ביטול צו 8 מסיבות נפשיות

עמ;לק – קבלת צו 8 בזמן התמודדות עם מצב נפשי מעמידה שתי שאלות נפרדות שנוטים לבלבל ביניהן. הראשונה היא מה עושים עם הצו שנמצא ביד עכשיו, והשנייה היא כיצד משתנה הפרופיל הנפשי לטווח הארוך. לשתיהן מסלולים שונים וגורמים מחליטים שונים. חשוב לדעת שהוועדה הרפואית קובעת פרופיל וסעיפי ליקוי ואינה עוסקת בפטורים, וכי עצם ההימצאות בהליך אינה מבטלת את חובת ההתייצבות. לעומת זאת, קיים מנגנון הקפאה שחל על שירות מילואים בשגרה ובחירום, והוא נקודת המפתח בהתמודדות עם צו 8. בעמוד זה מוסברים שני המסלולים, התיעוד הנדרש, וההשלכות של אי התייצבות ללא אישור.

הבסיס החוקי לחובת ההתייצבות ולמונח צידוק מספיק

צו 8 מוצא מכוח סעיף 8(א) לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, בהחלטת שר הביטחון ובאישור הממשלה. סעיף 13 לאותו חוק הוא ההוראה שקובעת את המשמעות המשפטית של אי התייצבות: משרת מילואים שחייב להתייצב נחשב, לעניין חוק השיפוט הצבאי, כאילו היה בשירות מן המועד שנקבע בצו. אם לא התייצב, ובלשון החוק "בלא צידוק מספיק", רואים אותו כאילו עזב את השירות שלא ברשות.

שתי המילים "צידוק מספיק" הן שער הכניסה לכל טענה על רקע נפשי. מצב נפשי קשה עשוי להוות צידוק, אך הוא אינו הופך לצידוק מוכר מעצם קיומו. הוא נדרש להיות מתועד, מוצג בפני הגורם המוסמך לבחון אותו, ובמועד שבו הוא עוד רלוונטי לצו. סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי חוזר על אותו היגיון וקובע כי העבירה אינה מתגבשת אם הוכח שהיה לחייל היתר או הצדק סביר אחר להיעדרות.

מכאן נובעת המסקנה המעשית החשובה ביותר בעמוד הזה: הגשת בקשה אינה אישור להיעדר. עד לקבלת החלטה מגורם מוסמך, חובת ההתייצבות עומדת בעינה. סקירה של מלוא המסלולים לביטול או דחייה של צו 8 מופיעה בעמוד איך ניתן לבטל צו 8, והסבר על הצו עצמו בעמוד צו 8.

הוועדה הרפואית קובעת פרופיל ואינה מעניקה פטור

זו נקודת הבלבול השכיחה ביותר, והיא מופיעה כמעט בכל מקור שעוסק בנושא. הוועדה הרפואית מיועדת להתאמת מצבו הרפואי של משרת המילואים לפרופיל ולסעיפי ליקוי. היא קובעת את הפרופיל בלבד, ואינה הגוף שדן בפטורים ובהקלות משירות.

ההשלכה הישירה היא ששני מסלולים נפרדים פועלים במקביל. המסלול המבני עוסק בשינוי הפרופיל, ותוצאתו משפיעה על השירות לטווח ארוך. המסלול המיידי עוסק בצו הספציפי שנמצא ביד, והגורמים המחליטים בו הם רופא היחידה וקצינת הקישור. מי שפותח הליך ועדה רפואית ומניח שבכך הוא סידר את הצו הנוכחי, טועה בהבנת המערכת.

נקודה נוספת שראוי להכיר: קביעת פרופיל נפשי נעשית על ידי גורמי בריאות הנפש בצבא, ובכלל זה קצין בריאות הנפש, שהוא לעיתים פסיכולוג או עובד סוציאלי ולעיתים פסיכיאטר. פרופיל 21 פוטר משירות צבאי לסוגיו, ובכלל זה משירות מילואים. הרחבה על אופן קביעת הפרופיל הנפשי מופיעה בעמוד פרופיל נפשי.

עוד עניין שמטריד רבים ושכדאי לדעת עליו: בתעודת השחרור של מי שהשתחרר על רקע פרופיל 21 נרשם "שחרור על רקע רפואי", מבלי לפרט את הרקע הנפשי, וזאת מטעמי צנעת הפרט.

