כצבא עם, צה"ל שם דגש חזק על רווחת חייליו, מתוך הכרה כי בריאות הנפש היא מרכיב קריטי במוכנות הכוללת שלהם. במתן מענה לצרכי בריאות הנפש של אנשיו, צה"ל מיישם מדיניות והנחיות שונות, לרבות נהלים לטיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית – (פקודת מטכ"ל 33.0219). במאמר זה נתעמק בהיבטים המרכזיים של פקודת מטכ"ל 33.0219, ונבחן את משמעותה ואת המנגנונים הקיימים לתמיכה בחיילי צה"ל המתמודדים עם מצוקה נפשית.
מהו טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית לפי פקודת מטכ"ל 33.0219?
פקודת מטכ"ל 33.0219 היא הנחיה חשובה ביותר בצה"ל, שנועדה לתת מענה למצוקות נפשיות שחיילים עשויים להתמודד עימן. כמו כן, הפקודה מעגנת וקובעת מסגרת מקיפה לזיהוי, הערכה וטיפול במצוקות נפשיות בקרב חיילי וחיילות צה"ל. בפועל, הפקודה משקפת את ההכרה של צה"ל באתגרים הייחודיים העומדים בפני החיילים, הן במהלך שירות פעיל והן עם חזרתם לחיים האזרחיים, ומדגיש את החשיבות של התערבות ותמיכה בזמן.
זיהוי מצוקה נפשית
אחד המרכיבים המרכזיים של טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית – (פקודת מטכ"ל 33.0219) הוא הדגש על זיהוי מוקדם של מצוקה נפשית. צה"ל מכיר בכך שהתמודדויות נפשיות יכולות להתבטא בדרכים שונות וכי זיהוי מוקדם חיוני להתערבות יעילה. כמו כן, הפקודה מתווה נהלים וקריטריונים ספציפיים לזיהוי סימני מצוקה נפשית, לרבות שינויים בהתנהגות, במצב הרוח או בביצועים, וכן כל מצוקות שמדווחות על ידי החיילים עצמם. במקרים בהם הייתה מצוקה נפשית שלא זוהתה נכון על ידי הגורמים הממונים ולא נעשו הצעדים הנכונים, מומלץ לפנות אל עורך דין צבאי.
כדי לעשות סדר בפקודה, נציג את המקרים אשר במסגרתם תזוהה מצוקה נפשית לפי פקודת מטכ"ל 33.0219:
התנהגות מסוכנת
מקרה בו התנהגותו של חייל מסכנת את עצמו או את סביבתו, ייחשב כמקרה בו החייל שרוי במצוקה נפשית והטיפול יינתן בהתאם לכך.
התנהגות המצביעה על מצוקה נפשית
במקרה בו מפקד או חייל אחר יזהה בהתנהגותו או בהתבטאויותיו של חייל סימן למצוקה נפשית, לרבות שינוי חריג בהתנהגותו של החייל, ייחשב החייל ככזה ששרוי במצוקה נפשית והמענה יינתן בהתאם.
בקשת החייל
גם במקרים בהם המפקד או חיילים אחרים ביחידה לא מזהים סימנים למצוקה נפשית, חייל המבקש סיוע נפשי יופנה לקבלת טיפול רפואי, ובהמשך לגורם בריאות הנפש לפי התקנות. כדי להימנע מתופעות כמו עריקות מהצבא כתוצאה ממצוקה נפשית, צה"ל משתדל להקדים תרופה למכה ולהעניק מענה ראוי עוד בטרם המצוקה הנפשית מתפתחת לממדים גדולים. נוסף על כך, אנשי מקצוע חיצוניים, לרבות עורכת דין מירי יעקב גביש, יכולים במידת הצורך לוודא שהמפקדים פועלים לפי הפקודות ומספקים לחיילים את המענה לו הם זקוקים.
פעולות המפקד במקרה של זיהוי מצוקה נפשית
לפי הצורך, חיילים עוברים הערכות של גורמי בריאות הנפש בצה"ל, ומפקדים מאומנים לזהות אינדיקטורים פוטנציאליים למצוקה בקרב חייליהם. כמו כן, טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית – (פקודת מטכ"ל 33.0219) מדגיש את תפקידם של המפקדים ושל אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בצה"ל, הממלאים חלק מכריע בזיהוי והערכה של מצוקות נפשיות. גישה זו שמה לה למטרה להבטיח שחיילים נזקקים יקבלו את התמיכה הדרושה בשלב מוקדם ככל האפשר.
באשר למפקדים, אלו הפעולות שעליהם לבצע לפי פקודת המטכ"ל במקרה שיש זיהוי של מצוקה נפשית:
ראיון ותשאול
עם הזיהוי, על המפקד לראיין את החייל המזוהה ככזה השרוי במצוקה נפשית.
הפנייה לגורם מקצועי
בהמשך, המפקד ייפנה את החייל לבדיקה אצל קצין הרפואה היחידתי, לגורם בריאות הנפש או למרפאה המרחבית.
