה וכן את הקהילות הדתיות-חרדיות שבהן נשים אינן מתגייסות מטעמים דתיים.

 

פטור מטעמי הווי משפחתי – לא רק בנסיבות דתיות

הוועדה בשמה הרשמי: "וועדת הווי משפחתי דתי" דנה במקרים שמגיעים אליה מתוך אותן קהילות מסוימות ובבקשות למתן פטור מטעמי הווי משפחתי לנשים – כל עוד אלו יצליחו להוכיח כי שירות צבאי עשוי לפגוע קשות בחייהן. בדרך כלל בבקשות לפטור זה מצוין כי אין זה מקובל שלבנות העדה יהיה בן זוג לפני שהתרחשו ביניהם אירוסין וכי עליהן להתחתן בשידוך.

כמו כן, נאסר עליהן ללון מחוץ לביתן כך שהן אינן משתתפות גם בטיולים השנתיים לאורך התיכון ואינן מבלות במועדוני לילה. מי שבודקים את הנימוקים בכל בקשה לפטור הם חברי הוועדה, שמורכבים מחבר אזרחי במינוי ישיר של שר הביטחון ושעסקו בעבר במיונים לצה"ל ומתמחים בהווה בסיווג כוח אדם.

לוועדות אלה מתמנה גם רב שמסייע לבדיקת כל בקשה. לוועדה למתן פטור מטעמי הווי משפחתי ניתן להביא שני עדים, כמו בני משפחה או הרב באותה קהילה.

 

ואם הבקשה לפטור נדחתה? ניתן לערער

ועדת הערעור מורכבת מחברי וועדה אחרים, כדי לשמור על איזון ומערך שיקולים הוגן. ועדת הערעור תבקש לדעת מדוע הגיוס לצה"ל צפוי לפגוע במלש"בית ותצפה לתשובות מנומקות בגיבוי הוכחות. הטענות הנפוצות ביותר הן של נידוי מהקהילה כלפי מי שבוחרת לשרת בצבא, לרבות גינויים וגידופים להכפשת שמה. כמו כן, יש מקרים שבהם המלש"בית כבר התארסה בשידוך במדינת מולדתה ועל כן לא תוכל לשרת.

אם המלש"בית מבקשת הפטור תצליח להוכיח שייגרמו לה נזקים חמורים וקשים אם תגויס, היא צפויה לקבל פטור מטעמי הווי משפחתי. כמובן שבנות העדות שהוזכרו כאן לעיל מתגייסות ברובן ומרצונן המלא, זוכות לתמיכה משפחתית רבה ומשרתות בתפקידים משמעותיים. לוועדה זו לרוב מגיעות מלש"ביות מקהילות ספציפיות המשתייכות ליישובים מסוימים מאוד, בהם אורחות החיים יהיו מעט שונים.

 

כל מקרה לגופו

בבדיקת הזכאות לפטור, רבים נוטים להפריד בין הפטור משירות צבאי ממניעים דתיים לזה שניתן מטעמי הווי משפחתי, למרות שעל פניו מדובר באותו סוג של פטור.

הדבר גרם במרוצת השנים ללא מעט ביקורת, במסגרתה גורמים בקהילות שונות סיפרו על מחדלים לפיהם צעירות דתיות וחרדיות שקל יותר לאפיין מבחינה דתית, מקבלות פטור בתנאים מקלים ובמהירות רבה יותר, בעוד שצעירות בנות העדות הקווקזית והבוכרית מתלבשות, מדברות ומתנהלות בהתאם לנורמה שונה ולכן הצבא מתייחס אליהן אוטומטית בחשדנות רבה יותר.

חשוב לדעת שעל פי חוקי הצבא, כל בקשת פטור מטעמי הווי משפחתי או דתי נבדקת לגופה ואינה נוגעת לשיוך עדתי כזה או אחר. יחד עם זאת, כאשר הצבא חושד שמלש"בית מסוימת מסרה תצהיר שלא משקף את אורחות חייה ואת הנסיבות האמיתיות בגינן היא דורשת פטור, תיערך חקירה בנושא שנועדה לברר לעומק את המצב. ולכן ככל שצה"ל יקבל במעמד הבקשה לפטור מידע מוכח, פרטני וחותך, כך הוא ישוכנע לספק את הפטור המיוחל.

 

פטור מטעמי הווי משפחתי: מה החוק אומר?

