הסדרת מעמד – עריק חו”ל

הסדרת מעמד – עריק חו"ל נחשבת לסיטואציה מורכבת, במסגרתה שוהה מסוים בחו"ל לא ביצע מראש את הסדרת המעמד מול שלטונות הצבא וכעת נחשב לעריק או משתמט גיוס על כל ההשלכות שבכך. מה ניתן לעשות במצב כזה וכיצד יכולים תושבי חוץ לפעול כדי להימנע ממנו מלכתחילה?

 

חוק גיוס חובה לא פוסח על השוהים בחו"ל!

אזרחים רבים ששוהים מחוץ לישראל, בין אם לתקופה ובין אם כמחייה קבועה, לא תמיד מודעים לחובתם לשרת בצבא עם הגיעם לגיל 18. חובה זו הינה גורפת לכל תושבי ישראל בארץ ובגולה והיא איננה פוסחת על הנמצאים בחו"ל. לצערנו, חלק מגלים רק בדיעבד כי היה עליהם לבצע הסדרת מעמד מול הרשויות מבעוד מועד וזאת כאשר הם מגיעים לביקור בארץ או מנסים לצאת ממנה.

למרות שחובת הגיוס איננה ניתנת לערעור, בכל זאת ניתן לבצע הסדרת מעמד כדי להתפטר משירות צבאי בישראל לפרק זמן מסוים או בכלל. לכן יש להכיר מראש את החוק המאפשר את הסדרת המעמד ולהימנע מכל מצב שמחשיב את המלש"ב כעריק חו"ל.

 

מדוע הצבא "שוכח" שאני תושב/ת חוץ?

כל אזרחי ישראל, בין אם נולדו בארץ ובין אם בחו"ל, נדרשים להתייצב בלשכת הגיוס האזורית בגיל 17 ולבצע בדיקות רפואיות. כשימלאו להם 18, הם יהיו מחויבים להתייצב בארץ לשירות מלא.

בפועל לא מתבצעת בדיקה יזומה מצידו של צה"ל לגבי מקום מגוריו הגיאוגרפי של כל מלש"ב וצו ההתייצבות לבדיקות הרפואיות (צו ראשון) נשלח מלשכת הגיוס באופן אוטומטי, לפי רישום ממוחשב. אזרחים שנמצאים בחו"ל ולא התייצבו, יביאו לשליחת צו גיוס אוטומטי, ללא בדיקות ומבדקים מקדימים.

מצב זה כשלעצמו מראה כי בסוגיות של הסדרת מעמד – עריק חו"ל, אל לכם להסתמך על צה"ל שיבין מראש היכן נמצא מקום מגוריכם הנוכחי. כדי להסדיר מעמד ולהימנע מהחשבת חייל כעריק חו"ל, יש לבצע הסדרת מעמד באופן יזום ולקבל את המעמד המאפשר להימנע משירות חובה או לדחות אותו לתקופה.

 

הסדרת מעמד לתושבים החיים בחו"ל

בחוק קיימים שלושה סוגי אזרחים ישראליים בחו"ל, שזכאים לפטור משירות צבאי: בני מהגרים, ילידי חו"ל ובני שליחים.

בני מהגרים

אלו הם מלש"בים שנולדו בחו"ל או שעזבו את הארץ עם הוריהם לפני שמלאו להם 16 שנים. אם אחד ההורים מתגורר בישראל, המלש"ב יצטרך להוכיח כי הוא מצוי בחזקת ההורה שמתגורר בחו"ל בהתאם למסמכים רלוונטיים (כמו תעודת גירושין, תצהיר וכד'). אם ההורים חזרו ארצה, ההכרה בבני מהגרים תחול רק אם הגיעו ארצה אחרי גיל 21 ושהו עם הוריהם עד אותו גיל.

 

בני שליחים

הסדרת מעמד – עריק חו"ל תתאפשר גם לשוהים בחו"ל עם הוריהם או אחד ההורים, המשמשים כנציגי מוסד ישראלי ציבורי, ממשלתי, פרטי ובינלאומי מעבר לים.

 

ילידי חו"ל

מי שנולדו בחו"ל להורים בעלי אזרחות ישראלית וששהו בחו"ל דרך קבע, כך שהוריהם לא חזרו לארץ לפני הגיעם לגיל 18. אם הורי הקטין התגרשו או נפרדו, מעמד זה נמשך בכל מקרה, גם אם אחד ההורים חזר ארצה אך המלש"ב נותר בחזקת ההורה שבחו"ל.

 

כיצד מתבצעת הסדרת מעמד – עריק חו"ל?

כדי שלא להיחשב לעריקים, יש לבצע כאמור הסדרת מעמד – עריק חו"ל בכל מקרה מזכה. נציין כי צה"ל מעניש קשות עריקים שלא התייצבו לשירותם הצבאי ועלולות להיות לכך השלכות חמורות לרבות עונשי מאסר, עבור עריקי חו"ל שיגיעו לגבולות הארץ ויאלצו להתמודד עם בירוקרטיה אינסופית ומורכבת על מנת למצות את ההליכים הפליליים שהועמדו כלפיהם.

