תראו, אחד הנושאים הכי טעונים שאני נתקלת בהם במשרד הוא החשש מהסטיגמה של הפרופיל הנפשי. אני רואה חיילים איכותיים שקורסים תחת הלחץ, מפתחים חרדות קשות או דיכאון, אבל מסרבים לפנות לעזרה מתוך פחד עמוק שפרופיל 21 ידביק להם תווית של "משוגעים" לכל החיים. החשש הזה מובן, אבל במרבית המקרים הוא מבוסס על חצאי אמיתות ועל הפחדות שרצות בין החיילים בבסיס.
הצבא הוא מערכת עצומה, היררכית ונוקשה. יש חיילים שהמבנה הזה פשוט מחריף אצלם מצוקות נפשיות קיימות או מייצר משברים חדשים. המערכת הצבאית יודעת את זה, ולכן קיימים מנגנונים מסודרים לטפל במי שלא מסוגל להמשיך לשרת מסיבות רפואיות. יחד עם זאת, הצבא פועל מתוך ניהול סיכונים מתמיד. הוא אינו ממהר לשחרר חיילים, ואם לא מציגים בפניו תמונה קלינית מגובה במסמכים, המערכת נוטה להתייחס לבקשות בחשדנות מסוימת.
הטעות הנפוצה ביותר: ההבדל הקריטי בין קה"ס לפרופיל 21
לפני שצוללים לתהליך, חובה להבין מושג בסיסי שרבים מתבלבלים בו לחלוטין. קה"ס, או קשיי הסתגלות, אינו סעיף ליקוי פסיכיאטרי ולרוב אינו מוביל לפטור מגיוס. קה"ס הוא ציון מנהלתי שהצבא נותן כדי להתאים את השיבוץ של החייל ליכולת ההכלה שלו. ציוני הקה"ס נעים בין 40 ל-60, כאשר קה"ס 60 מביא לפטור מגיוס, אך הוא נדיר.
חייל שמקבל קה"ס ברמות השונות, למשל קה"ס 41 או 42, יהיה פסול ללוחמה וגם לקצונה, יקבל הקלות בשמירות ובקה"ס גבוה יותר ישובץ בבסיס פתוח. עם זאת, הוא נשאר במערכת הצבאית וממשיך לשרת. לעומת זאת, יציאה מהצבא על סעיף נפשי משמעותה קבלת פטור משירות ביטחון עקב חוסר מסוגלות רפואית. פטור כזה מחייב קביעה של סעיף ליקוי פסיכיאטרי מובהק על ידי פסיכיאטר צבאי מוסמך, ולא רק הגדרה של קשיי הסתגלות למסגרת. לדוגמא: חייל או מועמד לשירות צבאי יכול להיות עם פרופיל רפואי של 97 וקה"ס 42 ולא יגויס לתפקיד קרבי.
איך עובד התהליך הלכה למעשה
הדרך לקבלת פטור נפשי מהצבא אינה מסתכמת בשיחה אחת. מדובר בצינור בירוקרטי שדורש סבלנות, ויש לו תחנות ברורות מאוד.
תחנה ראשונה היא לרוב איסוף התיעוד האזרחי. למרות שהצבא הוא ריבון רפואי בפני עצמו, הגעה למערכת הצבאית עם חוות דעת עדכנית מפסיכיאטר אזרחי מומחה מעניקה משקל משמעותי לטענות החייל. הפסיכיאטר האזרחי צריך לפרט את האבחנה הקלינית, את חומרתה, ולרוב גם להסביר מדוע המסגרת הצבאית מחמירה את המצב ומונעת תפקוד תקין. שימו לב שמכתב בודד מפסיכיאטר פרטי אינו מספיק על מנת שבקשתכם תיבחן לפני הגיוס ע"י גורמי בריאות הנפש בצבא והם יבקשו מסמכים נוספים כמו מכתב מוטיבציה אישי ומכתב מבי"ס.
