על פי חוק שירות ביטחון, הגיוס לצה"ל הוא חובה החלה על רוב אזרחי המדינה היהודים. עם זאת, ישנם מועמדים לגיוס אשר מחזיקים בהתנגדות אידיאולוגית להיבט כזה או אחר של הפעילות הצבאית, ומבקשים שלא להתגייס עקב כך. עקרונית, המערכת הצבאית מבחינה באופן חד בין סרבנות פוליטית או סלקטיבית לבין פציפיזם, כאשר רק האחרון מוכר כעילה אפשרית לקבלת פטור. איך זה עובד ומהי ועדת מצפון? במאמר זה.
מהו פטור מטעמי מצפון ומי זכאי לו?
במדינת ישראל מנהיגים גיוס חובה לצבא, ואף גיוס קרבי-חובה לגברים המתאימים לכך. עם זאת, ישנם אלו המתקשים אידיאולוגית עם השירות הצבאי. כאן המקום לציין שיש אידיאולוגיות שהצבא דווקא מעניק בגינן פטור, אולם במרבית המקרים, לא ינתן פטור שכזה.
פטור מטעמי מצפון הוא פטור הניתן על ידי צה"ל למועמדים לשירות חובה (גברים ונשים) שהוכיחו כי "טעמים שבמצפונם" מונעים מהם לשרת בצבא. הרשויות הצבאיות מפרשות את המונח "טעמים שבמצפון" באופן מצומצם ונוקשה ביותר.
הגורם המוסמך לדון בבקשות אלו הוא הוועדה המייעצת לשר הביטחון בענייני פטור משירות, הידועה בכינויה "ועדת המצפון". ועדה זו מורכבת מנציגי צבא (כגון נציג ממיטב, יועץ משפטי ונציג בריאות הנפש) ומנציג אזרחי, לרוב איש אקדמיה.
הקריטריון המרכזי והכמעט בלעדי שהוועדה מכירה בו הוא פציפיזם, קרי התנגדות עקרונית, מוחלטת ואוניברסלית לכל סוג של אלימות, שימוש בנשק או שירות בצבא כלשהו, ולא רק התנגדות לצבא הישראלי או לפעולות ספציפיות שלו. לדידה של הוועדה, פציפיסט אמיתי הוא אדם שלא יסכים לשרת באף צבא בעולם, יימנע מאלימות גם לצורך הגנה עצמית, ולעיתים קרובות מחזיק באורח חיים התואם תפיסה זו (כגון טבעונות או פעילות הומניטרית).
מנגד, הוועדה אינה מעניקה פטור על בסיס אידיאולוגיה פוליטית, גם אם היא מגובשת ומוסרית בעיני המבקש.
למשל, מי שמתנגד לכיבוש הישראלי בשטחים כלפי האוכלוסייה הפלסטינית, נתפס בעיני הוועדה כסרבן סלקטיבי או פוליטי, והוועדה לא תאשר זאת. הוועדה מצפה לשמוע התנגדות אוניברסלית לאלימות, ולא ביקורת פוליטית על מדיניות ישראל. כאשר אדם מסרב לשרת בצבא עקב התנגדותו למדיניות ישראל בשטחים, הוא פשוט ייכנס לכלא. לאחר מכן, יתייצב שוב בפני הוועדה וחוזר חלילה. אם ימשיך להתמיד בסירובו, לאחר שייאסר כמה פעמים, הצבא לרוב משחרר על אי התאמה.
תהליך הגשת הבקשה לוועדת המצפון
התהליך לקבלת פטור מטעמי מצפון הוא ארוך, מורכב ודורש היערכות מדויקת וקפדנית. מומלץ להתחיל אותו מוקדם ככל האפשר, רצוי מיד לאחר קבלת הצו ראשון.
1. הגשת בקשה ותצהיר השלב הראשון הוא הגשת בקשה רשמית בכתב. הבקשה חייבת לכלול שני מרכיבים עיקריים:
- מכתב מנומק: מכתב אישי מפורט המסביר את תפיסת העולם הפציפיסטית של המבקש. המכתב צריך לתאר כיצד התגבשה תפיסת עולם זו (ספרים, חוויות אישיות, רקע משפחתי) וכיצד היא באה לידי ביטוי באורח חייו. יש לשים דגש על ההתנגדות האוניברסלית לאלימות.
- תצהיר משפטי: יש לצרף תצהיר חתום בפני עורך דין או שופט, שנוסחו הסטנדרטי הוא: "טעמים שבמצפון מונעים ממני לשרת בשירות ביטחון" .
