בני שליחים, צעירים ישראליים השוהים בחו"ל במסגרת שליחות של אחד מהוריהם, עומדים בפני חובות וזכויות צבאיות ייחודיות ומורכבות. בעוד שישראלים השוהים בארץ כפופים לחובת השירות הצבאי, בני שליחים יכולים להיות זכאים להקלות משמעותיות, דוגמת פטור ממילואים לבני שליחים ואף שחרור מהצבא לבני שליחים. זאת, בהתאם למעמדם ולתנאים המוגדרים בחוק
הגדרת "בן שליחים" והבדלים בין בני מהגרים לבני שליחים
בני שליחים הם אזרחי ישראל השוהים בחו"ל עם אחד או שני הוריהם, כשאחד מהם מייצג גוף ישראלי – בעיקר שליחות מטעם המדינה או ארגונים ממשלתיים. ההבדל המרכזי בין בני שליחים לבין בני מהגרים לעניין מעמדם הצבאי הוא: בני מהגרים הם אזרחים ישראליים שנולדו בחו"ל או עברו לחו"ל עם הוריהם לפני גיל 16, ומעמדם הצבאי נקבע לפי מיקום מרכז החיים של המשפחה ובני המשפחה. בעוד שבני שליחים יכולים להיות זכאים להקלות או דחיות גיוס בשל מעמדם, בני מהגרים לא זכאים להקלות דומות, ומעמדם הצבאי תלוי במספר פרמטרים כמו משך השהות בחו"ל ומעמד ההורים.
לכן, כדי להבין את הזכויות והחובות הצבאיות הקשורות למעמד של בני שליחים, חשוב להתייעץ עם גורם מקצועי ומנוסה בתחום – עו"ד מירי יעקב גביש, המתמחה בדיני צבא ובזכויותיהם של בני שליחים, כדי להבין את המשמעויות המשפטיות של כל מצב והאפשרויות להסדרת מעמדם בהתאם לחוק.
החובות הצבאיות של בני שליחים
למרות שבני שליחים נהנים מהקלות מסוימות בגיוס לצה"ל ולעיתים אף זכאים לקבלת פטור ממילואים לבני שליחים, הם עדיין מחויבים למספר חובות צבאיות הנובעות מעצם היותם אזרחים ישראליים. כל בן שליחים, שמרכז חייו נמצא בחו"ל בשל שליחות הוריו, חייב להתייצב לצו ראשון בצה"ל בעת הגעתו לגיל 18, אם הוא שוהה בארץ או לא.
ההתייצבות בלשכת הגיוס יכולה להוביל לדחיית גיוס ובתנאים מסוימים אף לקבלת שחרור מהצבא לבני שליחים, אך הדבר תלוי במעמדו ובמסגרת הזמן בה הוא נמצא בארץ או בחו"ל. במקרה של בני שליחים שעדיין שוהים בחו"ל במהלך גיל הגיוס, תיתכן דחיית גיוס עד לסיום השליחות או בהתאם למדיניות הצבא, כפי שנקבע בחוק.
דחיית גיוס לבני שליחים: קריטריונים ותנאים
דחיית גיוס לבני שליחים אינה אוטומטית, והיא כפופה למספר קריטריונים ודרישות המוגדרות בחוק ובתקנות הצבאיות ובין העיקריות מביניהן:
מעמד שליחותו של ההורה
דחיית גיוס לבני שליחים אפשרית רק אם אחד מההורים מייצג גוף ישראלי בחו"ל, כגון שליחות דיפלומטית, ממשלתית או ארגונית. במידה וההורה אינו מייצג גוף כזה, לא ניתן להחיל דחיית גיוס.
משך זמן השליחות
דחיית הגיוס תינתן למשך תקופת השליחות של ההורים בחו"ל. דחיית הגיוס תישאר בתוקף עד לסיום השליחות או עד שהבן יגיע לגיל 20 – המוקדם מביניהם. אם השליחות מסתיימת לפני גיל 20, יוכל הצבא להחיל על המלש"ב את חובת ההתייצבות והגיוס.
הוכחת מרכז חיים בחו"ל
כדי להיות זכאים לדחיית גיוס, על בני שליחים להוכיח כי מרכז חייהם נשאר בחו"ל במהלך תקופת השליחות. הוכחה זו תוכל לכלול מסמכים רשמיים המתעדים את שהותם ומעמדם בחו"ל.
תנאי הזכאות לקבלת שחרור מהצבא לבני שליחים
לצד פטור ממילואים לבני שלחים, במקרים מסוימים ניתן אף לקבל שחרור מהצבא לבני שליחים:
שליחות ממושכת
במקרים של שליחות ממושכת במיוחד, שבהם המלש"ב שוהה בחו"ל במשך מספר שנים, ייתכן וצה"ל יבחן את האפשרות לשחרר אותו משירות צבאי בהנחה שהוא לא נדרש להתייצב לשירות עד תום תקופת השליחות (או עד גיל 20).
