המונח בנים יחידים (למעשה, מדויק יותר לומר "ילדים יחידים") מעורר לעתים מחלוקות ודילמות עבור מועמדים רבים לשירות ביטחון (מלש"בים) וההורים שלהם. במאמר זה נסביר על הסטטוס המיוחד של בן יחיד, אילו הגבלות חלות במקרה הזה, ומה חשוב לדעת.
מי נחשב "בן יחיד" על פי הגדרת צה"ל?
ההגדרה הצבאית לבן יחיד היא פשוטה וחד משמעית: מועמד לשירות ביטחון (בן או בת) שהוא ילד יחיד לאחד מהוריו או לשניהם. מדובר על בן או בת שאין להם אחים ואחיות בכלל (ולא "בן יחיד עם אחיות"). המשמעות היא שגם אם יש לך אחים מאחד ההורים, אך אתה הילד היחיד של ההורה השני, אתה עדיין תיחשב "בן יחיד" לצורך הנהלים הצבאיים.
הרישום הצבאי לצורך בדיקת סטטוס של בן יחיד, מתבסס על נתוני משרד הפנים. במקרים בהם קיים חוסר התאמה בין הרישום למצב המשפחתי בפועל (למשל, הורה או אח שאינם רשומים במשרד הפנים, לעיתים קרובות עקב שהות בחו"ל או אי-הסדרת מעמד), המלש"ב יוגדר אוטומטית כבן יחיד עד שיוכח אחרת.
במצב כזה, על המלש"ב לפנות למשרד הפנים להסדרת הרישום או להמציא ללשכת הגיוס מסמכים רשמיים (כמו תעודות לידה מאומתות) המוכיחים שאינו בן יחיד.
המגבלות על בן יחיד
הנוהל הצבאי קובע כי במקרה של בן יחיד, גם אם יש לו פרופיל קרבי, הוא לא ישובץ לתפקידי לחימה או יחידות מובחרות. הרציונל מאחורי הגבלה זו הוא רצון המערכת להימנע מחשיפת בנים יחידים לסיכון חיים מוגבר הכרוך בשירות קרבי אינטנסיבי (למנוע מצב שבו הורה יאבד את הילד היחיד שלו בעולם). מגבלה דומה קיימת על ילד למשפחה שכולה (סדיר ומילואים).
עם זאת, אותו בן יחיד עדיין יכול להיות משובץ לתפקידי לחימה ספציפיים הנחשבים בעלי רמת סיכון נמוכה יותר, כגון לוחם הגנה אווירית (כיפת ברזל, נ"מ) או לוחם מעברים במשטרה הצבאית. כמו כן, הוא יכול להשתבץ בתפקידי תומכי לחימה בגדודים קרביים (חימוש, טכנאי רק"ם וכו'), המשרתים בתנאי שדה אך אינם משתתפים בלחימה עצמה. בנים יחידים גם יכולים להשתתף במשימות אבטחה, בקורסים ובאימונים ללא הגבלה.
התנדבות לשירות קרבי: התהליך והמשמעויות
למרות המגבלות, בן יחיד המעוניין לשרת בתפקיד לחימה ביחידות השדה או ביחידות מיוחדות, יכול לעשות זאת באמצעות הגשת בקשת התנדבות. תהליך ההתנדבות כולל שלב קריטי וטעון רגשית: קבלת הסכמת ההורים (שני ההורים, אם שניהם בחיים ובקשר עם החייל) וחתימתם על טופס הצהרה מיוחד.
החתימה על טופס ההתנדבות חייבת להיעשות בפני עורך דין אזרחי או בפני מפקד לשכת הגיוס (בתיאום מראש). נדרשת נוכחות פיזית של ההורים והצגת תעודות זהות וספחים המעידים על היותם הורים.
קיימים גם נהלים ספציפיים למקרים מורכבים יותר, כמו הורים גרושים (כל הורה חותם בנפרד או יחד), הורים בחו"ל (ניתן לחתום בקונסוליה או בפני עורך דין מקומי ולתרגם), או מצב שבו אין קשר עם ההורים או אחד מהם (נדרשת הצהרה נוספת בפני עורך דין).
בהקשר הזה חשוב להדגיש שתי נקודות מרכזיות:
- החתימה היא בלתי הפיכה לאחר הגיוס: מרגע שהחייל התגייס, ההורים אינם יכולים עוד "למשוך" את חתימתם ולדרוש את העברתו מתפקיד קרבי, גם אם הנסיבות השתנו או חלה הסלמה ביטחונית. ברגע שצה"ל השקיע בהכשרה קרבית, הוא לא יוותר עליה כל כך בקלות. משום כך, חשוב לשקול בכובד ראש את החתימה.
- התנדבות ללא תנאי: לא ניתן להתנות את ההתנדבות בשיבוץ ליחידה או לתפקיד ספציפי (אי אפשר להגיד "או צנחנים או כלום"). החתימה פותחת בפני הבן היחיד את כלל תפקידי הלחימה בהתאם לנתוניו האישיים.
התמודדות רגשית והאפשרות לסיוע מקצועי
הדילמה סביב גיוס בן יחיד לקרבי מציבה אתגר רגשי עצום הן עבור המלש"ב והן עבור הוריו. המתח בין רצונו של הצעיר לשרת שירות משמעותי ותורם "כמו כולם", לבין חרדת ההורים החוששים לשלומו, עלול ליצור קונפליקטים משפחתיים קשים.
חשוב לדעת כי גם אם מלש"ב כשיר פיזית לשירות קרבי, ייתכנו קשיים רגשיים או נפשיים המונעים ממנו להתמודד עם אתגרי השירות הקרבי (כגון חרדות, קשיי הסתגלות, קושי עם סמכות או חוסר בשלות). במקרים אלה, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי חיצוני או לפנות לגורמי בריאות הנפש בצבא (קב"ן) עוד לפני הגיוס או במהלכו. חוות דעת מקצועית יכולה להוביל לקביעת קה"ס (קשיי הסתגלות), אשר ימנעו שיבוץ קרבי ויאפשרו שירות בתפקיד עורפי, מבלי לפגוע בהמשך השירות או באפשרויות התקדמות.
איזון בין רצון לתרום לבין שמירה על הבריאות והמשפחה
הסוגיה של גיוס בנים יחידים לקרבי היא מורכבת וטעונה. בעוד שהצבא מאפשר לבנים יחידים להתנדב לשירות קרבי בכפוף להסכמת הוריהם, חשוב שההחלטה תתקבל מתוך הבנה מלאה של המשמעויות, הסיכונים וההשלכות ארוכות הטווח. ההגבלות על שיבוץ נועדו בראש ובראשונה להגן על החייל ועל משפחתו. במקרים של קושי רגשי או חוסר התאמה לשירות קרבי, קיימים ערוצים לקבלת סיוע והתאמת השירות, ויש לנצלם כדי להבטיח שירות משמעותי ובטוח.
