נפגעי נפש מהמלחמה: טראומה, דרכים לשחרור, הפחתת שירות ומיצוי זכויות

המלחמה האחרונה טרפה את הקלפים עבור כולנו, אך עבור רבים מכם – חיילים בסדיר, אנשי קבע ומשרתי מילואים – היא הותירה צלקות שאינן נראות לעין.

אנחנו רגילים לדבר על פציעות פיזיות, על רסיסים ועל כדורים, אבל הפציעה השקופה, זו שנצרבת בנפש, כואבת ומגבילה לא פחות.

אני פוגשת במשרדי לוחמים אמיצים, תומכי לחימה שנחשפו למראות קשים, ואנשי מילואים שעזבו את הבית ונקלעו לסיטואציות בלתי אפשריות.

אתם יושבים מולי, לעיתים רועדים, לעיתים מתקשים להישיר מבט, ומספרים לי על הלילות ללא שינה, על התקפי החרדה שתוקפים באמצע היום, ועל חוסר היכולת לחזור להיות "מי שהייתם".

חשוב לי שתדעו כבר בהתחלה:
התגובות הללו הן נורמליות למצב לא נורמלי.
והכי חשוב – למערכת הצבאית ולמדינת ישראל יש חובה חוקית ומוסרית לדאוג לכם.

במאמר זה אפרט את האפשרויות העומדות בפניכם, החל מהורדת פרופיל ושינוי שיבוץ ועד לשחרור מלא והכרה בנכות.
המטרה היא לתת לכם את הידע הדרוש כדי שלא תצטרכו להילחם גם בחזית הבירוקרטית בזמן שאתם נלחמים על השפיות שלכם.

להכיר בטראומה: זה לא "בראש שלכם"

הצעד הראשון והקשה ביותר הוא ההודאה.
בתרבות הצבאית, במיוחד ביחידות הלוחמות, ישנו לחץ חברתי "להיות חזק" ולהדחיק רגשות.
אבל טראומה (PTSD – הפרעת דחק פוסט טראומטית) היא מצב רפואי לכל דבר ועניין.

היא יכולה להתבטא בהימנעות ממקומות מסוימים, בעצבנות יתר, בניתוק רגשי ("קהות חושים") או בפלאשבקים.

כאשר אתם חווים סימפטומים כאלו, התפקוד שלכם נפגע.
חייל שלא ישן בלילה בגלל סיוטים לא יכול להיות מרוכז במשימה מבצעית, ועלול לסכן את עצמו ואת חבריו.

לכן, הפנייה לקבלת עזרה היא אקט של אחריות ולא של חולשה.
גבורה תחת אש ב-7 באוקטובר ובימים שאחריו, כוללת גם את ההתמודדות עם המחיר הנפשי שהיא גבתה.

המסלול בתוך הצבא: קב"ן ופסיכיאטר

אם אתם נמצאים כרגע בשירות סדיר או במילואים פעילים ומרגישים מצוקה, הכתובת הראשונה היא קצין בריאות הנפש (קב"ן).
הקב"ן הוא השער למערך בריאות הנפש הצבאי.

בשיחה איתו, חשוב שתתארו את המצב בדיוק כפי שהוא, בלי לייפות ובלי להסתיר.

במקרים שבהם המצוקה היא משמעותית, הקב"ן יפנה אתכם לפסיכיאטר צבאי.
לפסיכיאטר יש סמכות לקבוע פרופיל נפשי.
קביעת הפרופיל היא קריטית להמשך הדרך, שכן היא זו שתכתיב את אופי השירות שלכם.

קיימות מספר דרגות של פרופיל נפשי:

1. פרופיל 64 נפשי: בדרך כלל פוסל שירות קרבי אך משאיר אתכם בשירות בתפקידים עורפיים.
2. פרופיל 45 נפשי: פוסל קורסים, תפקידי לחימה ולעיתים גם מחייב שירות קרוב לבית (קלק"ב) או לינת בית.
3. פרופיל 21 נפשי: פרופיל שמשמעותו אי כשירות לשירות ביטחון, ומוביל לשחרור מיידי מהצבא.

האופציה של הפחתת שירות והורדת פרופיל

לא כל חייל שחווה טראומה מעוניין להשתחרר לגמרי.
רבים מכם רוצים להמשיך לתרום, אך במסגרת שמאפשרת להם להחלים ולא חושפת אותם שוב לטריגרים של המלחמה.

במקרים אלו, המטרה המשפטית שלנו היא לפעול למען הורדת פרופיל צבאי עקב מצוקה נפשית.

תהליך זה מאפשר לכם לעבור מתפקיד לוחם לתפקיד עורפי, או לקבל הקלות משמעותיות בתנאי השירות (הת"ש) על רקע רפואי-נפשי.
ועדה רפואית היא הגוף המוסמך לאשר את השינוי הזה.

אני מלווה חיילים לוועדות אלו כדי לוודא שחברי הוועדה מבינים את הקשר הישיר בין אירועי המלחמה למצבכם הנוכחי, ושלא ינסו "למרוח" אתכם עם פתרונות זמניים שלא פותרים את הבעיה.

