תראו, אחת הטעויות הכי נפוצות שאני רואה אצל חיילים והורים היא החשיבה שאם לחייל "קשה" או שיש לו "סיבה מוצדקת" לא להגיע לבסיס, המערכת תבין אותו. המציאות הצבאית עובדת אחרת לגמרי. נפקדות ועריקות הן שתי עבירות צבאיות שונות בתכלית – עם משמעויות משפטיות, הליכי חקירה ועונשים שונים לחלוטין. ההבדל ביניהן נמדד בזמן ובכוונת החייל, ולפעמים, חוסר ידע של כמה ימים בודדים עלול להפוך טעות משמעתית לתיק פלילי שילווה את החייל גם באזרחות.
מה זה נפקדות בצבא?
נפקדות (היעדרות מן השירות שלא ברשות) היא מצב שבו חייל נעדר משירותו לתקופה קצרה. חייל שלא חזר מחופשה בזמן, שלא הגיע לבסיס ביום ובשעה שנקבעו לו, או שעזב את היחידה ללא אישור מפורש ממפקדיו – נמצא בנפקדות.
נפקדות בצבא מתחילה ממש ברגע שבו החייל היה אמור להיות נוכח ולא התייצב. מבחינה משפטית, עבירה זו מוגדרת לרוב כעבירה משמעתית הניתנת לתיקון, כל עוד לא חלף פרק זמן ארוך מדי.
במצב של נפקדות, היחידה עצמה היא זו שמדווחת על ההיעדרות ומבצעת את הניסיונות הראשוניים ליצור קשר עם החייל או עם משפחתו. אם החייל מתעשת וחוזר ליחידה מרצון בתוך זמן קצר, האירוע מטופל לרוב בתוך היחידה באמצעות דין משמעתי (דמ"ש). הענישה האופיינית במקרים אלו יכולה להסתכם באזהרה, ריתוק לבסיס או ימי מחבוש (כלא צבאי) ספורים.
מה זה עריקות מהצבא – ומתי נפקד הופך לעריק?
כאן אנחנו עוברים את הקו הדק שבין בעיה משמעתית לעבירה פלילית חמורה. חייל נחשב לעריק כאשר היעדרותו חוצה סף זמני מוגדר, או לחלופין, כאשר קיימות ראיות המעידות כי אין לו שום כוונה לחזור לשירות הצבאי.
מבחינה חוקית (על פי חוק השיפוט הצבאי), היעדרות של מעל 24 שעות בלבד, כאשר מתלווה אליה הכוונה שלא לחזור כלל לשירות, כבר מוגדרת כעריקות. עם זאת, בפועל, המערכת הצבאית לרוב מגדירה חייל בשירות סדיר כעריק לאחר היעדרות רצופה של 21 ימים, גם ללא הוכחת "כוונה" מפורשת.
ההבדל המרכזי בין השתיים הוא קריטי: נפקדות היא היעדרות קצרה המטופלת ברמה המשמעתית בתוך היחידה. עריקות מהצבא היא עבירה פלילית המטופלת על ידי המשטרה הצבאית, חקירות מצ"ח, ועלולה להסתיים בהגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי לאחר תקופה מסוימת, שיכולה להתקצר במידה שהיו היעדרויות קודמות.
מדור עריקים – מי אחראי ואיך עובד הטיפול?
כאמור, כשחייל מוגדר כנפקד, הנטל נמצא על מפקדי היחידה שלו. ברגע שהסטטוס משתנה ל"עריק", הטיפול מופקע מידי היחידה ועובר לגורמי אכיפת החוק של צה"ל, ובראשם מדור עריקים.
מדור עריקים הוא הגוף המוסמך האחראי על איתור ולכידת חיילים שנעדרו לפרקי זמן ארוכים. ברגע שחייל מוכרז כעריק: מוצא נגדו צו מעצר צבאי. שמו ופרטיו מוזנים למסוף המשטרתי המשולב, אליו יש גישה גם למשטרת ישראל האזרחית. המשמעות היא שכל בדיקת רישיונות שגרתית, עיכוב תנועה או מעבר בגבולות המדינה (נתב"ג), עלולים להסתיים במעצר מיידי. בנוסף, לוכדי עריקים עשויים להגיע לבית משפחתו של החייל לביצוע מעצר.
העונשים המקובלים: ההבדל המשפטי האמיתי
העונשים על נפקדות: לרוב, עונשים בגין נפקדות נגזרים בדין משמעתי אצל קצין שיפוט ביחידה. אלה עשויים לכלול: ריתוק לבסיס. מחבוש (כלא צבאי) של ימים בודדים ועד שבועות ספורים. קנסות כספיים. העונשים על עריקות: כאן המצב מסתבך משמעותית. עריקות גוררת אחריה ענישה פלילית שעשויה לכלול: מעצר צבאי ממושך , משפט פלילי בבית הדין הצבאי. מאסר בפועל של חודשים רבים, בכפוף לאורך תקופת העריקות ונסיבותיה. ולבסוף, הכתם הקשה מכל: רישום פלילי במרשם הפלילי של משטרת ישראל, שעשוי לפגוע אנושות בעתידו האזרחי של החייל (קבלה לעבודה, הגבלה בהוצאת רשיון לעסוק במקצועות מסוימים , הוצאת ויזות ועוד).
חשיבות הסגרה עצמית בליווי עורך דין (אל תשחקו ברולטה רוסית)
זו הנקודה החשובה ביותר שאני כותבת במאמר הזה, ואני אומרת אותה בצורה הכי ישירה: חייל שנמצא בנפקדות או עריקות חייב להסגיר את עצמו. הבעיה היא שהאופן שבו הוא מסגיר את עצמו חורץ את גורלו המשפטי.