חוק שירות ביטחון במדינת ישראל קובע כי על כל אזרחי המדינה לשרת בצבא עם הגיעם לגיל 18. בתוך החוק, קיימים גם סעיפים שבהתקיימותם ניתן לקבל פטור גיוס, אחד מהם הוא פטור מטעמי הווי משפחתי הניתן לנשים בלבד. כפי שההקדמה מוכיחה, מדובר בפטור מורכב מאוד להשגה, הדורש מעבר של כמה וכמה שלבים מול צה"ל ובעיקר מאמצים רבים לספק הוכחות מתאימות מצד דורשות הפטור.

 

תנאי הזכאות לפטור

פטור מטעמי הווי משפחתי מוכר גם כפטור מטעמי דת והוא ניתן לנשים יהודיות, שבוחרות להצהיר על אורח חיים דתי או על אורח חיים המונע בנסיבות כלשהן את הגיוס. עד לפני מספר עשורים הנוהל היה לספק את הפטור למצהירות באופן אוטומטי, אך לאחר שצה"ל הבינו כי מלש"ביות רבות מנצלות את הפרצה כדי להתחמק מגיוס, אופן קבלת הפטור שונה והתהליך התארך.

צה"ל אף מגדיל לעשות ומשתמש בחוקרים פרטיים כדי לאמת ולוודא כל מקרה של בקשה לפטור. נבהיר גם שפטור זה ניתן למי שהחליטה במהלך שירותה הצבאי לחזור בתשובה, כך שאורח החיים החדש לא מאפשר לה להמשיך לשרת.

 

הגשת הצהרה על הווי משפחתי

ניתן להצהיר על הווי משפחתי ולהחתים על ההצהרה שופט או דיין. כעת יש להגיש אותה ללשכת הגיוס בתל השומר וזאת עד 90 ימים לפני מועד הגיוס. ניתן להצהיר על הווי דתי ומשפחתי מעל גיל 16 וחצי, בהתאם לתאריך העברי. יש לשלוח אך ורק את מסמך המקור, בדואר רשום או במסירה אישית.

אם הגיעה המלש"בית לגיל 16 וחצי וקיבלה צו ראשון, עליה להתייצב אליו ולעבור ככולם את כל תהליכי המיון שבהתאמה אליהם נקבעים התפקידים במהלך השירות. גם בנקודה זו ניתן להגיש את הבקשה לפטור וזאת עד 30 ימים ממועד קבלת הצו הראשון. אם תהליך המיון לצה"ל כבר החל, ניתן כאמור לפעול בבקשת הפטור עד 90 ימים לפני מועד הגיוס שנקבע.

 

קביעת ראיון אישי

בדרך כלל, פטור מטעמי הווי משפחתי לא ניתן סתם כך והוא מצריך הגעה לראיון אישי לבדיקה ולאימות נסיבות הפטור. יחד עם זאת, חשוב לדעת שראיונות אישיים נקבעים בדרך כלל למי שמסרו תצהיר כוזב על פי החשד, כך שחשוב להיערך מבעוד מועד להלך המחשבה הנוכחי הזה בקרב חברי הוועדה ולהצטייד בכל ההוכחות המתאימות.

חשד כזה לרוב עולה אם התלמידה למדה בתיכון לא דתי, משתתפת ברשת החברתית באופן לא צנוע או מקיימת אורח חיים חילוני וכעת יהיה להסביר במדויק את הנסיבות שמונעות את הגיוס מטעמי הווי משפחתי. כאמור, מומלץ להביא שני בני משפחה שיוכלו לתמוך כראוי בנסיבות לפטור או רב מהקהילה שייצג את בני המשפחה ויבהיר את הצורך בפטור באותו מקרה.

 

קבלת התשובה ומתן פטור שירות

לאחר הראיון, תישלח למלש"בית תשובה בנוגע לקבלת הפטור או דחיית הבקשה לפטור. בתקופה עד למתן התשובה, ייתכן שצה"ל הפעיל חוקרים פרטיים כדי לוודא ולאמת את הנסיבות שנמסרו לו. אם יתגלה כי ההצהרה הייתה שקרית, הפטור יידחה וחובת הגיוס תחול. אם ההצרה על כל נסיבותיה תאומת, הפטור יאושר וישלח בהקדם דרך הדואר.

עורכת הדין מירי יעקב גביש משמשת כעורכת דין צבאית מנוסה וותיקה. כיוצאת הפרקליטות הצבאית, מכירה עורכת הדין היטב ולעומק את המערכת הצבאית על כל מקבלי החלטותיה וצברה ניסיון עשיר בליווי לוועדות הפטור ובקבלת פטור שירות בנסיבות המתאימות. לתיאום פגישה עם עורכת הדין צרו קשר כבר עכשיו.

לקבלת ייעוץ משפטי השאירו פרטים עכשיו!
שתף את המאמר:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
דילוג לתוכן