את הבקשה יש להגיש ללשכת הגיוס לפחות 90 ימים לפני מועד הגיוס שנקבע. מומלץ לשלוח את המסמכים בדואר רשום ולשמור עותקים והעתקים של הקבלות.
2. ראיון מקדים לאחר הגשת הבקשה, המלש"ב יזומן לרוב לראיון מקדים בלשכת הגיוס עם קצינה בכירה. מטרת הריאיון היא לבחון את רצינות הפנייה ולסנן בקשות שאינן עומדות בקריטריון הפציפיזם.
3. הופעה בפני ועדת המצפון אם הבקשה תימצא מתאימה, המלש"ב יזומן להופיע בפני ועדת המצפון עצמה, המתקיימת בתל השומר. זהו השלב המכריע. על המבקש להגיע מוכן, רהוט, ולהציג את עמדותיו באופן עקבי ומשכנע. הוועדה דורשת לרוב גם הבאת שני עדים (כגון הורים, חברים או מורים) שיוכלו להעיד על אמונותיו של המבקש ועל אורח חייו.
ההתמודדות מול הוועדה
ההופעה בפני ועדת המצפון ידועה כאירוע מאתגר. חברי הוועדה מנוסים ובקיאים בבחינת עמדות, ולעיתים קרובות נוקטים בטקטיקות חקירה כדי לבחון את עקביות המבקש.
שאלות "מלכודת" נפוצות: הוועדה נוהגת להציג שאלות בינאריות היפותטיות שנועדו לערער את העמדה הפציפיסטית. שאלות אלו לפעמים מוזרות במיוחד:
- "מה תעשה אם פורץ יאיים באקדח על הוריך?"
- "מה היית עושה אם מישהו היה מנסה לאנוס אותך?"
- "האם לא היית נלחם בהיטלר במלחמת העולם השנייה?"
שאלות אלו נועדו לדחוק את הפציפיזם עד כדי אבסורד. מטרת השאלות היא לנסות ולגרום למבקש להודות שבמצב קיצון כלשהו הוא יסכים להשתמש באלימות, ובכך להוכיח שאינו פציפיסט מוחלט. ההכנה לשאלות אלו קריטית, ודורשת גיבוש תשובות עקביות המדגישות פתרונות לא-אלימים או את ההתנגדות העקרונית למעגל האלימות.
אם אתם ממוקדים בתוצאות, ולא במחאה, מומלץ לשמור על קור רוח, לדבר בנימוס ולא להפגין תוקפנות. גם אם חברי הוועדה מתנהלים באופן מתעמת, עליכם להישאר במצב "זן": התנהגות אגרסיבית עלולה להתפרש כסותרת את העמדה הפציפיסטית המוצהרת.
מה קורה אם הבקשה נדחית?
לאחר הדיון, הוועדה שולחת את החלטתה בכתב. אם הבקשה אושרה, המלש"ב מקבל פטור מלא משירות. אם הבקשה נדחתה, קיימת זכות להגיש ערר (ערעור) בכתב תוך 30 יום מקבלת ההחלטה.
כדי להגיש ערר אפקטיבי, חיוני לבקש ולקבל את פרוטוקול הדיון בוועדה. הערר צריך להתבסס על פגמים שנפלו בהליך, על ציטוטים לא מדויקים בפרוטוקול, או על כך שהוועדה פירשה לא נכון את דברי המבקש. בעקבות הערר, המלש"ב עשוי להיות מזומן לוועדה נוספת.
אם גם הערר נדחה והמלש"ב עדיין מסרב להתגייס, הוא צפוי להיחשב כסרבן גיוס, להיעצר ביום גיוסו ולהישפט בגין עריקות, מה שמוביל לרוב לעונשי מאסר חוזרים ונשנים.
חושבים על סירוב? אל תסרבו לייעוץ
קבלת פטור מהצבא על בסיס אידיאולוגי היא תהליך מורכב, ארוך ומטלטל נפשית. המערכת הצבאית אינה מכירה בסירוב פוליטי סלקטיבי, ומציבה רף גבוה ונוקשה של הוכחת פציפיזם מוחלט. לאור המלכודות הרבות והדרישות המחמירות של התהליך, מומלץ בחום לא לעבור אותו לבד. פנייה לייעוץ וליווי מארגונים המתמחים בכך או התייעצות עם עורך דין צבאי הבקיא בתחום יכולה לסייע בהכנת התיק באופן מיטבי, בהכנה לוועדה ובהגדלת הסיכויים להצלחת הבקשה.