הוכחת מרכז חיים בחו"ל
מלש"ב ששהה בחו"ל עם אחד מהוריו במסגרת שליחות רשמית, ולאחר סיום השליחות מחזיק במרכז חיים קבוע בחו"ל (ולא בארץ), יוכל להגיש בקשה ייעודית לבחינת הזכאות לקבלת שחרור מהצבא לבני שליחים.
באילו מקרים ניתן לקבל פטור ממילואים לבני שליחים?
פטור ממילואים לבני שליחים ניתן במקרים שונים, חלקם ייחודיים להם וחלקם משותפים לאזרחים ישראלים. אחד המקרים הייחודיים לבני שליחים, הוא מקרה בהם הם נמצאים בחו"ל במסגרת שליחות רשמית מטעם גוף ישראלי ובאופן שאינו מאפשר להם להתייצב לשירות מילואים. בנוסף, בני שליחים יכולים לקבל פטור ממילואים בשל סיבות נפוצות אחרות הזהות לאלו של אזרחים ישראלים, דוגמת מצבים בריאותיים וגיל מתקדם (בני 40 ומעלה).
התקופות בהן בני שליחים יכולים לשהות בישראל מבלי לאבד את מעמדם
בני שליחים יכולים לשהות בישראל מבלי לאבד את מעמדם במשך תקופות מוגבלות. כך, כל ביקור בארץ לא יחשב כהפרה של מעמדם אם הוא לא עולה על 120 ימים בשנה קלנדרית. בנוסף, במקרים מסוימים, כמו שנת שהייה, בני שליחים יכולים לשהות בארץ במשך תקופה רצופה של בין 121 ל-365 ימים, בתנאים ספציפיים שמחייבים שהייה של 60 ימים נוספים בחו"ל לפני ואחרי הביקור.
עורך דין צבאי – הכירו את הזכויות המגיעות לכם
בין אם מדובר בבחינת פטור ממילואים לבני שליחים ובין אם בקבלת שחרור מהצבא לבני שליחים, התהליך מחייב היערכות מוקדמת ועמידה בכל הדרישות של המערכת הצבאית. כדי להימנע מטעויות ולקבל את ההחלטות הנכונות, חשוב להתייעץ עם עורך דין צבאי מקצועי ומנוסה בתחום, שיכוון וילווה אתכם לאורך כל התהליך.
לסיכום
בני שליחים נדרשים לעמוד בחובות צבאיות כמו אזרחים ישראלים ובמקרים מסוימים, הם יכולים לקבל דחיית גיוס, פטור ממילואים ואף שחרור מהצבא בהתאם למצבם הייחודי. היכרות עם הזכויות ותנאי הזכאות המגיעים לבני שליחים, לרבות באמצעות פנייה לשירותיו המקצועיים של עו"ד צבאי מומחה בתחום, יכולים בהחלט לסייע לנהל את התהליך בצורה מסודרת ויעילה.
בן שליחים הוא ילד של אדם שנשלח מישראל למשימה ממוסדת, כמו שליחות דיפלומטית, חינוכית או מקצועית בחו"ל מטעם מדינת ישראל. הגדרה זו שונה מבן של מהגר, שבני משפחתו עזבו את ישראל לצורכי חיים אישיים, ללא שליחות ממוסדת. עמידה בתנאי ההגדרה החוקיים של בני שליחים עשויה להשפיע על מעמדם הצבאי ולהעניק להם פטור ממילואים ואף שחרור מהצבא.
לפי החוק, בני שליחים נדרשים למלא את חובת הגיוס לשירות צבאי, אך חובתם הצבאית שונה לרוב מיתר האזרחים הישראלים, שכם בני השליחים אינם מתגוררים באופן קבוע בישראל. כך, בני שליחים אינם מגויסים בדרך כלל בשנים הראשונות של שליחותם ועליהם לשרת בצה"ל בסיום השליחות או כשהם מגיעים לגיל 20.
בני שליחים יכולים לקבל פטור ממילואים במקרים בהם הם אינם שוהים בישראל, כשעליהם להוכיח כי הם מנהלים את מרכז החיים שלהם בחו"ל. פטור נוסף יינתן כאשר הם נמצאים בתהליך של שליחות ממושכת, כמו גם סיבות נפוצות אחרות, המשותפות לאזרחים ישראלים, כמו תנאים בריאותיים וגיל מתקדם.
בני שליחים רשאים לשהות בישראל למשך עד 120 ימים בשנה קלנדרית מבלי להפסיד את מעמדם. במקרים מיוחדים, כמו במהלך שנת שהייה, הם יכולים להישאר בארץ במשך תקופה רצופה של עד 365 ימים, כל עוד שהו בחו"ל לפחות 60 ימים לפני ואחרי הביקור.
תהליך שחרור מהצבא לבני שליחים הוא תהליך בירוקרטי, הכולל את הצורך להוכיח עמידה בתנאים והקריטריונים שנקבעו בחוק. חשוב לוודא שכל המסמכים והדרישות מוגשים כראוי ובצורה נכונה, על מנת להבטיח שהשחרור יתבצע ללא בעיות. לכן, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין צבאי, שיוכל לסייע בהכוונה וביצוע התהליך בצורה מקצועית ויעילה.