סירוב לתפקיד תצפיתנית בצבא

צבא הגנה לישראל מציע שורה של תפקידים משמעותיים למועמדים לשירות ואחד מהם הוא תפקיד תצפיתנית בצבא. יחד עם זאת, ובעיקר על רקע מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בעקבות אירועי ה-7.10 המזעזעים, לא מעט מועמדות מסרבות להתגייס לתפקיד תצפיתנית בצבא. מה המשמעות של סירוב לתפקיד תצפיתנית? ומהן ההשלכות הנלוות? כל זאת ועוד, במאמר שלפניכם

תפקיד תצפיתנית בצבא

בצבא הגנה לישראל ניתן למצוא מגוון תפקידים למועמדים לשירות, ומטבע הדברים, חלקם משמעותיים יותר וחלקם משמעותיים פחות, כשאחד מהתפקידים המשמעותיים שיש לצה"ל להציע הוא תפקיד תצפיתנית בצבא.

תפקידה של התצפיתנית הוא להיות העיניים של הצבא, לא פחות ולא יותר, כשבמסגרת התפקיד, על התצפיתנית לזהות ניסיונות חדירה ופגיעה בגדר המערכת של גורמים עוינים וכן מעקב אחר התנהלות חשודה במרחב האזרחי וזאת באמצעות שלל אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ועבודה צמודה עם גורמי מודיעין וחמ"לי איסוף שונים מכל רחבי הארץ. ככל והתצפיתניות מזהות ניסיונות חדירה ופגיעה, עליהן להתריע על כך באופן מידי ולהקפיץ כוחות לוחמים במהירות.

תהליך ההכשרה של תצפיתנית בצבא

בכדי להתקבל לתפקיד תצפיתנית בצבא, על המועמדות להיות בעלות פרופיל 64 לפחות ועם ציון דפ"ר 40 ומעלה, כשדרישות התפקיד העיקריות הן לגלות אחריות, לשמור על ערנות ולדעת לקבל החלטות בזמן אמת.

לאחר תקופת הטירונות הכללית, תצפיתניות בצבא יעברו הכשרה של 3 חודשים בבית הספר להגנת הגבולות, כמו גם הכשרה מקצועית להיכרות מעמיקה של המרחב עליהן הן אמורות להגן במסגרת תפקידן.

תצפיתנית בצבא – האתגרים העיקריים

לצד היותו תפקיד משמעותי ובעל ערך רב, לתפקיד התצפיתניות קיימים לא מעט אתגרים ובין העיקריים מבניהם:

• שמירה על ערנות גבוהה – אחת מהדרישות העיקריות של תפקיד תצפיתניות בצבא הוא לשמור על ערנות גבוהה וכשמדובר בתפקיד הנמשך זמן רב ולרוב בלי אירועים משמעותיים בשגרת היום – יום, הרי ששמירה על ערנות גבוהה הופכת להיות משימה מאתגרת בהחלט.

• מרחק – תפקיד התצפיתניות נדרש בעיקר לשמירה על גדר המערכת ומשכך, מיקומי הבסיסים של התצפיתניות בקרבה לגבולות הארץ, מיקומים הנחשבים למרוחקים ובעלי גישה לא ממש נוחה, באופן המשפיע גם על תדירות היציאות לבית.

• תפקיד סטאטי – תפקידה של התצפיתנית דורש ישיבה ממושכת מול מסכים ואמצעים טכנולוגיים שונים, ללא תזוזה רבה ועניינים אחרים במהלך היום.

סירוב לתפקיד תצפיתנית בצבא

לתפקיד התצפיתניות הודבקו לא מעט סטיגמות לאורך השנים, הן סטיגמות הנוגעות לאופי התפקיד וחשיבותו והן סטיגמות הנוגעות לתנאי השירות. באם נוסיף לכך את האתגרים שציינו לעיל, נוכל להבין מדוע מועמדות רבות לשירות בוחרים לסרב לתפקיד תצפיתנית בצבא.

