שחרור מהצבא לעולים חדשים – המדריך המלא לשנת 2026

לקבלת ייצוג משפטי השאירו פרטים עכשיו!

אמ;לק - עולה חדש שהגיע לישראל לפני גיל 22 חייב בדרך כלל בשירות סדיר, אבל משך השירות שלו נקבע לפי הגיל שבו הגיע לארץ ולפי המצב המשפחתי, ולא לפי הכללים של מי שנולד כאן. לפי טבלת צה"ל למי שהגיעו מיוני 2020, גבר שהגיע בגיל 18 עד 19 משרת 32 חודשים, ומגיל 22 השירות הוא בהתנדבות. עולים נשואים שיש להם ילד אינם חייבים בגיוס. המדריך מסביר גם מה קובע את "מועד ההגעה", איך מבקשים דחיית גיוס ומה קורה כשלא מתייצבים לצו.

עיקרי הדברים

  • משך השירות של עולה נקבע לפי הגיל במועד ההגעה לארץ ולפי המצב המשפחתי, ומספר החודשים מופיע על גבי צו הגיוס.
  • לפי טבלת צה"ל למי שהגיעו מיוני 2020: בגיל 18 עד 19 גבר משרת 32 חודשים ואישה 24 חודשים; בגיל 20 עד 21 השירות הוא 24 חודשים (לנשים בכפוף לקביעה פרטנית); בגיל 22 עד 27 אין חובת גיוס.
  • מועד ההגעה נקבע לפי משך השהייה שלכם בארץ בפועל, בכל מעמד, ולכן הוא לא בהכרח התאריך שבתעודת העולה.
  • עולים נשואים שיש להם לפחות ילד אחד אינם חייבים בגיוס, ואישה הרה או אם לילד פטורה משירות ביטחון משהודיעה על כך.
  • בקשה לדחייה או לבירור מעמד אינה מבטלת צו שכבר נשלח, ואי התייצבות עלולה להוביל להליך פלילי.

מי נחשב עולה לעניין הגיוס ומתי מגייסים אותו

חובת השירות לפי חוק שירות ביטחון חלה גם על עולים חדשים. ההבדל הוא בפרטים: לגבי עולים, צה"ל קובע את משך השירות לפי הגיל בעת ההגעה לארץ ולפי המצב המשפחתי, מכוח הסמכות שהחוק נותן לשר הביטחון (סעיף 36) לקצר שירות, לדחות אותו או לפטור ממנו. לכן האמירה שעולה חדש משרת בדיוק כמו מי שנולד בארץ אינה מדויקת. רקע על המסגרת הכללית מופיע במאמר על חובת הגיוס לצה"ל.

לפי הוראות צה"ל, "עולה" לעניין הגיוס הוא בדרך כלל מי שהפך לאזרח ישראלי או לתושב קבע אחרי שמלאו לו 16. מי שהגיע לארץ צעיר יותר מתגייס לרוב כמו כל צעיר ישראלי, לפי הכללים הרגילים.

עולה חדש לא מקבל צו גיוס ביום שהוא נוחת. בדרך כלל הגיוס מתוכנן לא לפני שחלפה כשנה ממועד ההגעה. מי שרוצה להתגייס מוקדם יותר יכול לבקש להקדים את הגיוס, והבקשה נבחנת לגופה.

משך השירות לפי הגיל במועד ההגעה

זו טבלת צה"ל למי שהגיעו לארץ מ-1 ביוני 2020:

גיל במועד ההגעה מצב משפחתי גברים נשים
18 עד 19 רווקים או נשואים ללא ילדים 32 חודשים 24 חודשים
20 עד 21 רווקים או נשואים ללא ילדים 24 חודשים 24 חודשים, בכפוף לקביעה פרטנית
18 עד 21 נשואים עם ילד אחד לפחות אין חובת גיוס; אפשר להתנדב ל-24 חודשים לפחות אין חובת גיוס; אפשר להתנדב ל-24 חודשים לפחות
22 עד 27 כל מצב משפחתי אין חובת גיוס; אפשר להתנדב ל-18 חודשים לפחות אין חובת גיוס; אפשר להתנדב ל-18 חודשים לפחות

על אישה נשואה, גם בלי ילדים, חל סעיף 39 לחוק שירות ביטחון, ולפיו היא אינה חייבת בשירות סדיר (ראו בהמשך).