התוכן של המסמכים הנשלחים לצבא חשוב מאוד. מסמך שכבר נשלח, יצר רושם מסוים בצבא ואם זה לא הרושם שאכן תואם את המצב וכזה שסותר את הבקשה שלכם, תהיו בבעיה. לכן חשוב מאוד לבדוק את היטב את המסמכים מראש וכדאי להתייעץ עם עו"ד צבאי מנוסה לפני ששולחים מסמכים לצבא, במקרה שמבקשים להוריד פרופיל מסיבה נפשית. תזכרו – הרבה יותר קשה לשנות פרופיל שכבר נקבע.
התחנה השנייה היא פגישה עם קצין בריאות הנפש של הצבא, הקב"ן. חשוב להבין שהקב"ן, במרבית המקרים, הוא עובד סוציאלי קליני או פסיכולוג, ולא רופא. אין לו סמכות רשמית להוריד פרופיל ל-21 או לשחרר מהצבא. תפקידו של הקב"ן הוא לבצע הערכה ראשונית, לראות את המסמכים האזרחיים, ואם הוא מתרשם שיש בסיס רפואי ממשי, עליו להפנות את החייל לבדיקת פסיכיאטר צבאי במרפאת הברה"ן המרחבית.
התחנה השלישית והקריטית ביותר היא המפגש עם הפסיכיאטר הצבאי. זהו הגורם הרפואי המוסמך לבחון את התיעוד, לאבחן את החייל על פי ספר הפרופילים של צה"ל, ולקבוע אם יש עילה לשחרור. הפסיכיאטר בוחן לא רק את עצם קיום המחלה, אלא את ההשפעה התפקודית שלה בתוך המסגרת הצבאית. במידה והפסיכיאטר מוצא לנכון, הוא ימליץ על שינוי הפרופיל.
התחנה הסופית היא אישור ההמלצה בפני ועדה רפואית בצה"ל, שכאשר מדובר בסעיף נפשי, יושבת כוועדה רפואית פסיכיאטרית. בוועדה זו ניתן התוקף החוקי להמלצת הפסיכיאטר, והפרופיל מעודכן באופן רשמי במערכות הצבא.
האמת מאחורי הסטיגמות באזרחות
הפחד הגדול ביותר של הורים וחיילים הוא שפרופיל 21 יהווה אות קין באזרחות. מניסיוני של למעלה משני עשורים, המציאות המשפטית ובשטח היא לרוב שונה לחלוטין ממה שמספרים.
לגבי תעסוקה, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר באופן מפורש על רוב המעסיקים במגזר הפרטי והציבורי לשאול מועמד על הפרופיל הצבאי שלו או לדרוש ממנו להציג תעודת שחרור שבה מפורטת סיבת השחרור. המעסיק הממוצע מתעניין בניסיון שלכם, בהשכלה ובכישורים, ומרבית המעסיקים אינם רשאים כלל לחטט בתיק הרפואי הצבאי שלכם. ישנם כמובן סייגים, בעיקר כשמדובר בגופים ביטחוניים רגישים כמו המוסד, השב"כ או תעשיות ביטחוניות מסוימות, שם נדרש סיווג ביטחוני גבוה ולעיתים ישנה שקיפות מסוימת מול המערכת הצבאית, אך עבור הרוב המוחלט של המשרות במשק, המידע חסוי.
בכל הנוגע לרישיון נהיגה, קיימת נטייה לחשוב שמי שיוצא על סעיף נפשי מאבד את הרישיון באופן אוטומטי. זהו אי דיוק מוחלט. הצבא מחויב לדווח למשרד הרישוי במקרים של פטורים על רקע סעיפים פסיכיאטריים ספציפיים וחמורים מאוד, כגון פסיכוזה פעילה, סכיזופרניה, או מצבים שעלולים להשפיע מהותית על כושר השיפוט בזמן נהיגה. יציאה מהצבא בגין דיכאון מג'ורי, חרדות או קשיי הסתגלות קשים לרוב אינה גוררת זימון למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד), ומרבית המשוחררים ממשיכים לנהוג כרגיל.
