בפרק הזה של הפודקאסט "היחידה", שוחחתי עם אל"מ (מיל') פרופ' איל פרוכטר, ששימש בעבר כראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל, על השינויים שחלו בבדיקה הנפשית של מועמדים לשירות ביטחון לפני הגיוס.
פתחתי את השיחה ואמרתי שמהניסיון הרב שלי מול המערכת הצבאית, ראיתי הרבה שינויים חיוביים. הצבא מנסה היום להקשיב יותר למלש"בים, להתחשב במצבים אישיים שונים, ולהפעיל שיקול דעת. זה עוזר גם לזהות מי שלא מתאים לתפקיד מסוים, וגם לאפשר לאחרים שחוו אירועים בעבר להוכיח את עצמם ולהשתלב, אפילו בתפקידים קרביים. הרגשתי שיש פתיחות גדולה יותר.
פרופ' פרוכטר סיפר שהמערכת עוברת שינויים תמידיים, כולל בתפקיד הקב"ן ביחידות ובגישה הכללית. הוא הזכיר שהדרישות השתנו מאוד מאז ה-7 באוקטובר, והמערכת צריכה להתאים את עצמה לחיים במלחמה מתמשכת.
דיברנו על הדור הצעיר שמתגייס עכשיו – דור הקורונה. רבים מהם סובלים מחרדה חברתית מוגברת אחרי הבידודים, ושיעורי האוטיזם עלו משמעותית (היום מדברים על 1 ל-55 לידות בישראל). חלק מהמתגייסים לא פיתחו מיומנויות חברתיות מספיקות, חלקם אפילו לא ישנו לילה אחד מחוץ לבית לפני הגיוס – בגלל שביתות וקורונה, טיולים שנתיים רבים בוטלו. האתגרים גדולים מאוד, והמערכת צריכה להיות רגישה יותר, אבל גם לעודד מאמץ כי השירות הצבאי הוא שלב חשוב בהתבגרות.
שאלתי אם הצבא באמת התאים את עצמו, והוא ענה שכן – יש היום יותר אבחונים, יותר מודעות וגם הטבות. לפני המלחמה היה יותר זמן להתעסק בזה ולמצוא תפקידים מותאמים. הוא סיפר על פרויקט "רואים רחוק" שהתחיל בתקופתו, שהכניס אנשים על הרצף האוטיסטי לתפקידים מיוחדים במודיעין אחרי הכנה מתאימה. בהתחלה הוא חתם אישית על כל מועמד, אבל עם הזמן זה הפך לקל יותר והתרחב.
לשמיעת הפרק המלא בפודקאסט, לחצו כאן.