לאישה שהגיעה בגיל 20 עד 21 הטבלה העדכנית קובעת 24 חודשים, אבל במקורות ישנים יותר מופיעים כללים אחרים. לכן משך השירות במקרה כזה כפוף לקביעה פרטנית, וכדאי לבדוק אותו מול יחידת מיטב (היחידה בצה"ל שמטפלת בגיוס).

מי שהגיע בגיל 16 עד 17 נחשב בדרך כלל עולה, אבל גילו אינו מופיע בטבלה, ולכן כדאי לברר מול יחידת מיטב איזה משך שירות נקבע בעניינו. כך גם מי שהגיע לפני יוני 2020, שעליו חלה טבלה אחרת. אורך השירות הכללי לגברים לפי החוק הוא 32 חודשים למי שיגויס עד 30 ביוני 2029, ו-30 חודשים למי שיגויס אחר כך. לא ידוע על עדכון מקביל של טבלת העולים, ולכן המספר הקובע הוא זה שמופיע בצו.

הטבלה הזאת חלה גם על ישראלים בעלי אזרחות ספרדית שגיוסם נדחה בעבר: הם מגויסים לפי מדיניות משך השירות של העולים. הרקע המלא מופיע בעמוד על גיוס בעלי אזרחות ספרדית.

מועד ההגעה אינו בהכרח תאריך העלייה

משך השירות נקבע לפי הגיל ב"מועד ההגעה" כפי שצה"ל מגדיר אותו, ולא בהכרח לפי התאריך שמופיע בתעודת העולה. לפי מקורות צה"ל, מועד ההגעה נקבע לפי משך השהייה בפועל בארץ, בכל מעמד, גם כתייר או כסטודנט.

לפי טבלת צה"ל למשך שירות העולים, מי ששהה בארץ יותר מארבעה חודשים רצופים, או 180 יום במצטבר, עלול להיחשב כמי שכבר "הגיע" בתקופת השהייה ההיא, גם לפני העלייה. פרסומים אחרים של צה"ל מנסחים את הסף ואת אופן הספירה בצורה שונה, ולכן כדאי לברר מול יחידת מיטב איזה מועד הגעה נרשם בעניינכם.

למה זה משנה? לדוגמה: צעיר שלמד בארץ שנה שלמה בגיל 20, חזר לחו"ל ועלה בגיל 22. לפי תעודת העולה הוא בן 22, ואין עליו חובת גיוס. אבל אם צה"ל רושם את מועד ההגעה לפי השהייה הקודמת, הוא עלול להיחשב כמי שהגיע בגיל 20, ואז הוא חייב בגיוס ל-24 חודשים.

אם מועד ההגעה שנרשם אינו תואם את השהייה בפועל, כדאי לאסוף מסמכים שמראים מתי הייתם בארץ, למשל רישום כניסות ויציאות, אישורי לימודים ותעודת העולה, ולפנות ליחידת מיטב בבקשה מנומקת.

עולים נשואים, הורים ונשים בהיריון

לפי טבלת צה"ל, עולים נשואים שיש להם לפחות ילד אחד, גברים ונשים כאחד, אינם חייבים בגיוס. מי מהם שהגיע בגיל 18 עד 21 רשאי להתנדב לשירות של 24 חודשים לפחות.

לנשים יש הגנה נוספת, שקבועה בחוק עצמו. לפי סעיף 39 לחוק שירות ביטחון, אישה נשואה אינה חייבת בשירות סדיר, ואישה הרה או אם לילד פטורה משירות ביטחון משהודיעה על כך. את ההודעה מוסרים בדרך כלל ליחידת מיטב, בצירוף מסמך מתאים. הכללים האלה חלים גם על עולות. הפטור של אישה נשואה לפי הסעיף הזה נוגע לשירות הסדיר בלבד; שאלות של מילואים מוסברות במדריך על פטור ממילואים לעולים חדשים.

אצל גברים התמונה מצומצמת יותר. עולה נשוי בלי ילדים חייב בגיוס לפי הטבלה. מצבים אחרים, כמו בת זוג בהיריון או אבהות בלי נישואים, אינם מוסדרים במפורש בפרסומי צה"ל, והם נבחנים לגופם. ולגבר שכבר התגייס, נישואים או הולדת ילד אינם מקנים בהכרח זכות לשחרור. חייל עולה שרוצה להשתחרר יכול להגיש בקשה, והיא נבחנת לגופה.