הקפאת שירות היא המנגנון שחל גם על גיוס חירום

עצם ההימצאות בהליך ועדה רפואית אינה פוטרת מביצוע שירות מילואים, אלא אם התקבלה הנחיית הקפאה מנציגי הוועדה. מכאן שההקפאה, ולא הוועדה עצמה, היא המנגנון שיש לכוון אליו כאשר קיים צו 8.

לרופא הוועדה הרפואית קיימת אפשרות להקפיא משרת מילואים, וההחלטה מתקבלת בשלב מיון המסמכים, ללא צורך בנוכחות המשרת. שתי עובדות הופכות את המנגנון הזה למשמעותי במיוחד בהקשר של צו 8. הראשונה היא שההקפאה חלה על שירות מילואים בשגרה ובחירום כאחד. השנייה היא שאין צורך להופיע פיזית כדי לקבלה, וזה רלוונטי במיוחד כשהמצב הנפשי עצמו מקשה על התייצבות והתמודדות מול מערכת.

קיימים שני סוגי הקפאה. הראשון הוא הקפאה עד למועד הוועדה, והיא מסתיימת ביום הוועדה. השני הוא הקפאה לתקופה מוגדרת שבמהלכה נדרש להשלים מסמכים, ומי שלא השלים אותם עד תום התקופה אינו מקבל הארכה נוספת אלא בפנייה נפרדת למשרד הוועדה. משמעות הדבר היא שאיכות התיק ומהירות הגשתו משפיעות ישירות על אפשרות ההקפאה, ולא על ההחלטה הסופית בעניין הפרופיל בלבד.

המסלול המיידי עובר דרך רופא היחידה וקצינת הקישור

מי שזומן לשירות מילואים מחויב להתייצב, אלא אם הוא סבור שמצבו מגביל אותו. במצב כזה עליו להיבדק על ידי רופא היחידה, שמחליט בעניין כשירותו. זהו הערוץ הרלוונטי ללוח הזמנים הקצר של צו 8, ולא הליך הוועדה הרפואית שנמשך זמן רב יותר.

במקביל, משרת מילואים שסבור כי חל שינוי במצבו הנפשי פונה לקצינת הקישור של יחידתו, והיא זו שמפנה אותו לגורמי בריאות הנפש. בחלק מהמקרים ההפניה להערכת גורמי בריאות הנפש נעשית ביוזמת הוועדה הרפואית עצמה. לאחר הערכת קצין בריאות הנפש, ובמקרה שנמצא כי יש מקום לשינוי פרופיל או סעיף ליקוי, נקבע תור לוועדה הרפואית.

עבור מי שעבר הערכה ונמצא מועמד לפרופיל 21, התור לוועדה הרפואית מתואם ישירות דרך מרפאת בריאות הנפש של מערך המילואים. חשוב לשים לב שההמלצה שניתנת בשלב הזה תקפה לחצי שנה בלבד מיום קבלתה, ולכן עיכוב בהמשך ההליך עלול לחייב פתיחה מחדש.

בכל אחד מהמסלולים כדאי לתעד את הפנייה בכתב. פנייה מתועדת מבססת התנהלות בתום לב, ומצמצמת את המקום לטענה שמדובר בהתחמקות מהשירות.

המצבים הנפשיים הנבחנים בהליך

תחושת מצוקה כשלעצמה אינה מקימה עילה. הבחינה נעשית לפי חומרת המצב, לפי קיומו של אבחון ולפי מידת ההשפעה על התפקוד. הטבלה מציגה את הקבוצות הנפוצות ואת סוג התיעוד שנדרש בהן.

מסמכים שאינם נושאים תאריך, חתימה או זיהוי של הגורם המקצועי שהנפיק אותם מקשים על בחינת התיק. תיעוד עדכני, שמנוסח במפורש במונחי תפקוד ולא במונחי אבחנה בלבד, מסייע לגורם המחליט לקשור בין המצב ובין המגבלה בשירות.

עילות פטור נוספות על רקע נפשי, מחוץ להקשר של צו חירום, נסקרות בעמוד פטור ממילואים על בסיס נפשי.

