האם ניתן לקבל פטור משירות וסגירת תיק עריקות בקו"ם ללא הליך משפטי? כן, אבל גם לא. במאמר זה נבהיר מהי עריקות ומה זו עריקות בקו"ם, מהם העונשים הצפויים על כך וכיצד ניתן להימנע מההעמדה לדין ומענישה בכפוף לקבלת פטור מלא משירות צבאי:
פטור משירות וסגירת תיק עריקות בקו״ם ללא הליך משפטי – הייתכן?
השירות הצבאי נחשב לנקודת מפנה בעיצוב האישיות של צעירים וצעירות ישראליים. חלקם ימצאו מהר מאוד את מקומם ויחוו פיתוח אישי, מימוש פוטנציאל ותקופת חיים מאושרת, אחרים ירגישו שהם לא מוצאים את עצמם כראוי בתוך המערכת ולעתים ירגישו שאינם מצליחים להתמודד עם המערכת הצבאית המסורבלת והקשיחה. בהתאם לחוויה של מצוקה במהלך השירות הצבאי, יש חיילים שיעדיפו להתמודד עם הנסיבות הקשות בדרך של הפרת חוקי צה"ל והפיכה לעריקים וזאת מתוך רצון לחדול משירותם הצבאי לאלתר. במקרים מסוימים, עריקים אלו מסיימים באופן חד צדדי את הקשר עם המערכת הצה"לית במשך תקופה ממושכת ביותר. משעשו זאת, אותם חיילים שמוגדרים כעת עריקים, חשופים לענישה כבדה ולהשלכות עתידיות חמורות. אז האם הם יוכלו להשיג פטור משירות וסגירת תיק עריקות בקו"ם ללא הליך משפטי?
עריקות, נפקדות והחוק החדש
חייל שנעדר מהיחידה הצבאית שלו במשך שלושה שבועות או יותר ושאינם נחשבים לחופשה באישור, נחשב לעריק. תקופה של היעדרות מתחת לשלושה שבועות מוגדרת כ"נפקדות" ומדובר בעבירה זניחה יותר.
ההבדל בין עריקות ונפקדות הוא שעריקות נחשבת לעבירה פלילית, שהאחריות לטפל בה מועברת למדור עריקים במשטרה הצבאית. נפקדות לעומת זאת, מטופלת באופן פנימי על ידי המפקדים הישירים של אותו חייל והיא איננה נחשבת לעבירה פלילית.
החל משנת 2017 פועל בצה"ל חוק חדש, שלפיו עריקים יכולים לשאת באחריות פלילית מופחתת, בהתאם לכוונת העריקות. כך למשל, אם ישנו חייל שערק לחלוטין מהצבא ושהתגלה שהוא טס לחו"ל לתקופה ממושכת, הוא צפוי לעונש מאסר ממושך בפועל.
לעומת זאת, חייל שביצע עריקות קצרה צפוי לקבל עונש מקל בהרבה. כיום מדיניות הענישה של עריקי בקו"ם היא בדרך של הגשת כתב אישום בבית דין צבאי ושפיטה בגין עבירת היעדרות משירות צבאי.
מהי עריקות בקו"ם?
עריקות בקו"ם מוגדרת כהיעדרות במהלך הקליטה בצבא ולאחר הגיוס בפועל, שבו ההצבה או השהות היא בבקו"ם או בסמוך לשהות בבקו"ם. כך למשל, הצבא מכיר בסיטואציות שבהן חיילים ערקו בעודם עוברים את שרשרת החיול או שסירבו לעלות לאוטובוס ליחידה לאחר קבלת השיבוץ ו"נעלמו".
האם חיילים שסירבו להתייצב ביום הגיוס נחשבים לעריקי בקו"ם? לא. אלו יוגדרו כמשתמטי גיוס, שכן הם לא התייצבו לגיוסם, בין אם לפי צו גיוס אישי ובין אם לפי צו כללי.
האם יש סוגים נוספים של עריקות? כן. עריקות סדיר מתרחשת בקרב חיילים שכבר השלימו את הגיוס וכבר הוצבו בטירונות או ביחידה שלהם. עריקות מילואים היא אי התייצבות לשירות מילואים, דבר שמפר הוראה של צו מילואים המורה על כך.
העונש המוטל בגין עריקות בקו"ם
עריקי בקו"ם שנעדרו באופן מצטבר של 180 ימים ויותר, יאלצו להתמודד עם הגשת כתב אישום כנגדם ושפיטה בבית דין צבאי. אם נעדרו בתקופה של פחות מ-180 ימים, הם יישפטו על ידי קצין בבקו"ם המכונה קצין קש"ב (קצין שיפוט בכיר).
כך או כך, עריקות בקו"ם מהווה עבירת עריקות בהתאם לסעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי (התשט"ו – 1955) שעניינה הוא היעדרות מתוך כוונה שלא לשוב כלל לשירות הצבאי. מכאן ניתן ללמוד שאותם עריק או עריקה היו מעוניינים בקבלת פטור משירות, אך לפני כן יאלצו להתמודד עם ענישה חמורה. עונשים בגין עריקות כוללים מאסר בפועל שנה בין שנה ועד 15 שנים לעריקים שנעדרו במשך חודשים ואפילו שנים מהמערכת הצבאית ולא אותרו.