כדאי לדעת שלפי הוראות צה"ל, המצב המשפחתי נבחן בדרך כלל ביום הגיוס ולא ביום ההגעה. לכן לידת ילד לפני הגיוס עשויה לשנות את חובת השירות של עולה נשוי, ועל שינוי כזה יש לדווח ליחידת מיטב יחד עם המסמכים המתאימים.

מגיל 22: התנדבות במקום חובת גיוס

עולה שהגיע לארץ בגיל 22 עד 27 אינו חייב בגיוס, בלי קשר למצבו המשפחתי. הוא רשאי להתנדב לשירות של 18 חודשים לפחות.

מתנדב שרוצה לשרת ביחידה קרבית, ביחידה מובחרת או בתפקיד שמחייב שירות ארוך יותר, נדרש בדרך כלל להתחייב ל-24 חודשים לפחות כתנאי לשיבוץ.

גם מי שהגיע בגיל 28 ומעלה אינו חייב בגיוס, ובשתי הקבוצות אין צורך להגיש בקשת שחרור. ההבדל הוא בהתנדבות: מעל גיל 27 היא אינה מוסדרת בטבלה, ומי שרוצה להתנדב מגיש בקשה שצה"ל בוחן לגופה.

דחיית גיוס ומסלול לימודים לעולים

עולה שהגיע זמן גיוסו יכול לבקש לדחות אותו. לפי חוק שירות ביטחון, דחייה ניתנת על פי בקשה (סעיף 36) ויכולה להיות מותנית בתנאים (סעיף 37). מי שקיבל דחייה ונסיבותיו השתנו צריך לדווח על כך תוך 7 ימים, בדרך כלל ליחידת מיטב.

את הבקשה מגישים ליחידת מיטב: דרך מרכז השירות בטלפון 1111, בפנייה מנומקת בצירוף מסמכים בדואר אלקטרוני לכתובת שמופיעה באתר המתגייסים, או באזור האישי באותו אתר. כל בקשה נבחנת לגופה, לפי המסמכים והנסיבות. הסבר על סוגי הדחייה ותנאיהם מופיע במדריך על דחיית גיוס לצה"ל.

עולים שרוצים ללמוד באקדמיה לפני השירות יכולים לבדוק את מסלול עתודת העולים. לפי צה"ל, אפשר להירשם אליו בתנאי שטרם עברה שנה וחצי ממועד ההגעה לארץ, ושהמוסד האחרון שבו למדו נמצא בחו"ל. ההרשמה נעשית מול יחידת מיטב. ייתכן שתינתן דחייה ללימודים אחרים, אקדמיים או טכנולוגיים, לפי פקודות נפרדות ובכפוף לתנאים, ולכן כדאי לבדוק את הזכאות מראש. לא כדאי להניח שלימודי אולפן יקנו דחייה נוספת.

דחייה אינה פטור. מי שמיועד לשירות ביטחון או נמצא בדחייה צריך היתר יציאה מהארץ לפי סעיף 43 לחוק, גם לביקור קצר.

שירות בצבא זר, מצב רפואי ונסיבות מיוחדות

עולה ששירת בצבא של מדינה אחרת עשוי לקצר את שירותו בצה"ל, אבל לא כל שירות נחשב. צה"ל מכיר בשירות חובה בלבד, ולא בשירות התנדבותי. גם כשהשירות מוכר, חובת השירות המזערית בצה"ל היא 6 חודשים. את המסמכים על השירות הקודם מתרגמים, מאשרים אצל נוטריון ושולחים ליחידת מיטב, ואחר כך מתקיים ראיון.

מצב רפואי נבחן במסגרת הליך הגיוס הרגיל, כמו אצל כל מיועד לשירות. מי שנמצא לא כשיר לשירות מקבל פרופיל 21, ולפי הנוהג בצה"ל הפטור משירות סדיר וממילואים נובע מקביעת הוועדה הרפואית. מסמכים רפואיים מחו"ל כדאי לתרגם מראש ולהציג בבדיקה הרפואית שבהליך הגיוס.

עולים שמשפחתם נמצאת במצוקה, למשל הורה חולה שזקוק לטיפול, יכולים להגיש בקשה בעניין. אין לכך מסלול כתוב שמקנה זכות, והבקשה נבחנת לגופה לפי שיקול הדעת של הצבא. סיוע רווחה לחיילים בודדים ולחיילים נשואים ניתן דרך מש"ק ת"ש (תנאי שירות) ביחידה. סקירה של עילות השחרור והפטור משירות סדיר מופיעה בעמוד על שחרור מהצבא.

