פטור מהצבא מטעמי מצפון

לקבלת ייעוץ משפטי השאירו פרטים עכשיו!

חוק גיוס חובה קובע שעל כל גבר ואישה מעל גיל 18 להתגייס לשירות בצה"ל. למרות החוק, קיימים מספר קריטריונים שמעניקים פטור משירות חובה. מי שקיבל פטור משירות חובה רשאי להגיש במקרים מסוימים מיוזמתו בקשה להתנדבות, אך כשמדובר בפטור מהצבא מטעמי מצפון, סביר להניח שמקבלי הפטור לא ירצו לחזור בהם מההחלטה.

מהו "סרבן מצפון?"

אנשים שמוגדרים כ"סרבני גיוס מטעמי מצפון", יכולים להימצא משני הצדדים של המפה הפוליטית. בשמאל הרדיקלי והאנרכיסטי צה"ל נתפס כגוף אלים מעצם היותו צבא המכונן משטר אלים ומקפח, שפועל במסווה של "יישוב סכסוכים" והגנה על הישוב. חלק מהסרבנים (מימין ומשמאל) רואים בהתגייסות כפעולה שמאשרת קבלת סמכות וכללים שאינם מתאימים לראיית עולמם ("אני לא בנוי לכך שמישהו יאמר לי מה לעשות ומה לא לעשות") וחלקם רואים בכך כבזבוז זמן חיים יקר ערך, של תקופה ממושכת שניתן לנצל במקום שירות החובה לצרכים אישיים כמו פיתוח אישי של מגוון תחומי החיים, הלמידה, הפרנסה, הקריירה וההיכרות עם העולם הרחב. למרות שפטור מטעמי מצפון הוא סוגיה מוכרת ומדוברת מאוד בקרב המתגייסים וגם האזרחים בישראל בכלל, רובם המכריע של האזרחים רואים בסרבנות מטעמי מצפון כבגידה, אנוכיות וחבירה לאויב. בעבר נתפשה הסרבנות מטעמי מצפון גם כסוגיה בעייתית בקבלה למקומות עבודה, אך כיום מקומות שאין בהם חובה הכרחית לרקע בשירות (מאבטחים או יוצאי יחידות אמ"ן למשל) לא יפסלו מועמד על אי שירות בצבא.

איך מקבלים פטור מהצבא מטעמי מצפון?

על מנת לקבל פטור מטעמי מצפון, חייבים הנער או הנערה להוכיח את טענותיהם לגבי ראיית עולמם כפי שהציגו אותה מול לשכת הגיוס בצו הראשון. רוב הטענות נסובות סביב התנגדות לשימוש בנשק או קבלת מרות ואי יכולת לשתף פעולה עם מערכת היררכית או פקודות. חשוב לדעת שהגשת הבקשה לפטור מטעמי מצפון צריכה להתבצע לפחות 90 ימים לפני מועד הגיוס – כל תאריך מאוחר מזה יביא לגניזת הבקשה ואי יכולת להתחשב בה. בבקשה יש לכלול נימוקים מפורטים לגבי כלל הסיבות שמונעות את רצון הגיוס ולצרף תצהיר מתאים מטעם עורך דין צבאי מומחה. לאחר הגשת הבקשה, יוזמנו הנער או הנערה לראיון בוועדת מצפון. ראוי לציין שכל התנהגות של התעלמות מצו הגיוס או צו ראשון, נפקדות וחוסר נוכחות לשתף פעולה לא יזכו את המעוניינים בפטור לפגוש את וועדת המצפון והם עלולים להישפט ולהיענש על כך בחומרה.

מהי וועדת מצפון?

וועדת מצפון היא ועדה צה"לית ובעלת הסמכות היחידה להעניק פטור מגיוס חובה מטעמי מצפון. בוועדה חברים נציגי צה"ל וחבר נוסף שהוא אזרח. הוועדה לא מנהלת שום דיון לגבי סוגי סרבנות אחרים (מטעמי דת למשל) והיא יכולה לדחות עתירות או להפנות את המבקשים לראיון מקדים לפני שיתקיים הדיון מולם. מכיוון שאופי השירות בקרב בנים ובנות הינו שונה, הוועדה פועלת עבור כל אחד מהמינים בנפרד. ועדת המצפון לבנות מתכנסת לעתים קרובות ומעניקה בממוצע כ-300 פטורים בשנה לבנות שבוחרות לסרב לשירות מטעמי מצפון. בשנים האחרונות התנאים לקבלת הפטור הנשי הפכו לקשוחים יותר וכוללים מספר גדול של ועדות וראיונות מקדימים לרבות הקטנת כמות הפטורים. מקרים שבהם בקשת הפטור נדחית והמיועדת לשירות ממשיכה לסרב להתגייס בכל מקרה, מסתיימים בדרך כלל בעונש מאסר.

ועדת המצפון לבנים פועלת באופן מעט שונה. רק קומץ אכן מגיע לראיון בפני הוועדה וכמות הפטורים השנתית היא 10 פטורים בממוצע בלבד. הסיבה לכך היא שהצבא מגדיר בנים סרבנים כ"סרבנים סלקטיביים או פוליטיים". רק בשנים האחרונות החלה הוועדה להתיר שחרור מגיוס חובה לבנים מטעמי מצפון, גם אם דעותיהם תאמו לחלוטין את הגישה והערכים הפציפיסטיים. החדשות הטובות לכל מי שמעוניין להשתחרר מגיוס מטעמי מצפון היא שלמרות החומרה שצה"ל נוקט בה כלפי בנים סרבני מצפון, הוא נזהר שלא לעורר את השיח הציבורי על כך ולגרום למצב של פלישה ציבורית לתהליך השיקולים וקבלת ההחלטות, שעשויה לפגוע במורל הבנים המתגייסים ולהביא להתרחבות של התופעה.