ולכן הסדרת מעמד להימנעות מעריקות מתרחשת מבעוד מועד, כלומר עוד לפני שיהיה צורך לשגר למלש"ב צו ראשון או צו גיוס. הסדרת הנושא מתרחשת מול הרשויות המקומיות, כך שאין צורך להגיע לישראל על מנת לעשות זאת.

מכיוון שהסדרת המעמד לרבות ההחלטה האם לגייס בשלב מאוחר יותר את המלש"ב או לספק לו פטור משירות צבאי תלויה במפקד לשכת הגיוס, אנו ממליצים בחום לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין צבאי שבקיא בסוגיות הסדרת המעמד ועריקות בצבא.

הסדרת המעמד מאפשרת הן את המשך השהות כסדרה בחו"ל והן את הביקורים בישראל, שיוכלו להתפרש על פני 120 ימים בכל שנה. בנוסף, מתאפשר לבצע ביקור חד פעמי במשך יותר מ-120 ימים ועד שנה אחת, בכפוף לאישור הרשויות וללא פגיעה במעמד שניתן מרשויות הגיוס.

עריקות חו"ל – עונש מקסימלי של 15 שנות מאסר!

היעדרות מהצבא ללא רשות, קרי ללא הסדרת המעמד נחשבת לעבירה צבאית חמורה שכרוכה במעצר, מאסר, רישום פלילי וסנקציות אפשריות נוספות. כל מלש"ב שמשער כי אי התייצבותו לצו ראשון פוטרת אותו מחובת הגיוס לצה"ל עשוי לגלות מאוחר מידי את הטעות המרה, כאשר צה"ל כבר מחשיב אותו כמשתמט גיוס.

מצב זה שולף נגד אותו מלש"ב צו פקודת מעצר, העתיד לפגוש אותו ברגע שיגיע לגבולות המדינה. לא אחת קורה שעריקים שנמצאים בחו"ל נעצרים עוד בשדה התעופה.

עבירת עריקות מתייחסת לפרק הזמן שעבר מאז אי ההתייצבות. וכך ככל שחולף יותר זמן בו לא קיימת הסדרת מעמד והמלש"ב נחשב לעריק, כך עונשו צפוי להיות חמור יותר. בפועל העונש המקסימלי בחוק לעבירה זו הוא מאסר מהממושכים ביותר בישראל – עד 15 שנים בפועל!

 

לא הסדרתם מעמד וכעת אתם עריקי חו"ל? צרו קשר מיד עם עורך דין צבאי

מעצר של שוהה בחו"ל בעקבות עריקות הוא סוגייה מבלבלת, מרתיעה ומלחיצה מאוד למי שמגלה כרעם ביום בהיר שהוא נחשב לעבריין במדינת מוצאו. לא פעם מדובר באנשים שהשתרשו במקום מסוים, רכשו השכלה, הקימו משפחות ומחזיקים בעבודה נורמטיבית, שנעצרים בביקורת הגבולות מאחר והם נמצאים ברשימת המשתמטים והעריקים הצבאית.

במקרה כזה המעצר צפוי להימשך עד תום ההליכים כך שייגרם להם נזק רב המלווה כמובן בעוגמת נפש קשה. כדי להימנע מהתרחיש הקשה הזה, יש לפעול מול עורך דין צבאי ולבצע הסדרת מעמד – עריק חו"ל.

עורך דין טוב שמכיר מבפנים את המערכת הצבאית יוכל למנוע את המעצר או את הארכתו, לספק הגנה מתאימה לאותו אדם ולהבטיח את זכויותיו המשפטיות. ייצוג שכזה צפוי להביא את הסוגייה לפתרון מהיר ככל האפשר ובמינימום נזק.

 

למרות העריקות, יש לכם זכויות

עריק חו"ל זכאי לקבלת שירותים משפטיים מכל עורך דין שיבחר, על מנת שיסביר את טענותיו לשלטונות הצבא ויפעל למניעת המעצר. ככל שעורך הדין שנבחר בקיא בהליכים המשפטיים של הפרקליטות ובתי הדין הצבאיים, הוא צפוי להגיע למצב שבו העריק/ המשתמט יתן את הדין על העבירה שביצע, אך מבלי שהדבר יגרום למעצר ממושך ולנזקים שונים.

עורך הדין יוכל לסייע גם לחיילים סדירים וחיילי מילואים שערקו לחו"ל בנסיבות מסוימות ובזמן שהם עדיין מחויבים לשירותם הצבאי. כמובן שעורך הדין הצבאי לא מתאים רק לטיפול במישור הפלילי-צה"לי, אלא גם למי שנדרשים לבצע הסדרת מעמד כחוק מבעוד מועד כדי להימנע מכל אי נעימות עתידית מול שלטונות ישראל.

 

נעצרתם בכניסה לארץ? לא הסדרתם מעמדכם בזמן? פנו אלינו בהקדם

עורכת הדין מירי יעקב גביש נמנית עם עורכי הדין הצבאיים המיומנים והבקיאים ביותר במערכת החקיקה הצבאית ובתי הדין הצבאיים. עורכת הדין שימשה בעברה כתובעת בפרקליטות הצבאית והיכרותה מבפנים ולעומק עם המערכת והגורמים הפועלים בה, מסייעת למאות חיילים וחיילות מידי שנה. אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו ולקבל מענה ישיר ומהיר מעורכת הדין בכל סוגיה.