מה קורה כשלא מתייצבים לצו

בקשה לדחייה, לבירור מועד ההגעה או לשינוי מעמד, שעוד לא התקבלה בה החלטה, אינה מבטלת צו גיוס או צו התייצבות שכבר נשלח.

מי שלא מתייצב לפי הצו עלול להיחשב כמי שלא מילא חובה לפי חוק שירות ביטחון, ואחרי הגיוס, היעדרות מהשירות עלולה להפוך לנפקדות ואף לעריקות. לפי סעיף 46 לחוק, אי מילוי חובה, מסירת מידע כוזב או השגת פטור או דחייה באמצעות מידע כוזב דינם עד שנתיים מאסר, ועד חמש שנים כשהמעשה נעשה בכוונה להתחמק משירות.

העבירות האלה חלות גם על מעשים שנעשו בחו"ל (סעיף 47), כך שחזרה לארץ המוצא אינה סוגרת את העניין. מי שיוצא מהארץ בלי היתר יציאה, כשהוא מיועד לשירות או נמצא בדחייה, עלול להסתבך עוד יותר.

לרוב עדיף להתייצב כנדרש ולטפל בבקשה במקביל, או לפנות ליחידת מיטב מוקדם מספיק כדי לקבל תשובה בכתב לפני המועד שבצו.

עו"ד צבאית מירי יעקב גביש בליווי עולים חדשים מול צה"ל

עו"ד צבאית מירי יעקב גביש מתמחה בדין הצבאי ומלווה עולים חדשים ובני משפחותיהם מול צה"ל: בדיקה של מועד ההגעה שנרשם ושל משך השירות שנקבע, הכנת בקשות לדחיית גיוס או להכרה בשירות בצבא זר, ופנייה מסודרת ליחידת מיטב. כל תיק מקבל חליפה מתאימה למידותיו ולא תבנית קבועה: הגיל, המצב המשפחתי וההיסטוריה של השהייה בארץ קובעים את הדרך.

חיילים המיוצגים על ידי משרדי זוכים למעטפת מקצועית שבזכותה אנו מגיעים לתוצאה הרצויה ב-93% מהמקרים, במידה שזה אכן אפשרי במקרה שלכם.

בקשה שמוגשת בלי המסמכים הנכונים, או עם פרטים שגויים על מועד ההגעה, עלולה להיבחן על בסיס תמונה חלקית. מסמך שנשלח לצבא, אי אפשר לקחת בחזרה, ולכן כדאי לבדוק את הנתונים לפני הפנייה ולא אחריה. לבדיקת המקרה שלכם, פנו לשיחת אבחון.

שחרור מהצבא לעולים חדשים

שאלות נפוצות: שחרור מהצבא לעולים חדשים, המדריך המלא לשנת 2026

מתי עולה חדש מקבל צו גיוס?+

בדרך כלל הגיוס של עולה מתוכנן לא לפני שחלפה כשנה ממועד ההגעה לארץ, ומי שרוצה להתגייס מוקדם יותר יכול לבקש זאת. לפי הוראות צה"ל, "עולה" לעניין הגיוס הוא בדרך כלל מי שהפך לאזרח או לתושב קבע אחרי גיל 16. מי שהגיע צעיר יותר מתגייס לרוב לפי הכללים הרגילים.

כמה זמן משרת עולה חדש בצה"ל?+

לפי טבלת צה"ל למי שהגיעו מיוני 2020, גבר שהגיע בגיל 18 עד 19 משרת 32 חודשים ואישה 24 חודשים. מי שהגיע בגיל 20 עד 21 משרת 24 חודשים, ולגבי נשים בגיל הזה משך השירות כפוף לקביעה פרטנית. מי שהגיע בגיל 22 עד 27 אינו חייב בגיוס, ורשאי להתנדב ל-18 חודשים לפחות. מספר החודשים מופיע על גבי צו הגיוס.

מה ההבדל בין מועד ההגעה לתאריך העלייה?+

מועד ההגעה נקבע לפי משך השהייה בפועל בארץ, בכל מעמד, גם כתייר או כסטודנט, ולא בהכרח לפי התאריך שבתעודת העולה. לפי טבלת צה"ל, שהייה של יותר מארבעה חודשים רצופים או 180 יום במצטבר עלולה להקדים אותו, גם לפני העלייה, אבל פרסומים אחרים של צה"ל מנסחים את הסף אחרת. לכן כדאי לברר מול יחידת מיטב איזה מועד נרשם בעניינכם.