הגעה לבסיס קליטה ומיון (בקו"ם) או לתחנת משטרה צבאית ללא הכנה משפטית מוקדמת היא טעות קריטית. החייל ניצב מול חוקרים מיומנים, הוא אינו יודע אילו דברים עשויים להפליל אותו או להחמיר את מצבו, וכל מילה שנאמרת מתועדת ויכולה לשמש כנגדו בבית הדין הצבאי. לעיתים קרובות חיילים שחוזרים מרצון פולטים אמירות שמבססות אצל החוקרים את "כוונת ההשתמטות", ובכך מחמירים את האישום נגדם. לעומת זאת, הסגרה עצמית עם ליווי משפטי צבאי מבוססת על אסטרטגיה. אנו מכינים את החייל לחקירה, מוודאים שהוא מבין את זכויותיו, ופועלים לבניית תיק משפטי (ורפואי, במידת הצורך) שמציג את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות בצורה שיכולה להוביל להקלה משמעותית בעונש. בנוסף, כאשר חייל סובל ממצב בריאותי או נפשי מסוים, החשיבות של התייעצות עם עו״ד וליווי שלו, עשויה להיות קריטית.
ניסיון של למעלה מ-25 שנים עם המערכת הצבאית הוכיח לי שוב ושוב: חיילים שמגיעים להסגרה מלווים ומיוצגים ע״י משרדי, יוצאים במרבית המקרים עם תוצאות פליליות ועונשיות קלות בהרבה מאלה שהגיעו בגפם ולרוב גם נמנעת פגיעה נוספת במצבם הבריאותי או הנפשי. זה לא קסם, זו היכרות עמוקה עם השפה והחוק הצבאי.
שאלות נפוצות
- האם נפקדות של יום אחד נרשמת בתיק?
כל היעדרות בלתי מורשית מתועדת ונרשמת ברישומיה הפנימיים של היחידה. עם זאת, נפקדות קצרה המטופלת בדין משמעתי ביחידה לרוב אינה מגיעה לכותלי בית הדין הצבאי, ולכן אינה גוררת אחריה רישום פלילי באזרחות. יחד עם זאת, היא נרשמת בתיק האישי של החייל וימי ההיעדרות והמעצר מתווספים לתקופת השירות הצבאי. - מה קורה לחייל שהיה עריק ונתפס, כלומר לא הסגיר את עצמו מרצון?
חייל שנעצר על ידי המשטרה (הצבאית או האזרחית) ולא התייצב מרצונו החופשי, עומד בפני מצב משפטי מורכב בהרבה. בתי הדין הצבאיים רואים בהסגרה עצמית נסיבה מקלה משמעותית המעידה על לקיחת אחריות; היעדרה צפוי להכביד מאוד על חומרת גזר הדין. - האם עריקות בזמן מלחמה חמורה יותר?
בהחלט. חוק השיפוט הצבאי מתייחס בחומרה יתרה להיעדרות מהשירות בזמן לחימה או מצב חירום. העונשים הפוטנציאליים על עריקות במלחמה קשים משמעותית מאלה הנגזרים בזמן שגרה, והמערכת מגלה אפס סובלנות למקרים אלו. - האם אפשר להסדיר עריקות ישנה שהתרחשה לפני שנים?
כן. אי אפשר לברוח לנצח מסטטוס של עריק, אבל בהחלט ניתן להסדיר עריקות ישנה. במקרים מסוימים, ובכפוף לייצוג משפטי אסטרטגי ונכון, ניתן להגיע להסדרים שימזערו את הנזק העונשי והפלילי. אם אתם נושאים תיק עריקות ישן, חובה להתייעץ עם מומחה לדין הצבאי בטרם יצירת הקשר עם רשויות הצבא.
למה אני הכתובת שלכם למאבק מול המערכת הצבאית?
ההבדל בין נפקדות לעריקות אינו מסתכם רק במספר ימים. זהו קו דק שבין הליך משמעתי פנימי לבין רישום פלילי שיכתים את עתידכם האזרחי. וכאן בדיוק נכנס לתמונה הניסיון.
כעורכת דין צבאית המייצגת חיילים ומלש"בים כבר למעלה מ-25 שנה, וכבוגרת הפרקליטות הצבאית בעצמי, אני מכירה את המערכת משני צדי המתרס. אני יודעת בדיוק איך התובע הצבאי חושב, מה מחפשים חוקרי מצ"ח בחדר החקירות, ואילו טיעונים נתפסים כ"תירוצים" לעומת טענות משפטיות שבית הדין יתחשב בהן.
היתרון המשמעותי ביותר שאני מביאה ללקוחותיי הוא ההבנה שאין מקום לאלתורים מול צה"ל. בעוד שאחרים עשויים לייעץ לכם פשוט "להגיע לבסיס ולהסביר", אני פועלת כ"מגן משפטי". אני לא שולחת חייל להסגרה מבלי שבנינו אסטרטגיה מדויקת מראש, ממש כפי שאני לא מגישה מסמך לוועדה רפואית ללא בניית תיק הדוק שדובר את השפה הצבאית. המטרה שלי היא להוביל בחתירה בלתי מתפשרת לתוצאה הטובה ביותר האפשרית עבורכם – בין אם מדובר בצמצום דרסטי של העונש, מניעת רישום פלילי או סגירת התיק.
יש לכם חייל בבית שנמצא בנפקדות? אתם מוגדרים כעריקים וחוששים מהצעד הבא? אל תשחקו רולטה רוסית עם העתיד שלכם. צרו איתי קשר עכשיו, לפני כל צעד שאתם עושים – כי הצעד הראשון שלכם קובע את כל השאר.
אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי של עו״ד, ואין להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני, מלא ומעודכן, המתחשב בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה.