זהירות – סרבנות סלקטיבית

והנה מקרה לדוגמה – חייל נכלא לאחר שסירב לקריאה לשירות מילואים בדרום לבנון מטעמי מצפון. כבר בעת המאסר, קיבל לידיו צו גיוס נוסף לשירות מילואים בדרום לבנון, שהיה אמור להתחיל מספר ימים לאחר השחרור מן המאסר. החייל טען שהוא בעל אופי מחאתי וסרבן אזרחי בהווייתו, אך טענותיו נדחו על הסף והוא לא שוחרר מהשירות. מדוע?

סרבנות מצפון עברה לאורך השנים התפתחויות רבות, אך מבחינה משפטית לא קיימת לאיש הזכות לפטור מטעמי מצפון. החוק לא מגדיר את פטור זה באופן מובהק אלא מייחס אותו לסרבנות גיוס "מטעמים אחרים" – כלומר, אירועים בודדים בלבד שנבדקו כל מקרה לגופו. כל עוד הסרבנות לא כללית כלפי הצבא או בעקבות התנגדות לאלימות, היא נחשבת לסרבנות סלקטיבית. זהו סוג סרבנות שלא טוענים בו לגבי השימוש הצבאי באלימות ובכוח, לא נטענת בו טענה לגבי אופיו האלים של הצבא ואיך שלא יהיה ניתן להפוך את זה, היא תתברר כניסיון להסוות מניעים פוליטיים שמייצרים אפליה בתחום הגיוס. ולראיה – אותו חייל מילואים שסירב, פתח את משפטו בכך שהסביר שהשהות של צה"ל בלבנון אינה חוקית מפני שהיא כוללת יסוד של הצדקת פעולות לחימה אלימות. הסרבנות הזו אם כך, היא פוליטית ולא מטעמי מצפון.

צריך לזכור שמצבה הביטחוני של ישראל לא דומה למדינות אחרות, שבהן חיילים כן מקבלים זכות חוקית לסרב לשירות מטעמי מצפון. הצורך של המדינה לכונן שירות צבאי כדי להגן על תושביה נשען גם על מוטיבים מהמשפט העברי שעוסקים בערכים כמו חובת היציאה למלחמה ובעובדה שמדינה "יהודית" קודמת למדינה "דמוקרטית". המדינה וצה"ל מנסים שוב ושוב למצוא דרך לשלב את שני הערכים – היהודי והדמוקרטי גם יחד ובנוסף בוחנים את הפרשנות של המשפט העברי לגבי "לחימה מצוה", אותה לחימה שמתבצעת במצבי חירום אמיתיים ולא מטעמי הפגנת כוח או ניסיון כיבוש. מכיוון שהחייל סיפק טענות אידיאולוגיות-פוליטיות כלפי סיטואציה של לחימה מצוה, דרישתו נדחתה.

מעוניינים לעתור לוועדת המצפון? בצעו זאת מול עו"ד צבאי בכיר

הוועדה כאמור מחייבת גם בעריכת תצהיר משפטי ומכאן שעליכם להסתייע בכל מקרה בשירותיו של עורך דין צבאי מומחה. יחד עם זאת, המדיניות בצמצום מתן הפטורים והאפשרות שהסירוב שלכם יתגלה כסלקטיבי היא גבוהה מאוד ולכן יהיה צורך לבסס טענות משפטיות שיחזקו ויתמכו בהחלטתכם.

עורכת הדין מירי יעקב גביש פועלת מאז שנת 2006 מול הצבא בכל סוגיית הפטור וההתייצבות לראיונות מול וועדת המצפון, מתן ייצוג משפטי לחיילים והגשת עתירות מתאימות מול צה"ל. עורכת הדין הינה בוגרת הפרקליטות הצבאית ומומחית לדיני המשפט הצבאי וצברה ניסיון עשיר והצלחות מרובות מול בתי הדין הצבאיים במגוון רחב של עבירות, עריקות וסרבנויות.

צה"ל מתנהל ללא פשרות מול המגויסים הטריים ועשוי להעמיד את המלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון) בסיטואציה מלחיצה, מבהילה ומורכבת בייחוד לאור העובדה שמדובר באנשים שנמצאים מבחינה גילית על קו התפר שבין נערות לבגרות וכל החלטה כלפיהם עלולה לגרום להם לנזק. אל תישארו עם זה לבד ופנו עוד היום למירי יעקב גביש –עורכת דין צבאית בכירה להתייעצות.

 

 

 

לקבלת ייעוץ משפטי השאירו פרטים עכשיו!
שתף את המאמר:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
יש לך שאלה?
מירי-ברונו-עורך-דין-צבאי-מובייל
אודות המחברת:
עו"ד מירי יעקב גביש

בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן שם למדה החל משנת 1996 במסגרת העתודה הצבאית ועוסקת בדיני צבא עד היום. מירי היא גם עורכת דין, מגשרת ונוטריון.

לקבלת ייעוץ משפטי השאירו פרטים עכשיו!
No data was found
Call Now Button