האם עולים נשואים עם ילדים חייבים בגיוס?+

לא. לפי טבלת צה"ל, עולים נשואים שיש להם לפחות ילד אחד אינם חייבים בגיוס, ומי שהגיע בגיל 18 עד 21 רשאי להתנדב ל-24 חודשים לפחות. אישה נשואה אינה חייבת בשירות סדיר לפי סעיף 39 לחוק שירות ביטחון, ואישה הרה או אם לילד פטורה משהודיעה על כך. עולה נשוי בלי ילדים חייב בגיוס לפי הטבלה.

האם עולה שהגיע בגיל 22 ומעלה חייב להתגייס?+

לא. מי שהגיע בגיל 22 עד 27 רשאי להתנדב לשירות של 18 חודשים לפחות, ולתפקיד קרבי נדרשת בדרך כלל התחייבות ל-24 חודשים לפחות. גם מי שהגיע בגיל 28 ומעלה אינו חייב בגיוס, ובשתי הקבוצות אין צורך להגיש בקשת שחרור. אם הוא רוצה להתנדב, הבקשה נבחנת באופן פרטני.

איך עולה חדש מבקש דחיית גיוס?+

את הבקשה מגישים ליחידת מיטב דרך מרכז השירות 1111, בדואר אלקטרוני עם מסמכים או באזור האישי באתר המתגייסים, והיא נבחנת לגופה. עולים שרוצים ללמוד באקדמיה יכולים לבדוק את עתודת העולים, שאליה נרשמים בתנאי שטרם עברה שנה וחצי ממועד ההגעה. מי שקיבל דחייה צריך היתר יציאה מהארץ.

האם שירות בצבא זר מקצר את השירות בצה"ל?+

הוא עשוי לקצר אותו, אבל צה"ל מכיר בשירות חובה בלבד ולא בשירות התנדבותי. גם כשהשירות מוכר, חובת השירות המזערית בצה"ל היא 6 חודשים. את המסמכים מתרגמים, מאשרים אצל נוטריון ושולחים ליחידת מיטב, ואחר כך מתקיים ראיון.

מה קורה אם לא מתייצבים לצו בזמן שבקשה עדיין בבדיקה?+

בקשה שעוד לא התקבלה בה החלטה אינה מבטלת צו שכבר נשלח. מי שלא מתייצב עלול לעבור על חוק שירות ביטחון, ואחרי הגיוס היעדרות עלולה להפוך לנפקדות ואף לעריקות. העונש לפי סעיף 46 לחוק, גם על מעשה בחו"ל, הוא עד שנתיים מאסר, ועד חמש שנים כשהמעשה נעשה בכוונה להתחמק משירות.

מה חל על עולה שהגיע לפני יוני 2020?+

הטבלה שמתוארת כאן חלה על מי שהגיעו מ-1 ביוני 2020. על מי שהגיע לפני כן חלה טבלה אחרת, שבה משכי השירות שונים בחלק מהגילים. כדאי לברר מול יחידת מיטב איזה כלל חל עליכם.

האם עולה שקיבל דחיית גיוס יכול לטוס לחו"ל?+

כן, אבל בהיתר. מי שמיועד לשירות ביטחון או נמצא בדחייה צריך היתר יציאה מהארץ לפי סעיף 43 לחוק, גם לביקור קצר אצל משפחה. יציאה בלי היתר עלולה לסבך את המעמד מול הצבא, ולכן כדאי לבקש את ההיתר לפני שמזמינים כרטיס.



אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי של עו״ד, ואין להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני, מלא ומעודכן, המתחשב בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה.

אנו עושים כמיטב יכולתנו לספק מידע עדכני ומהימן, אך התוכן שלעיל נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. דינים ותקנות משתנים מעת לעת, ועל כן מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני קבלת החלטות משפטיות. כל הסתמכות על הכתוב היא באחריות המשתמש בלבד.

לשיתוף המאמר:
אודות המחברת:
עו"ד מירי יעקב גביש

בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן שם למדה החל משנת 1996 במסגרת העתודה הצבאית ועוסקת בדיני צבא עד היום. מירי היא גם עורכת דין, מגשרת ונוטריון.
למידע נוסף

מירי גביש פרופיל קטן
עו"ד מירי יעקב גביש
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ
עם מירי >>