נפקדות ממילואים

שירות המילואים הפך בשנים האחרונות ל"תיק" לא פשוט. היכולת לעצור את החיים לזמן מוגבל, לחזור לחוויה של מדים ושל שירות צבאי אינטנסיבי, ולשים בצד את העבודה והמשפחה לאורך כל התקופה הזאת – הפכה לפחות ופחות אפשרית עבור רוב האוכלוסייה. עם זאת, אי התייצבות למילואים עדיין נחשבת למצב מורכב, שאנחנו מכירים בתור עריקות או נפקדות ממילואים. מה זה בעצם אומר, מה המשמעויות של זה מבחינה חוקית, ואיך מתמודדים עם נפקדות? ריכזנו עבורכם את המידע החשוב.

שירות המילואים – שירות שאינו מובן מאליו

במשך לא מעט שנים, צבא המילואים נחשב לבסיס האמיתי של צה"ל, וליתרון היחסי שמאפשר לו לשמור על עליונות מול הצבאות שמסביבנו. בשנים האלה, בהן המשימות של צה"ל גם כיסו שטח נרחב בהרבה (סיני, דרום לבנון, רצועת עזה), שירות המילואים נחשב למעין "פרה קדושה" שאסור לגעת בה ואסור שלא להתייצב אליה. המצב הזה השתנה באופן מהותי בשנים האחרונות, בתהליך דו כיווני שבו שירות המילואים עצמו הפך למורכב יותר עבור חלקים רבים באוכלוסייה, והצבא עצמו מסתמך פחות ופחות על מערך המילואים. במציאות כזאת, נפקדות ממילואים הפכה למצב שכיח יותר ויותר.

לא כל חייל מילואים יכול תמיד להגיע

לפני שמבקרים בחומרה כל חייל מילואים שלא מתייצב לצו המילואים שלו, צריך להבין כיצד נראית המציאות עבור חיילי מילואים בעולם של ימינו. שירות המילואים אמנם "מכסה" את הצרכים הכלכליים שלנו, ובמרבית מקומות העבודה והמסגרות ישנו איסור לפגוע בכל צורה בעובד או סטודנט שנעדר בשל שירות מילואים. עם זאת, יש סיבה שפחות מ-5% מכלל האוכלוסייה משרתת שירות מילואים פעיל – זה פשוט נהיה קשה יותר. בעולם של היום אנשים צריכים לעבוד ולסייע בבית ועם המשפחה, ואי אפשר פשוט לסמוך על ההורים או בני/בנות הזוג שיחזיקו הכל מאחוריכם – משום שבמרבית משקי הבית שני ההורים עובדים. לא כל חייל מילואים יוכל תמיד להתייצב לצו המילואים שלו, והמערכת עדיין עשויה להיות אטומה לקשיים האלה. מצבים כאלה מולידים, בסופו של דבר, נפקדות ממילואים.

קשיים טכניים עשויים לגרום לנפקדות בטעות

לא רק קשיים מהותיים בהגעה למילואים עשויים להוביל למצב של נפקדות ממילואים – גם קשיים טכניים עלולים להוביל לכך. חייל מילואים שעבר דירה, שינה מספר טלפון או אפילו יצא לשליחות או לעבודה בחו"ל, עשוי שלא לקבל את צווי המילואים שנשלחים אליו ובשל כך לפספס את התאריכים בהם הוא צריך להתייצב. כמובן שאין כאן פטור מלא מאחריות עבור החייל הנפקד – על הנייר, באחריותו של חייל מילואים ליצור קשר עם היחידה שלו אחת לשנה וחצי בכדי לוודא שהפרטים המוזנים שלו נכונים ושהוא לא מפספס זימונים. עם זאת, במרוץ החיים לא תמיד מספיקים הכל ודברים יכולים ליפול בין הכיסאות – ואין שום סיבה להיחשב כנפקדים בגלל מצבים כאלה.

מה המשמעות של נפקדות ממילואים מבחינה חוקית?

מבחינה חוקית, נפקדות ממילואים היא מצב שנשפטים עליו במסגרת צבאית. על פי החוק הצבאי, העונש המקסימלי שניתן לתת לחייל נפקד, בין אם מדובר בחייל סדיר ובין אם בחייל מילואים, הוא שלושים וחמישה ימי כלא צבאי. עם זאת, הדבר תלוי בגורם ששופט את אותו חייל נפקד, ויש מקום רב לשיקול דעת לטובת או לרעת החייל הנפקד בהתאם לזהות הקצין השופט. אפשר לקוות שבמקרים בהם יש סיבה לגיטימית לאירוע הנפקדות, אותו גורם שופט ידע להתחשב בצרכים ובמגבלות של חייל המילואים הנפקד – אבל המציאות מבהירה לנו שלא תמיד זה המצב.

מה ההבדל בין נפקדות לעריקות ממילואים?

