חוק שירות ביטחון במדינת ישראל מחייב את רוב אזרחי המדינה להתגייס לשירות צבאי. עם זאת, החוק מכיר במצבים אישיים ומשפחתיים מסוימים המצדיקים מתן פטור משירות חובה. שניים מהמצבים הבולטים ביותר, הרלוונטיים לנשים בלבד, הם נישואין והורות. חיילת בשירות חובה שנישאת או נכנסת להיריון זכאית על פי חוק לפטור מיידי מהמשך שירותה. אף שהזכות לפטור היא כמעט אוטומטית, התהליך לקבלתו כרוך בהתנהלות בירוקרטית מול רשויות הצבא, ואי-עמידה בנהלים עלולה להוביל לסיבוכים ואף לענישה. חשוב להבין את התהליך, את הזכויות הנלוות ואת ההבדלים בין המסלולים השונים כדי להבטיח שההליך יתנהל בצורה חלקה ונכונה.
המסגרת החוקית: הבסיס לפטור משירות
הזכות לפטור משירות צבאי לנשים נשואות או הרות מעוגנת בסעיף 39 לחוק שירות ביטחון. סעיף זה קובע באופן חד משמעי כי אישה נשואה, אישה הרה או אם לילד פטורה מחובת שירות סדיר. חשוב להדגיש כי מדובר בפטור חובה, כלומר, לרשויות הצבא אין שיקול דעת אם להעניק את הפטור או לא, מרגע שהתנאים הקבועים בחוק התקיימו והוכחו. במקרה הזה שווה לאזכר את המקרה המפורסם של בר רפאלי למשל, שהתחתנה "על הנייר" עם חבר של המשפחה רק כדי לא להתגייס. למרות שהיה ברור לכל שהנישואים היו פסאדה להתחמקות מגיוס, עדיין הפטור ניתן. יש לציין כי הפטור עקב נישואים אינו אוטומטי ויש להגיש בקשה מסודרת ומגובה במסמכים כדי לממש אותו.
החוק גם מאפשר לחיילת לוותר על הפטור ולהתנדב להמשיך את שירותה, אך זוהי בחירתה האישית בלבד. ישנם מסלולים מסוימים, כמו עתודה אקדמית, שבהם החיילת חותמת מראש על התנדבות להמשך שירות גם במקרה של נישואין או הריון, ובמקרים אלו הפטור לא יחול. נקודה חשובה נוספת היא ההבדל בין הפטורים: פטור עקב הריון או אימהות חל הן על שירות החובה והן על שירות המילואים העתידי, בעוד שפטור עקב נישואין חל על שירות החובה בלבד, והחיילת עדיין עשויה להיות מחויבת בשירות מילואים בעתיד, בכפוף לתנאים מסוימים.
הליך השחרור עקב הריון
הליך השחרור לחיילת בשירות סדיר (חובה) שנכנסה להיריון הוא מהיר וישיר, מתוך הבנה של דחיפות המצב.
השלב הראשון: אבחון ודיווח
על חיילת החושדת שהיא בהיריון לפנות בהקדם לרופא היחידה. הרופא יפנה אותה לבדיקות רפואיות במרפאה צבאית או בבית חולים אזרחי המוכר על ידי צה"ל. לאחר קבלת אישור רפואי רשמי המעיד על הריון (לרוב לאחר שנצפה דופק עוברי בבדיקת אולטרסאונד), מתחיל ההליך הרשמי. חשוב להדגיש כי החיילת אינה חייבת לדווח מיד למפקדיה על ההיריון. היא יכולה לפנות בחשאיות לגורמי סיוע מקצועיים כמו עובדת סוציאלית פיקודית או יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם), אשר יסייעו לה בדיסקרטיות מלאה וללא ידיעת היחידה, אלא אם תבחר בכך.
השלב השני: קבלת ההחלטה ושחרור
מרגע שההיריון הוכח, החיילת תופנה לגורמים הרלוונטיים ביחידתה, ולרוב תשוחרר באופן מיידי משירות צבאי. תהליך השחרור עצמו מהיר ודיסקרטי, ונמשך בדרך כלל עד שלושה ימים. בתעודת השחרור לא תצוין סיבת ההיריון, אלא יירשם קוד רפואי כללי כדי לשמור על פרטיותה של החיילת.
האפשרות להמשיך לשרת
אם החיילת מעוניינת להמשיך בשירותה על אף ההיריון, עליה לוותר בכתב על הפטור המגיע לה ולהגיש בקשת התנדבות. במקרה כזה, היא תמשיך לשרת בתנאים מותאמים, הכוללים פטור מפעילות פיזית מאומצת, מתורנויות, וזכאות לנוע בלבוש אזרחי. חשוב לציין שאם ההיריון נפסק מכל סיבה שהיא (הפלה טבעית או יזומה), עילת הפטור מתבטלת, והחיילת תחויב להמשיך בשירותה.