מלבד הסטיגמות הללו (שרובן למעשה לא ממש נכונות) והאתגרים השונים הנלווים לתפקיד תצפיתנית בצבא, הרי שבתקופה האחרונה תפקיד התצפיתניות קיבל מכה תדמיתית משמעותית נוספת בעקבות אירועי ה-7.10 שהביאו לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", כשהתצפיתניות בגבול עזה לא זכו לקבלת תגבורת צבאית בזמן אמת ונאלצו להתמודד לבדן עם גל המחבלים שפקד את הבסיס בו שהו. בעקבות פרסום עדויות ואף סרטונים מזעזעים, ניתן לראות יותר ויותר מקרים של סירוב לתפקיד תצפיתנית בצבא.

הגנות מיוחדות: היריון וטעמי דת

ישנם מצבים בהם החוק והפקודות מעניקים הגנה סטטוטורית המונעת שיבוץ מסוים או מאפשרת שינויו ללא חשש מסרבנות. דוגמה בולטת היא חיילת המודיעה על היריון; על פי פקודות המטכ"ל, היא זכאית לשינוי שיבוץ מיידי לתפקיד שאינו מסכן את בריאותה ובמקרים מסוימים אף לשחרור מלא. במקרים כאלו, עמידה על הזכות לשינוי תפקיד אינה נחשבת לעבירת משמעת אלא למימוש זכות חוקית, ועורך הדין יוודא שהמערכת לא תפעיל לחץ פסול בניגוד לפקודות.
כמו כן, נשים שבוחרות במסלול הצהרת דת במועדים הקבועים בחוק זכאיות לפטור. אם הצורך בשינוי התפקיד נובע מטעמים אידיאולוגיים או דתיים שמתעוררים במהלך השירות, המסלול הוא מורכב יותר ודורש הוכחת כנות ועקביות. במקרים אלו, ליווי משפטי הוא קריטי כדי לנווט בין ועדות המצפון או הגורמים הרבניים בצבא מבלי להיקלע לסנקציות משמעתיות פוגעניות.

מהן ההשלכות של סירוב לתפקיד תצפיתנית בצבא?

השיבוץ שנקבע על ידי המערכת הצבאית למועמדת לשירות אינו נתון לבחירה והוא מתבצע בהתאם לנתונים של המועמדת ובהתאם לצרכים של המערכת. סירוב לתפקיד תצפיתנית בצבא או לכל תפקיד אחר שהמערכת קבעה עבורכן, מוגדר כסרבנות – פעולה נגדה הצבא נוקט במדיניות של אפס סובלנות.

אמנם ניתן לשמוע מידי פעם על מקרים בהם חיילים שסירבו להתפנות מהבקו"ם בשל אי שביעות רצון מהתפקיד אליו שובצו, קיבלו בסופו של דבר את מבוקשם, אך מדובר במקרים חריגים. במרבית המקרים ההשלכה של סרבנות לתפקיד עלולה להוות עבירה פלילית ולגרור סנקציות שונות, החל מניסיונות הפחדה ואיומים ועד למעצר בקו"ם ושהייה בכלא הצבאי.

"ציות ומחאה" כאלטרנטיבה לסרבנות

במערכת הצבאית, פקודת שיבוץ נחשבת לפקודה חוקית מחייבת, ואי-התייצבות ליחידה נחשבת לעבירה פלילית של אי-ציות. הדרך המומלצת להתמודד עם שיבוץ לא רצוי מבלי להסתבך בפלילים היא שיטת "ציות ומחאה": התייצבות ביחידה החדשה כנדרש, ומיד לאחר מכן הגשת בקשות מנהליות לשינוי שיבוץ מתוך המערכת. בדרך זו, החייל אינו נחשב לעבריין משמעתי, מה שמאפשר לעורך הדין לתקוף את סבירות ההחלטה בעוד החייל שומר על רקע נקי.
התנהלות נכונה כזו מונעת הגשת כתבי אישום ומאפשרת להציג את ההתנגדות לתפקיד כחוסר התאמה מהותי ולא כניסיון להפרת משמעת. כאשר פועלים מתוך היחידה, ניתן למצות כלים כמו ראיון אצל מפקד בדרגת סגן אלוף או הגשת טופס 55, תוך הסתייעות בייעוץ משפטי שמוודא כי זכויותיכם נשמרות לאורך כל תהליך הבקשה.