עריקות ממילואים היא מצב מורכב יותר מאשר נפקדות ממילואים, וההבדל ביניהם הוא בראש ובראשונה משך ההיעדרות מהשירות. חייל מילואים נחשב נפקד אם הוא לא מתייצב לתקופה של עד 20 ימים מיום הזימון שלו. אם משרת המילואים התייצב ליחידתו ורק לאחר מכן חדל להגיע (כלומר, אין סיכוי שלא ידע שזומן או שפספס את צו המילואים), עריקות מהצבא תיחשב החל מהיום ה-15 להיעדרות שלו ממילואים. ההבדל הטכני הזה הוא כמובן ההבדל הקטן, וההבדל המהותי יותר הוא בחומרת הענישה על עבירת העריקות. הענישה המקסימלית על עריקות ממילואים יכולה להיות עד לא פחות מ-10 שנות מאסר ביחידות מבצעיות, ו-7 ביחידות שאינן מבצעיות. ניתן להבין, אם כן, שבכל מצב של היעדרות שלא באישור משירות מילואים, חשוב מאוד לפנות במהרה לייצוג של עו"ד צבאי.

במקום להיות נפקד – צריך לעבוד על פטור

ההבדל בין חייל שמואשם במצב של נפקדות ממילואים ואפילו עריקות, לבין חייל מילואים שמשתחרר בכבוד לאחר תרומה משמעותית עם פטור ממילואים, הוא בסך הכל האישור של הצבא וההכרה שלו במגבלות של החייל. יש לא מעט סיבות לקבל פטור, וחלקן הן ממש הסיבות שמונעות מאנשים להגיע לשירות המילואים כשהם נקראים אליו. לכן, במצב שבו אתם מבינים שקשה לכם להגיע למילואים – נפשית, כלכלית, מעשית, מוסרית או מכל סיבה אחר – הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות הוא למצוא עורך דין צבאי שמתמחה בתחום ולהתחיל לעבוד על הפטור שלכם ממילואים. כך, לא תצטרכו להגיע לנקודה שבה תצטרכו להתמודד עם אישומי הנפקדות – ותוכלו לחיות את חייכם בשקט כאזרחים שומרי חוק שעשו את חלקם עבור הגנת המולדת.

איך מתמודדים עם אישום בנפקדות?

אם הואשמתם בנפקדות ממילואים, הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא לפנות לעו"ד צבאי שמתמחה בכך. לאחר מכן יש להתחיל לאסוף את כל הראיות וההוכחות שיאפשרו לכם להוכיח שלא הייתה נפקדות מכוונת, או שלכל הפחות סיבת הנפקדות הייתה סיבה הגיונית ולגיטימית שאין סיבה שתיענשו בעקבותיה. יש למצוא את צו הגיוס, בין אם קיבלתם אותו ובמיוחד במצבים בהם לא קיבלתם אותו יש להוכיח זאת. יש להצביע על מה שמנע מכם להגיע למילואים, לרבות הוכחות מחשבון הבנק, מרופא מטפל או מכל גורם אחר שיכול להוכיח את צדקתכם. במרכז התהליך כולו צריך לעמוד עורך דין מומחה בתחום, שיודע להבדיל בין עיקר לתפל ולמצוא עבורכם את דרך המלך להתמודדות עם האישום החמור.

ברגע שבו אתם נפקדים – פנו לעורך דין שמתמחה בדין הצבאי

עורך דין עם התמחות בדין צבאי הוא עורך דין שעיקר עבודתו מתבצע מול צבא ההגנה לישראל על מנגנוניו החוקיים הרבים. צריך לזכור שצה"ל הוא מעין "מדינה בתוך מדינה", ושהמערכת המשפטית בצבא היא מערכת מורכבת בפני עצמה, שנדרשת היכרות מעמיקה איתה בשביל להגיע לתוצאות הרצויות מבחינתכם. בלי סיוע של עורך דין שמתמחה בתחום, כפי שתוכלו למצוא במסגרת משרד עו"ד מירי יעקב גביש – הסיכוי שלכם להצליח להתמודד עם אישומי הנפקדות מצומצם בהרבה.

עו"ד מירי יעקב גביש – להתמודדות חוקית עם המערכת הצבאית

התמודדות עם המערכת הצבאית היא לא עניין של מה בכך – לא במהלך השירות, לא לפניו ולא במהלך שירות המילואים. אם נקלעתם למצב של נפקדות ממילואים או אפילו עריקות, הכתובת הנכונה ביותר עבורכם היא עו"ד מירי יעקב גביש. בשביל להתמודד עם מערכת המשפט הצבאית נדרשים היכרות מעמיקה, ניסיון והבנה נרחבת של חוקי הצבא והתנהלות המערכת – עורכת דין מירי יעקב גביש היא עו"ד עם ניסיון רב בתוך המערכת ומחוצה לה, שיודעת לתת ללקוחותיה את הסיכוי הטוב ביותר מול המערכת המסורבלת והקשה הזאת. ליצירת קשר לחצו כאן