לעיתים יש צורך להגיש ערעור על פרופיל נפשי אם הוועדה הראשונה לא קיבלה את מלוא חומרת המצב.

שחרור מלא: כשאי אפשר להמשיך

במקרים חמורים של פוסט טראומה, ההישארות במסגרת הצבאית – אפילו בתפקיד עורפי – היא בלתי אפשרית.
המדים עצמם, המערכת ההיררכית והאווירה הצבאית מהווים טריגר מתמיד שמחמיר את המצב הנפשי.

במצבים אלו, המסלול הנכון הוא חתירה לקבלת פטור נפשי.

אני יודעת שרבים מכם חוששים מהסטיגמה.
"מה יגידו באזרחות?", "האם זה יפגע לי ברישיון הנהיגה?".
חשוב להפריך את המיתוסים: המידע הרפואי שלכם חסוי.

בתעודת השחרור נכתב "שחרור מטעמים רפואיים", ללא פירוט.
לגבי רישיון נהיגה, רק במקרים קיצוניים של סכנה ממשית מועבר דיווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד), וגם אז ניתן להתמודד עם זה.

הבריאות שלכם קודמת לכל, והמשך שירות במצב של פוסט טראומה פעילה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך.

אנשי מילואים: האתגר הכפול

עבור אנשי המילואים, המצוקה היא מורכבת במיוחד.
אתם נדרשים לדלג בין העולמות – בין שדה הקרב לבין הבית והעבודה – ללא תקופת הסתגלות. רבים מכם גויסו בצו 8 לתקופות ממושכות, ונחשפו למראות קשים.

החזרה למילואים בסבב שני או שלישי עלולה לעורר חרדות קשות.

אם אתם מרגישים שאינכם מסוגלים לחזור למילואים מבחינה נפשית, קיימת אפשרות לקבלת פטור ממילואים על בסיס נפשי.
גם כאן, התהליך דורש הצגת מסמכים רפואיים ועמידה בפני ועדה רפואית.

חשוב לא פשוט "להיעלם" ולא לענות לטלפונים, שכן זה עלול להוביל לרישום שלכם כנפקדים או עריקים.
הדרך הנכונה היא להסדיר את המעמד מול היחידה ומול גורמי הרפואה, ואני מסייעת למילואימניקים רבים בתהליך הזה מול ועדות ולת"ם ורפואה.

חשיבות ההכרה על ידי משרד הביטחון

נקודה קריטית שרבים מפספסים: אם הטראומה נגרמה עקב השירות, לא מספיק רק להשתחרר או להוריד פרופיל.
אתם זכאים להכרה כנכי צה"ל על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון.

הכרה זו מעניקה לכם סל זכויות רחב: טיפולים פסיכולוגיים במימון המדינה, קצבאות חודשיות, עזרה בלימודים ושיקום תעסוקתי.

הגשת התביעה למשרד הביטחון היא הליך משפטי נפרד מההליך הצבאי של השחרור, והיא דורשת הוכחת "קשר סיבתי" – כלומר, להוכיח שהמצב הנפשי נגרם ישירות מאירועי המלחמה ולא מבעיות עבר.

כעורכת דין המתמחה בתחום, מירי גביש יודעת איך לבנות את התיק כך שהקשר הסיבתי יהיה ברור.
לעיתים הצבא מנסה לטעון שהיו לכם "בעיות הסתגלות" עוד לפני המלחמה כדי להתחמק מאחריות.

אל תקבלו את זה כגזירה משמיים.
ייצוג משפטי לחיילים ולמתגייסים הוא הכלי שלכם להבטיח את העתיד שלכם.

טיפול בחייל במצוקה: חובת המפקדים

חשוב שתדעו שישנה פקודת טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית.
מפקד שמתעלם מדיווח של חייל על מצוקה, או שמונע ממנו מפגש עם גורמי בריאות הנפש, עובר על הפקודות וחושף את עצמו לדין.

אם אתם נתקלים באטימות מצד המפקדים, זה הזמן לערב עורך דין שיידע לדרוש את זכויותיכם באופן מיידי.

אתם לא צריכים לסחוב את זה לבד

הפציעה הנפשית היא אמיתית, כואבת ומגבילה.
אל תתנו לבושה או לפחד מהבירוקרטיה למנוע מכם לקבל את העזרה שאתם זקוקים לה.
שחרור או הקלות בשירות הם צעדים הכרחיים להחלמה ולחזרה לחיים.

במשרדה של עורכת הדין מירי גביש אנו מלווים נפגעי טראומה ופוסט טראומה ברגישות ובמקצועיות, החל מהשלב הראשוני מול קב"ן ועד להכרה מלאה במשרד הביטחון.
תנו לנו להילחם בשבילכם בחזית המשפטית, כדי שאתם תוכלו להתרכז בשיקום הנפש.

צור קשר