טיפול במקרה של סיכון אובדני
לצערנו הרב, לעיתים מצוקות נפשיות שלא מזוהות בזמן עשויות להעמיק ולהגיע לכדי סיכון אובדני ממשי. טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית – (פקודת מטכ"ל 33.0219) שם דגש ייחודי על סיכונים אובדניים ופורס שורה של צעדים הכרחיים שעל המפקד לקיים במקרה שעולה חשד כזה:
1. הרחקת כלי נשק
אם מפקד מאמין כי חייל עלול לפגוע בעצמו, בראש ובראשונה המפקד יימנע מהחייל כל גישה אפשרית לנשק. כדי לעשות כן, המפקד יצמיד אל החייל שני חיילים אחרים (משגיחים) שתפקידם לוודא שהחייל לא ייפגע בעצמו או באחרים. כמו כן, אם החיילים נושאים נשק במסגרת תפקידם, המחסניות לא יהיה מחוברות אל הנשק.
2. דרגת ומעמד המשגיחים
ככלל, קיימת עדיפות לכך שהמשגיחים יהיו משרתי קבע בעלי דרגה גבוהה ככל שניתן. במידה והדבר לא אפשרי, יש לעשות כל מאמץ כי המשגיחים יהיו לכל הפחות בדרגתו של החייל המצוי בסיכון האובדני. יחד עם זאת, גם אם חיילים בדרגת החייל אינם בנמצא, המפקד ימנה משגיחים בעלי דרגה פחותה המסוגלים לפי דעתו לעמוד במשימת ההשגחה.
3. בדיקה של גורם מטפל
במהלך ההשגחה, החייל והמשגיחים יתמקמו באזור נפרד משאר היחידה ובמקום בו קיימים תנאי מנוחה ראויים. כמו כן, יש להביא את החייל בהקדם לבדיקת גורם רפואי או גורם בריאות הנפש אשר יטפלו בחייל לפי שיקוליהם המקצועיים. חשוב להבהיר, המשגיחים יישארו צמודים לחייל עד אשר יפגוש בגורמי הטיפול, וכן ימשיכו להשגיח עד שהגורמים המטפלים יכריעו אחרת.
4. המשך טיפול
היה והגורם המטפל קבע כי החייל צריך לראות פסיכיאטר, החייל יופנה לפסיכיאטר לפי בקשת הגורם המטפל ולא יאוחר בפרק הזמן שקבע הגורם המטפל.
סודיות והפחתת סטיגמה
מעבר לסעיפים של פקודת טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית – (פקודת מטכ"ל 33.0219), בשנים האחרונות צה"ל שם דגש ייחודי על סודיות והפחתת הסטיגמה הקשורה בהתמודדות עם מצוקות נפשיות. בהתאם, מובטח לחיילים שתיעוד בריאות הנפש שלהם יטופל בסודיות על כמה שניתן, תוך עידוד תקשורת פתוחה ונכונות לפנות לסיוע. כמו כן, צה"ל מכיר בכך שהפחתת הסטיגמה סביב בריאות הנפש חיונית לטיפוח תרבות שבה חיילים מרגישים בנוח להכיר ולטפל בצרכי בריאות הנפש שלהם ללא חשש משיפוטיות או אף ענישה.
טיפול ושיקום
מערך בריאות הנפש של צה"ל ומערכת הבטחון מתווה מגוון אפשרויות טיפול לחיילים המתמודדים עם מצוקה נפשית, לרבות ייעוץ, טיפול, ובמידת הצורך התערבות פסיכיאטרית. חיילים זכאים לקבל טיפול ותמיכה מתאימים, עם תוכניות טיפול מותאמות לצרכיהם הספציפיים. עם המגמה העולמית הגוברת של מודעות למצוקות נפשיות, צה"ל גם כן מכיר בכך שבריאות הנפש היא היבט דינמי של הרווחה הכללית, וככזה, גישות הטיפול נועדו להיות גמישות ומגוונות.
כמו כן, השיקום הוא מרכיב משמעותי בגישת צה"ל לבריאות הנפש. טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית – (פקודת מטכ"ל 33.0219) מדגיש את חשיבות שילוב החיילים מחדש ביחידותיהם ובחברה כחלק מתהליך הטיפול והשיקום. זה כולל תמיכה מתמשכת כדי להקל על מעבר בחזרה לתפקיד פעיל או לחיים אזרחיים, בהתאם לנסיבות האישיות. תוכניות שיקום עשויות לכלול הכשרה מקצועית, הזדמנויות חינוכיות ותמיכה מתמשכת בבריאות הנפש כדי לקדם רווחה לטווח ארוך.
טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית לפי פקודת מטכ"ל 33.0219 – סיכום
טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית – (פקודת מטכ"ל 33.0219) מהווה עדות למחויבותו של צה"ל לבריאות הנפש ולרווחתם של חייליו. באמצעות מתן עדיפות לזיהוי מוקדם, ומתן טיפול ושיקום מקיפים, כותבי הפקודה מבקשים בשם צה"ל ליצור סביבה תומכת למתמודדים עם מצוקות נפשיות. בעוד צה"ל ממשיך להתפתח ולהתאים את עצמו לצרכי אנשיו, פקודת מטכ"ל 33.0219 נותרה גורם מרכזי במאמץ להבטיח את חוסנם ובריאות הנפשית של מי שמשרתים את המדינה.
