ביטול צו 8 לשוהים בחו"ל

עמ;לק – שהות בחו"ל אינה עילת פטור בפני עצמה. חוק שירות ביטחון חל על אזרחי ישראל גם בשהותם מחוץ לישראל, גם למי שמחזיק באזרחות נוספת וגם למי שמתגורר בחו"ל דרך קבע, והיציאה והשהייה של משרתי מילואים בחו"ל מוסדרות בפקודת מטכ"ל 31.0703. עם זאת, קיימות עילות שנבחנות, קיים הבדל מעשי בין בקשת דחייה ובין בקשת ביטול, וקיים חלון זמן שבו אופי ההליך עוד ניתן לשליטה. נקודה שרבים אינם מכירים: מי שמתייצב מחו"ל בעקבות צו 8 עשוי להיות זכאי להחזר הוצאות טיסה, ובעניין זה כבר נדרש בית משפט להכריע. בעמוד זה מוסברים המסלולים, דרישות התיעוד למסמכים שהופקו בחו"ל, וההשלכות של אי התייצבות ללא אישור.

החוק חל על אזרחי ישראל גם בשהותם בחו"ל

נקודת הפתיחה המשפטית אינה תלויה במקום ההימצאות. חוק שירות ביטחון חל על אזרחי מדינת ישראל בארץ ובחו"ל, גם אם הם מחזיקים באזרחות נוספת וגם אם הם מתגוררים בחו"ל דרך קבע. צו 8 עצמו מוצא מכוח סעיף 8(א) לחוק שירות המילואים התשס"ח-2008, בהחלטת שר הביטחון ובאישור הממשלה.

ההוראה שקובעת את המשמעות של אי התייצבות היא סעיף 13 לחוק שירות המילואים. לפי הסעיף, משרת מילואים שחייב להתייצב נחשב לעניין חוק השיפוט הצבאי כאילו היה בשירות מן המועד שנקבע בצו, ואם לא התייצב "בלא צידוק מספיק", רואים אותו כאילו עזב את השירות שלא ברשות. שתי המילים האלה, "צידוק מספיק", הן שער הכניסה לכל טענה, ובכלל זה טענה שנשענת על שהות מחוץ לישראל.

לצד החוק, יציאתם ושהייתם של משרתי מילואים בחו"ל מוסדרות בפקודת מטכ"ל 31.0703. מכאן שקיימת מסגרת נהלים שממנה נגזרות דרישות התיעוד והדיווח, ואין מדובר בשיקול דעת פתוח של גורם זה או אחר. הסבר על הצו עצמו ועל מלוא המסלולים העומדים לרשות משרת המילואים מופיע בעמודים צו 8 ואיך ניתן לבטל צו 8.

שהות בחו"ל אינה עילת פטור בפני עצמה

זו התפיסה השגויה שגורמת לנזק הרב ביותר בהקשר הזה. ההנחה שהימצאות מחוץ לישראל מייצרת פטור מעצמה, או שהיא לכל הפחות דוחה את הצו עד לחזרה, אינה נכונה. השהות היא נסיבה שנבחנת ביחד עם שאר הנתונים, ולא עילה עומדת בפני עצמה.

הפער בין התפיסה ובין המצב המשפטי הוא שיוצר את הבעיה. מי שסבור שהוא מוגן בזכות מקום הימצאותו אינו פונה ליחידה, אינו מגיש בקשה, ולעיתים גם אינו מודע לכך שמונים לו ימי היעדרות. כשהוא מגלה זאת, לרוב בשלב מאוחר יותר, נקודת הפתיחה של הדיון גרועה בהרבה מזו שהייתה אפשרית.

נקודה נוספת שכדאי להפריד: מרכז חיים בחו"ל, במעמד שהוסדר מול הצבא, הוא סוגיה נפרדת מקבלת צו 8 בזמן שהות זמנית. מי שעניינו נוגע להסדרת מעמד ולא לצו ספציפי ימצא התייחסות בעמודים פטור מהצבא לשוהים בחו"ל והסדרת מעמד מול הצבא לישראלים השוהים בחו"ל.

ההבדל המעשי בין בקשת דחייה ובין בקשת ביטול

שתי הבקשות נשמעות דומות ומשמעותן שונה לחלוטין, וההבחנה ביניהן משפיעה על סיכויי הבקשה. בקשת דחייה משאירה את חובת ההתייצבות על מכונה ומבקשת להזיז את מועדה. בקשת ביטול מבקשת שלא לבצע את השירות שנקרא בצו כלל.

בשהות בחו"ל בקשת הדחייה היא לעיתים המסלול המעשי יותר, במיוחד כשהמכשול הוא לוח זמנים ולא מגבלה מתמשכת. הצגת נכונות להתייצב במועד אחר משנה את אופי הדיון, ומקטינה את הסיכוי שהפנייה תיתפס כניסיון להימנע מהשירות.

