בפרק הזה של הפודקאסט שלי, אירחתי שוב את יוסף חדאד – פעיל ההסברה הערבי-ישראלי שאני מעריכה מאוד ומכירה מקרוב מאז השבעה באוקטובר, אבל למעשה הוא נלחם למען ישראל כבר שנים רבות, בארץ ובעולם, ומבטיח שהקול שלנו יישמע חזק וברור.
יוסף סיפר לי על הדרך האישית שלו, על ההחלטה להתנדב דווקא לחטיבת גולני – "או גולני או כלום", כפי שהוא דרש בגיוס ועל האירוע שחיזק סופית את החלטתו: הפיגוע במסעדת מקסים בחיפה ב-4 באוקטובר 2003, רק חודש לפני שהתגייס.
הוא הסביר לי למה צה"ל בשבילו הוא באמת צבא ההגנה לישראל – לא רק ליהודים. "כשארגוני טרור תוקפים אותנו, הם לא מבדילים בין יהודי לערבי", אמר. "בשבעה באוקטובר ראינו את זה בעיניים: חמאס רצח וחטף גם ערבים ישראלים. כשהחלטתי להתגייס, ידעתי שאני הולך להגן על המדינה שלי ועל כל אזרחיה – יהודים וערבים כאחד".
דיברנו גם על סערת חוק הגיוס והחברה החרדית. יוסף, כערבי ישראלי שחווה הכללות בעצמו, ביקש לא להכליל: "מספיק שיש אחוזים שמתגייסים או מתנדבים – בזק"א, בצבא, בשירות אזרחי – צריך לחזק אותם. כשמכלילים את כולם, פוגעים דווקא באלה שכן בוחרים לתרום".
לבסוף נגענו בזירת ההסברה העולמית. יוסף הזכיר איך בשבועות הראשונים אחרי השבעה באוקטובר היה קונצנזוס ותמיכה עצומה בישראל, אבל ברגע שנכנסנו למבצע קרקעי, התמונה השתנתה. "ארגונים כמו BDS וגורמים במימון קטארי היו מוכנים מראש", הוא אמר. "הם חיכו ליום הזה, ואנחנו – בצדק – סמכנו על צה"ל שיעשה את העבודה. אבל לא הבנו שהעולם יכול לעצור אותנו דרך דעת הקהל, ופה הזנחנו את הזירה".
זה היה שיח עמוק, כנה ומעורר השראה עם אדם שחי את הערכים שהוא מדבר עליהם.
לשמיעת הפרק המלא בפודקאסט, לחצו כאן.