שינוי שיבוץ באמצעות אפיקים רפואיים ונפשיים

אחד הכלים האפקטיביים ביותר לשינוי שיבוץ ללא נקיטת סרבנות אקטיבית הוא פנייה למערך הרפואי או הנפשי. הצגת מסמכים רפואיים מהימנים או חוות דעת של קב"ן (קצין בריאות נפש) יכולה להוביל להורדת פרופיל או לקביעת סעיפי ליקוי שפוסלים את השיבוץ המקורי באופן אוטומטי. המערכת הצבאית נוטה להגיב לראיות "קשיחות", ולכן עדכון נתונים רפואיים שלא היו ידועים למערכת במועד המיון עשוי לחייב שיבוץ מחדש בתפקיד עורפי או מותאם יותר.
פעולה במישור זה דורשת ליווי מקצועי כדי להבטיח שהמסמכים המוצגים עומדים בקריטריונים הצבאיים ומנוסחים נכון. חשוב להבין כי שינוי פרופיל הוא מהלך מנהלי חוקי לחלוטין, המונע מהחיילת להגיע למצבי קיצון של כלא צבאי, ומאפשר לה להמשיך בשירות משמעותי במקום אחר התואם את מגבלותיה הפיזיות או הנפשיות.

מדוע חשוב להתייעץ עם עו"ד דיני צבא?

במידה ושובצתן לתפקיד תצפיתניות או כל תפקיד אחר בו אינכן מעוניינות, מומלץ שלא להגיע למצב של סרבנות, ולפנות בהקדם לשירותיו של עורך דין צבאי – עו"ד מירי יעקב גביש. שירותיו המשפטיים של עורך דין מומחה בתחום, יסייעו לכן להבין מהן האפשרויות המשפטיות העומדות בפניכן וכיצד תוכלו לדאוג לכך שהזכויות שלכן לא ייפגעו.

אמנם מדובר בשלב אחר ובהתמודדות מורכבת יותר, אך עו"ד צבאי יוכל לסייע לכן גם במקרים שלאחר סירוב לתפקיד אליו שובצתן, באמצעות ייצוג בבית דין צבאי. הידע המקצועי והיכרותו המעמיקה של עורך הדין עם מערכת המשפט הצבאית ודרכי ההתנהלות המקובלות, יוכלו לסייע לכן להפחית את חומרת העונש ובמקרים מסוימים אף להביא לביטול מוחלט של האישומים.

אגב, אלה זכויות חיילים בהליכי משמעת מסוג זה:

הזכות להיוועצות בעורך דין והליכי דין משמעתי (דמ"ש)

לפני העמדה לדין משמעתי בגין סירוב שיבוץ, עומדת לחייל הזכות המפורשת להיוועץ בעורך דין. שלילת זכות זו במהלך ההליך עשויה להוות עילה לביטול פסק הדין במסגרת ערר. כמו כן, חשוב להכיר את מדרג הסמכויות: רק קצין שיפוט בכיר בדרגת סגן אלוף ומעלה מוסמך להטיל עונש מחבוש (כלא) לתקופה משמעותית. בדיקת סמכותו של קצין השיפוט במועד הדיון היא שלב קריטי שבו עורך דין יכול להתערב ולמנוע ענישה לא חוקית.
בנוסף, קיימת חשיבות רבה למיצוי זכות הערעור תוך 72 שעות (3 ימים) מרגע מתן גזר הדין. הגשת ערר מנומק היטב לקצין בכיר יותר יכולה להוביל להמתקת העונש ואף לפתיחת פתח להידברות מחודשת על השיבוץ מול גורמי השלישות, במיוחד אם נפלו פגמים פרוצדורליים בניהול המשפט המשמעתי בבקו"ם או ביחידה.

תצפיתנית בצבא – פטור ממילואים

משרתות מילואים בתפקיד תצפיתניות בצבא יכולות לקבל פטור ממילואים (זמני או קבוע) בשל סיבות רבות ומגוונות, כמו למשל על רקע של גיל ומצב רפואי. בכל מקרה, גם אם מתקיימות כל הסיבות המוצדקות לא להגיע למילואים, אין לסרב להגיע למילואים על דעת עצמכן ויש לפעול בהליכים המקובלים בכדי לקבל פטור ממילואים בצורה חוקית ומסודרת.