העילות הנבחנות ודרישות התיעוד למסמכים מחו"ל

העילות עצמן אינן שונות מאלה שנבחנות בישראל, אך התיעוד מעורר קשיים מעשיים ייחודיים. מסמך שהופק בחו"ל נדרש להיות עדכני וחתום, ובמקרים רבים גם מתורגם לעברית, ולעיתים בתרגום נוטריוני.

השורה האחרונה חשובה במיוחד. תיעוד של המכשול עצמו, ולא הצהרה על קיומו, הוא מה שמאפשר לגורם המחליט להסתמך על הטענה. הפער בין השניים הוא לעיתים ההבדל בין בקשה שנבחנת ובין בקשה שנדחית. עילות רפואיות מפורטות בהרחבה בעמוד ביטול צו 8 מסיבות רפואיות.

הפנייה נעשית ליחידה, והמסלול הקונסולרי הוא ערוץ אחר

נקודת בלבול שכיחה. בנציגויות ישראל בחו"ל קיים הליך של הסדרת מעמד צבאי, ובמסגרתו מיועד לשירות ביטחון שנקרא להתייצב ונמצא בחו"ל יכול להתייצב לצורך רישום בפני הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי, ואף להגיש בקשה לדחיית מועד ההתייצבות. ההליך הזה מיועד למיועדים לשירות ביטחון לפני גיוס, והוא אינו הערוץ של משרת מילואים שקיבל צו 8.

עבור משרת מילואים, הפנייה נעשית ליחידה: למשרד הקישור או למפקד היחידה. פנייה טלפונית שאינה מתועדת אינה מספקת, ולכן ראוי לגבות כל שיחה בהודעה בכתב שמפרטת את מקום ההימצאות, את הנסיבה ואת הבקשה. תיעוד כזה מבסס התנהלות בתום לב, וזה שיקול שמשקלו ניכר בהמשך.

לצד זאת, חשוב לזכור שהגשת בקשה אינה אישור להיעדר. עד לקבלת מענה מגורם מוסמך, חובת ההתייצבות עומדת בעינה, גם כשהפונה נמצא מחוץ לישראל.

חלון הזמן שבו אופי ההליך עוד ניתן לשליטה

זהו החלק המעשי ביותר בעמוד. אי התייצבות אינה מצב אחד אלא רצף, ולמקום שבו נמצאים על הרצף יש משמעות שונה לחלוטין.

בתקופה הראשונה משרת המילואים מוגדר נפקד, והטיפול נעשה בדרך כלל במסגרת היחידה. לאחר 21 ימי היעדרות מדווח משרת המילואים כעריק, ומאותו שלב עובר הטיפול לגורמים אחרים, ובכללם הפרקליטות והמשטרה הצבאית. כנגד מי שמופיע ברשימת העריקים מוצאות פקודת מעצר וצו עיכוב יציאה מהארץ, וזה בדיוק מה שיוצר את החשיפה בעת חזרה לישראל.

בפועל, היעדרות שמתנהלת מול היחידה נוטה להישאר במסגרת משמעתית, במיוחד כשמשרת המילואים יוצר קשר עם היחידה, מדווח, מתאם, ומתייצב בטרם הוגדר עריק ובטרם הועבר הדיווח לגורמי האכיפה. הליך משמעתי בפני קצין בעל סמכות שיפוט אינו יוצר רישום פלילי. רישום פלילי נוצר בעקבות הרשעה בבית דין צבאי.

המסקנה המעשית לשוהה בחו"ל: המשתנה שנמצא בשליטתו אינו השאלה אם יתייצב מיד, אלא השאלה אם היחידה יודעת איפה הוא נמצא ומה הוא עושה בעניין. פנייה מוקדמת שומרת את התיק במסלול שממנו הדרך חזרה קצרה.

הצעדים הראשונים ממקום ההימצאות

הפעולות שנעשות בשעות הראשונות קובעות במידה רבה את מסגרת הדיון בהמשך, וניתן לבצע את כולן מחו"ל.

הודעה בכתב ליחידה. פנייה למשרד הקישור או למפקד היחידה שמפרטת את מקום ההימצאות, את מועד היציאה מישראל, את מועד החזרה המתוכנן ואת הבקשה. הודעה אחת בכתב שווה יותר משלוש שיחות טלפון, מפני שהיא נותרת כתיעוד.

בדיקת אפשרויות חזרה בפועל. בירור זמינות טיסות ותיעוד התוצאה, גם כשהתשובה שלילית. אישור על ביטול טיסה או תיעוד היעדר מסלולי חזרה זמינים הם אסמכתאות בעלות משקל, ואי אפשר להפיק אותן בדיעבד.

הפעלת הגורמים המקצועיים. כשהעילה רפואית או נפשית, יש להתחיל מיד באיסוף התיעוד ובבירור אפשרות התרגום. השגת מסמך רפואי במדינה זרה ותרגומו לעברית אורכת זמן, וההמתנה מקצרת את החלון שבו הבקשה עוד רלוונטית.