מדוע התנהלות מול גורמי ברה"ן דורשת הכוונה משפטית
אנשים רבים סבורים שמשום שמדובר במצב רפואי, המערכת כבר תבין לבד ותטפל בהם בצורה המיטבית. בפועל, הגעה למפגשים מול קב"ן או פסיכיאטר צבאי ללא הבנה של השפה שהמערכת מדברת, עלולה להוביל למבוי סתום. חייל עלול להתקשות לבטא את עומק המצוקה, או לחלופין, להציג מסמכים אזרחיים שאינם עונים לדרישות הפורמליות של רפואת צה"ל.
התערבות של עורך דין צבאי אינה נועדה ליצור יש מאין, אלא לוודא שהמצוקה האמיתית של החייל מתורגמת באופן מקצועי ונכון משפטית אל מול הגורמים הצבאיים. עורך דין המכיר את הפקודות יודע אילו מסמכים אזרחיים אכן נושאים משקל קליני בוועדה, כיצד יש לפנות לגורמי הפיקוד במידה והיחידה מסרבת לקבוע תור לקב"ן, ובמקרים של דחיית בקשה על ידי ועדה רפואית, כיצד להגיש ערעור מנומק לוועדה רפואית עליונה. לעיתים, עצם הליווי המשפטי מונע מהמערכת לגרור רגליים ומוודא שהחייל מקבל את הטיפול או הפטור להם הוא זקוק, מבלי להגיע למצבי קיצון של נפקדות או עריקות.
שאלות נפוצות
- כמה זמן לוקח התהליך משלב הפנייה ועד לפטור הרשמי? הדבר משתנה מאוד ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבות ולחומרת המקרה, ותלוי בעומסים במרפאות הברה"ן ובאיכות התיעוד שמביא החייל. במידה ויש ליווי של המשרד שלנו בתהליך, התהליך יכול במקרים מסוימים להסתיים בתוך שבועיים ובמקרים אחרים להימשך גם חודש אוחודשיים. עם זאת, במקרים מורכבים יותר התהליך עשוי לארוך גם מעבר לכך.
- האם חוות דעת מפסיכיאטר אזרחי מחייבת את הפסיכיאטר הצבאי? לא. הפסיכיאטר הצבאי הוא הסמכות הבלעדית לקביעת סעיפי ליקוי בצה"ל. עם זאת, חוות דעת אזרחית מפורטת ממומחה בכיר, בצירוף של מסמכים חשובים נוספים, לרוב נושאת משקל רב, והפסיכיאטר הצבאי יתקשה להתעלם ממנה ללא נימוק קליני סביר. מנסיון של 25 שנים אני יכולה לומר, שלרוב חוות דעת פסיכיאטרית פרטית בודדת אינה מספיקה. כשאנחנו בונים תיק מול הצבא, אנחנו דואגים לאסוף מסמכים חשובים נוספים, כדי שהצבא יבין שהבעיה אכן אמיתית וחמורה.
- האם ניתן לקבל פטור נפשי ביום הגיוס עצמו (בבקו"ם)? בעיקרון כן. תלוי מה נעשה לפני. תהליך קבלת פטור ביום הגיוס הוא נדיר ומורכב מאוד, שכן הצבא מצפה שהליכים אלו יוסדרו בשלב שלפני הגיוס. עם זאת, במצבי משבר אקוטיים או עם הצגת מסמכים פסיכיאטריים חמורים שמעידים על סכנה, קיימת לעיתים אפשרות להפנייה מיידית לקב"ן או לפסיכיאטר בבקו"ם.
- האם הורדת פרופיל ל-21 מוחקת את תקופת השירות שכבר עשיתי? לא. אם שירתתם תקופה מסוימת לפני קבלת הפטור, התקופה הזו תירשם לכם ותיחשב כזמן שירות חלקי, מה שעשוי להקנות זכויות מסוימות על פי חוק לחיילים משוחררים בהתאם לאורך השירות שבוצע בפועל.