יש לציין כי החל מהשבוע ה-20 להיריון, החיילת מחויבת לבצע תפקיד משרדי בלבד ולהימנע ממאמץ פיזי. שעות הפעילות שלה בבסיס סגור יוגבלו לכ-9.5 שעות לכל היותר, והיא פטורה מתורנויות ומפעילויות שעלולות לסכן את בריאותה.
הליך השחרור עקב נישואין
הליך השחרור לחיילת העומדת להינשא הוא מורכב יותר ודורש תכנון מקדים והקפדה על לוחות זמנים.
לפני החתונה: פתיחת התיק והודעה לצבא
על חיילת בשירות סדיר המתכננת להינשא להודיע על כך למפקדיה לפחות 21 יום לפני מועד החתונה. לצורך ההודעה, עליה להציג אישור רישום לנישואין ממשרד הרבנות שבו נפתח תיק הנישואין. לאחר הצגת האישור, היחידה תחל בתהליך הכנה לשחרור. החיילת זכאית לחופשה מיוחדת של עד 10 ימים לפני החתונה, ובמקרים מסוימים ניתן לקבל חופשה ארוכה יותר עד למועד החתונה עצמו. לפני יציאתה לחופשה, עליה להשלים תהליך "טופס טיולים" ביחידה, הכולל החזרת ציוד וסגירת כל העניינים המנהליים.
לאחר החתונה: השלמת תהליך השחרור
לאחר החתונה, על החיילת להתייצב במיטב (בקו"ם), במדור שחרורים, תוך 10 ימים ממועד הנישואין, כדי להשלים את הליך השחרור. עליה להביא עמה את הכתובה המקורית או תעודת נישואין רשמית, וכן את כל המסמכים הצבאיים שברשותה. לאחר אימות המסמכים, היא תשוחרר רשמית משירות חובה. אם חיילת לא תתייצב במועד, ולאחר 14 יום יתברר כי אכן נישאה כחוק, היא תשוחרר שלא בפניה. אך אם לא יימצא תיעוד לנישואין, היא תוכרז כנפקדת ולאחר מכן כעריקה.
נישואין אזרחיים ועריקות: מקרים מיוחדים
- נישואין אזרחיים בחו"ל: הצבא מכיר בנישואין אזרחיים לצורך מתן פטור, אך ורק אם הם מוכרים על ידי משרד הפנים ונרשמו במרשם האוכלוסין. חיילת שנישאה בחו"ל צריכה להציג תעודת נישואין מתורגמת ומאושרת נוטריונית, ולבקש דחיית שירות של מספר חודשים כדי להשלים את הליך הרישום במשרד הפנים. רק לאחר שהסטטוס שלה בתעודת הזהות ישתנה ל"נשואה", היא תוכל לקבל את הפטור. יש לציין כי ניתן לבקש דחיית שירות בזמן שההליך מול משרד הפנים מתנהל.
- נישואין או הריון במהלך עריקות: חיילת שנעדרת מהשירות ללא רשות נחשבת לעריקה, וההליך הפלילי נגדה אינו מתבטל אוטומטית גם אם נישאה או הרתה במהלך תקופת ההיעדרות. עם זאת, הנסיבות החדשות יילקחו בחשבון במסגרת הטיפול בעניינה. ברוב המקרים, הנישואין או ההיריון ייחשבו כנסיבה מקלה משמעותית, ובעזרת ייצוג משפטי של עו"ד צבאי, ניתן להביא להקלה משמעותית בעונש ואף לביטול ההליכים המשפטיים, במיוחד אם תקופת ההיעדרות אינה ארוכה. יש לציין כי גם לאחר סיום ההליך המשפטי בגין העריקות, על החיילת להשלים את התהליך הבירוקרטי הרגיל מול רשויות הצבא כדי לקבל את הפטור הרשמי המגיע לה על פי חוק.
במקרים כאלה, ייעוץ וליווי משפטי מקצועי של עו"ד מירי יעקב גביש, בעלת ניסיון של אלפי מקרים במערכת הצבאית, יכול להיות ההבדל בין הרשעה לעיכוב זמני בלבד. טיפול זהיר ומדויק מול הגורמים הצבאיים מאפשר לרוב לסיים את ההליך במהירות ובצורה הוגנת.
החלטה עם השלכות לחיים
החוק הישראלי מעניק הגנה ברורה לחיילות הבוחרות להקים משפחה במהלך שירותן הצבאי. עם זאת, מימוש הזכות לפטור כרוך בהתנהלות מסודרת מול המערכת הצבאית. אי עמידה בנהלים או בלוחות הזמנים עלולה להוביל לסיבוכים מיותרים ואף להליכים משמעתיים או פליליים. בעוד שהפטור עקב היריון או נישואין הוא קל יחסית להשגה, חשוב לזכור כי מדובר בהחלטות בעלות השלכות עצומות על החיים, ואין לקבל אותן בקלות ראש רק כדי להשתחרר מהצבא.