שלבי ההליך מהפנייה ועד קביעת הפרופיל

הגשת הבקשה. הבקשה לוועדה רפואית או לקצין בריאות הנפש מוגשת באמצעות האזור האישי באתר המילואים. יש לצרף העתקים של המסמכים הרפואיים המעידים על המצב, וכן תמצית מידע רפואי עדכנית מהרופא המטפל בבעיה הספציפית.

מיון המסמכים. הבקשה מועברת לרופא ועדות רפואיות, שעובר על המסמכים ומחליט בין שלוש אפשרויות: זימון לוועדה רפואית, בקשה להשלמת מסמכים מהמוסד הרפואי המטפל, או הודעה שאין מקום לוועדה מפני שהפרופיל וסעיפי הליקוי תואמים את המצב. זהו גם השלב שבו נבחנת אפשרות ההקפאה.

הערכת גורמי בריאות הנפש. בהליכים על רקע נפשי מתקיימת הערכה של קצין בריאות הנפש, ובעקבותיה נקבע אם יש מקום לשינוי פרופיל או סעיף ליקוי.

הוועדה הרפואית. מי שאושר לו זימון מקבל מכתב עם מועד ההתייצבות וצו התייצבות שתקף לאותו יום. ביום הוועדה נדרש להגיע עם המסמכים הרפואיים המקוריים שעל בסיסם הוגשה הבקשה, תעודה מזהה וצו הקריאה. מי שמגיע ללא המסמכים האמורים אינו מתקבל לוועדה. מי שאינו כשיר מבחינה רפואית להתייצב בפני הוועדה רשאי להגיש בקשה שהוועדה תתקיים ללא נוכחותו, וזו אפשרות שראוי להכיר כשהמצב הנפשי עצמו הוא המכשול.

לאחר הוועדה. קצינת הקישור אחראית לשיבוץ מחדש בהתאם לפרופיל שנקבע, כאשר הדבר נדרש.

התיעוד הנדרש והנסיבות שמובילות לסגירת תיק

לאחר שנמצא כי קיימת אפשרות לשינוי במצב הרפואי, משרת המילואים אינו יכול לסגור את התיק בוועדה על דעת עצמו. לעומת זאת, התיק עשוי להיסגר בשל חוסר שיתוף פעולה בשני מצבים מוגדרים: כאשר לא הושלמו מסמכים בתוך שנה מיום ההחלטה על השלמתם, וכאשר לא הייתה התייצבות לשלושה תורים שנקבעו.

שני התרחישים האלה רלוונטיים במיוחד בהליכים על רקע נפשי, מפני שהמצב שבגינו נפתח ההליך הוא לעיתים בדיוק המצב שמקשה על עמידה בלוחות זמנים ועל התייצבות לתורים. מי שמזהה שהוא מתקשה לעמוד בדרישות ההליך יכול לפנות מראש ולבקש להסדיר את הדבר, ולא להמתין לסגירת התיק. פנייה מוקדמת מטופלת אחרת מפנייה שמגיעה לאחר שנרשמה אי התייצבות.

במצב של סיכון מיידי הטיפול קודם לכל הליך

כאשר קיים סיכון מיידי, סדר העדיפויות שונה. אין מדובר בשלב בהליך אלא במצב שמחייב מענה טיפולי בזמן אמת, והנייר בא אחר כך. ניתן לפנות לרופא המטפל, לחדר מיון, למוקד ער"ן בטלפון 1201 או למוקד השירות של צה"ל בטלפון 1111. פנייה לגורם טיפולי אינה פוגעת בהליך המשפטי או המנהלי, ולרוב היא דווקא מייצרת את התיעוד העדכני שההליך נשען עליו.

ראוי לדעת גם שכאשר מתקבלת החלטה על פטור במצבים שבהם קיימת מסוכנות, המערכת מפנה להמשך מסגרת טיפולית ומקיימת קשר עם גורמי רווחה וגורמים בקופות החולים לצורך שמירה על רצף הטיפול. כלומר סיום השירות אינו אמור להיות נקודה שבה הליווי המקצועי נפסק.

ההשלכות המשפטיות של אי התייצבות ללא אישור

אי התייצבות ללא אישור מגורם מוסמך נבחנת במסגרת חוק השיפוט הצבאי, ויש להבחין בין שתי עבירות נפרדות שמתייחסים אליהן לעיתים כאילו היו אחת.