בנוסף להשלכות הכבדות שבכניסה למאסר, מתווסף לרעתו של העריק גם רישום פלילי שעשוי לפגוע ואף לסכל חלק גדול ומשמעותי מתוכניותיו לעתיד. עבודות שמצריכות בהוצאת תעודת יושר למשל, לא יאפשרו לאותו עריק להתקבל וכך בעתיד גם משרות בשירות מדינה כמו המשטרה או לוחמי האש, התמודדות על משרות או תפקידים ציבוריים ועוד. כל אלו מובילים לשאלה מתבקשת: האם ניתן לקבל פטור משירות וסגירת תיק עריקות בקו"ם ללא הליך משפטי כלל ובכך להימנע ממאסר ומכתם פלילי לכל החיים? התשובה הקצרה היא כן, אך רק בהינתן תנאים או נסיבות מסוימות מאוד ועליהן נרחיב כעת:
עריקות בגין רקע משפחתי וסוציואקונומי מורכב
למרבה הצער ישנן משפחות ישראליות שנתונות לשגרה קשה, לחיים במצוקה כלכלית או להתמודדות עם מחלה קשה של אחד מבני המשפחה. אם נסיבות העריקות קשורות לאלו, כמו למשל כאשר חייל נאלץ לערוק על מנת להשגיח או לטפל באחיו הקטנים בהיעדר הורות מתפקדת, סביר ששפיטתו תהיה מקלה ובמקרים הרלוונטיים יישקל גם פטור שירות בגין מצב סוציואקונומי.
פטור משירות וסגירת תיק עריקות בקו"ם בגין פרופיל 21
חיילים שקיבלו את פרופיל 21 בגין בעיה רפואית או נפשית פטורים משירות צבאי. יחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם הצבא קובע פרופיל מעט גבוה יותר – פרופיל 24 שניתן לתקופה זמנית. בתקופה זו החייל עדיין אמור להשלים את שהותו בבקו"ם ואת תהליך הגיוס כרגיל, כאשר בהמשך הוא יבצע בדיקות ויעבור וועדה רפואית, שם ייקבע האם יקבל פרופיל 21 קבוע. חייל שבפרק הזמן שעד לעמידה בפני הוועדה הרפואית בוחר לערוק ושניתן להוכיח את זכאותו לפרופיל 21, יוכל להתייעץ משפטית עם עו"ד צבאי וסביר שיקבל פטור משירות וסגירת תיק עריקות בבקו"ם ללא הליך משפטי.
פטור משירות בגין אי התאמה לשירות צבאי ללא הליך משפטי
כפי שהזכרנו בתחילת הכתבה, לא כל החיילים מצליחים להסתדר כראוי בעולם הצה"לי. חיילים שערקו מסיבה זו (גם בטענות מצפון או דת), או לאחר שוועדת התאמה לשירות קבעה כי הם מתאימים לשירות צבאי למורת רוחם, ייאלצו להישפט ולעמוד בפני עונש המאסר הצפוי. אך מכיוון שמדובר במקרים מורכבים שהשאיפה בהם היא לקבל פטור שירות, ניתן להתייעץ עם עורך דין צבאי ולקבל אותו ללא סיבוכים ולעתים גם ללא הליך משפטי כלל.
עורך דין צבאי לייצוג בתיקי עריקות ופטור שירות
עבירת עריקות בקו"ם הולכת ומסתבכת ככל שההיעדרות נמשכת זמן רב יותר וככל שהנסיבות לעריקות אינן תואמות את אלו שהוזכרו כאן. ולכן על מנת לקבל פטור משירות וסגירת תיק עריקות ללא הליך פלילי כלל, יש לפעול אך ורק מול עורך דין צבאי שמתמחה בסוגיות של עריקות, נפקדות, השתמטות וקבלת פטורי שירות ולברר כיצד ניתן להימנע מההליך המשפטי או למחוק רישום פלילי בנסיבות המתאימות. במקרים מסוימים, עבירת העריקות תוכל לקבל הפחתה לכדי נפקדות, דבר שעשוי להביא להימנעות ממשפט לחלוטין. עורכת הדין מירי יעקב גביש מתמחה כבר שנים רבות בייצוג חיילים וחיילות מול המערכת הצבאית ומטפלת בתיקי נפקדות, עריקות לרבות עריקות בקו"ם, ייצוג בוועדות הצבאיות לקבלת פטור שירות ובבתי הדין הצבאיים וכן בהסדרת מעמד ובפטור שירות, עבירות פליליות במסגרת הצבאית לרבות שימוש בסמים בצבא ועוד. עורכת הדין שימשה בעברה כפרקליטה צבאית וצברה ניסיון עשיר ביותר בהתמודדות משפטית מול המערכת הצבאית הנוקשה, דבר שבא לטובתם של לקוחותיה, שזוכים לאוזן קשבת למצבם ולייצוג מסור ובלתי מתפשר עד לקבלת התוצאה הרצויה. צרו קשר להתייעצות עם עורכת הדין כבר עכשיו.