שמירת החומר במקום אחד. צו הקריאה, ההתכתבות עם היחידה, הזמנות הטיסה והאסמכתאות. אותו חומר משמש גם את הבקשה עצמה וגם בקשה עתידית להחזר הוצאות, ומי שאוסף אותו בזמן אמת חוסך לעצמו עבודה כפולה.

החזר הוצאות טיסה למי שמתייצב מחו"ל

נושא שכמעט אינו מוזכר במקורות אחרים, ולו משקל ממשי בהחלטה. קיים מנגנון של קרן סיוע, שלפי תקנונה היא מפצה משרת מילואים שהתייצב בעקבות צו 8 ונפגע כספית בשל הצורך בטיסות. כלומר עלות החזרה אינה בהכרח הפסד סופי, וראוי להביא זאת בחשבון בשקילת האפשרויות.

עם זאת, יש להציג את התמונה במלואה. בפסק דין שניתן בבית משפט לתביעות קטנות נדרש בית המשפט לעניינו של קצין מילואים שגויס בצו 8 בעודו שוהה בצ'כיה, וחזר לישראל במסלול שכלל טיסות דרך לונדון ולרנקה ונסיעה מעקבה. בקשתו להחזר נדחתה בתחילה, בין השאר בטענות על פער של כשישה ימים בין קבלת הצו ובין הגעתו, על היעדר כרטיס טיסה חוזר מקורי ועל כך שהטיסה בוטלה על ידי חברת התעופה. בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את משרד הביטחון בתשלום של כ-6,000 שקל.

שתי מסקנות מעשיות נובעות מכאן. הראשונה היא שהזכאות קיימת. השנייה היא שתיעוד מלא ומדויק, ובכלל זה צו הקריאה, אישורי הזמנת הטיסות, ההתכתבות עם היחידה ועם הקרן והמועדים המדויקים, הוא מה שמאפשר לעמוד בדרישות ההוכחה. מי שאוסף את החומר בזמן אמת נמצא בעמדה טובה בהרבה ממי שמנסה לשחזר אותו בדיעבד.

ההשלכות המשפטיות של אי התייצבות ללא אישור

אי התייצבות ללא אישור מגורם מוסמך נבחנת במסגרת חוק השיפוט הצבאי, ויש להבחין בין שתי עבירות נפרדות שמתייחסים אליהן לעיתים כאילו היו אחת.

היעדרות מן השירות שלא ברשות. סעיף 94 לחוק קובע כי חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך. זו העבירה הרלוונטית ברוב מקרי אי ההתייצבות, והיא דורשת הוכחת מודעות בלבד.

עריקה. סעיף 92 לחוק עוסק בעבירה חמורה יותר וקובע לגביה מאסר של חמש עשרה שנה, אך היא דורשת הוכחה של כוונה מיוחדת שלא לחזור לצבא, ולא די במודעות. ההבחנה הזאת מהותית במיוחד בהקשר של שהות בחו"ל, מפני שהימצאות מחוץ לישראל עשויה להיתפס בטעות כמלמדת על כוונה כזאת, ודווקא לכן לתיעוד הקשר עם היחידה יש משקל.

מדיניות האכיפה והענישה מחמירה בתקופות חירום, ובעבירות הנוגעות לצו 8 עשויה התביעה הצבאית לבקש העמדה לדין בבית דין צבאי במקום בהליך משמעתי, ובכך משתנה גם החשיפה לרישום פלילי. פירוט מלא של מצב אי ההתייצבות מופיע בעמוד אי התייצבות לצו 8.

עו"ד צבאית מירי יעקב גביש בטיפול בצו 8 בשהות בחו"ל

קבלת צו 8 בזמן שהות מחוץ לישראל מחייבת פעולה בכמה מישורים במקביל ובלוח זמנים דחוק: הודעה מתועדת ליחידה, בחינת המסלול הנכון בין דחייה ובין ביטול, השגת תיעוד ותרגומו, ושמירה על החומר שיידרש בהמשך. עו"ד צבאית מירי יעקב גביש מתמחה בליווי משרתי מילואים במצבים אלה, מהפנייה הראשונה ליחידה ועד טיפול בהשלכות של היעדרות שנרשמה.

חיילים המיוצגים על ידי משרדי זוכים למעטפת מקצועית שבזכותה אנו מגיעים לתוצאה הרצויה ב-93% מהמקרים, במידה שזה אכן אפשרי במקרה שלכם.

מסמך שנשלח לצבא, אי אפשר לקחת בחזרה. הודעה שנשלחה בלי בחינה, בקשה שנוסחה כבקשת ביטול כשהמסלול הנכון היה דחייה, או מועד שחלף בלי שנוצר קשר עם היחידה עשויים לקבוע את מסגרת הדיון בתיק לאורך זמן. פנייה לשיחת אבחון בשלב מוקדם מאפשרת לבחון את המסלול לפני שנוצרות עובדות שקשה לשנות.