היעדרות מן השירות שלא ברשות. סעיף 94 לחוק קובע כי חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך. זו העבירה הרלוונטית ברוב מקרי אי ההתייצבות.

עריקה. סעיף 92 לחוק עוסק בעבירה חמורה יותר וקובע לגביה מאסר של חמש עשרה שנה, אך היא דורשת הוכחה של כוונה מיוחדת שלא לחזור לצבא, ולא די במודעות. המעבר ממעמד של נפקד למעמד של עריק נעשה בדרך כלל לאחר 21 ימי היעדרות, וכנגד מי שמופיע ברשימת העריקים מוצאות פקודת מעצר וצו עיכוב יציאה מהארץ.

לצד זאת, לא כל מקרה של היעדרות מגיע לבית דין צבאי. חלק ניכר ממקרי הנפקדות מטופל בדין משמעתי ביחידה בפני קצין בעל סמכות שיפוט, והליך כזה אינו יוצר רישום פלילי. רישום פלילי נוצר בעקבות הרשעה בבית דין צבאי, ובעבירות הנוגעות לצו 8 עשויה התביעה הצבאית לבקש העמדה לדין בבית דין צבאי במקום בהליך משמעתי. פירוט מלא מופיע בעמוד אי התייצבות לצו 8.

המסקנה המעשית פשוטה. גם כאשר המצב הנפשי אמיתי ומתועד, היעדרות ללא אישור מעבירה את הדיון ממסלול רפואי ומנהלי למסלול משמעתי או פלילי, ובכך היא פוגעת דווקא בטענה שהיה בסיס לאי ההתייצבות.

ערעור על החלטה בעניין הפרופיל

דחיית בקשה אינה סוף ההליך. ערעור על החלטת ועדה רפואית מוגש בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה, ובמועד מאוחר יותר כאשר קיימים טעמים מוצדקים כגון אבחון חדש או שינוי משמעותי במצב. ערעור נבחן לרוב כאשר הוא נסמך על תיעוד שלא היה בפני הגורם המחליט, ובהיעדר תיעוד כזה הוא עשוי להידחות על הסף.

גם מי שקיבל פרופיל זמני וסבור שמצבו מצדיק קביעה אחרת רשאי לפנות בבקשה, והיא נבחנת באותו היגיון: חוות דעת נוספת, תיעוד על החמרה או מידע שלא הוצג קודם. הרחבה על הליכי הערעור בהקשר הנפשי מופיעה בעמוד ערעור על פרופיל נפשי.

מי שהבקשה שלו נשענת על מצב רפואי ולא נפשי ימצא את המסלול המקביל בעמוד ביטול צו 8 מסיבות רפואיות.

עו"ד צבאית מירי יעקב גביש בהליכים על רקע נפשי

הליכים על רקע נפשי מציבים קושי כפול. מצד אחד נדרשת התנהלות מדויקת מול כמה גורמים במקביל, בלוחות זמנים קצרים ובדרישות תיעוד מחמירות. מצד שני, המצב שבגינו נפתח ההליך הוא לעיתים בדיוק מה שמקשה על ניהולו. עו"ד צבאית מירי יעקב גביש מתמחה בליווי משרתי מילואים בהליכים אלה, מהפנייה הראשונה ובניית התיק הרפואי ועד ייצוג מול גורמי בריאות הנפש והוועדות והגשת ערעור כאשר נדרש.

חיילים המיוצגים על ידי משרדי זוכים למעטפת מקצועית שבזכותה אנו מגיעים לתוצאה הרצויה ב-93% מהמקרים, במידה שזה אכן אפשרי במקרה שלכם.

מסמך שנשלח לצבא, אי אפשר לקחת בחזרה. חוות דעת שהוגשה חלקית, פנייה שנשלחה לגורם שאינו מוסמך לדון בה או מועד שחלף בלי שהוגשה בקשת הקפאה עשויים לקבוע את מסגרת הדיון בתיק לאורך זמן. פנייה לשיחת אבחון בשלב מוקדם מאפשרת לבחון את המסלול הנכון לפני שנוצרות עובדות שקשה לשנות.

אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי של עו״ד, ואין להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני, מלא ומעודכן, המתחשב בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה.