לשון הרע – מתי קמה עילת תביעה לנפגע

לקבלת ייעוץ משפטי השאירו פרטים עכשיו!

בעידן שבו כל פרסום ברשת הופך לפרסום בכיכר העיר, באופן שבו ברגע שהמילים נשלחות מהמקלדת – לא ניתן לקחת אותם בחזרה – התופעות של שיימינג, הוצאת דיבה ולשון הרע (כולם מילים נרדפות לאותה תופעה) הפכו לנפוצות מאוד, באופן אשר מייצר מקרים רבים בהם שמו הטוב של האדם מן היישוב נפגע ועלול להיפגע. מצב כזו עלול לגרום לקריסה של עסק ולהוביל לפשיטת רגל, להרוס את חייב האישיים של אדם אשר העלילו עליו עלילות שווא ועוד מקרים קשים. יתירה מכך, כפי שנבהיר להלן, מספיק פוטנציאל לגרימת הנזק על מנת שהדבר יעלה לכדי לשון הרע לפי החוק, וכך להקים עילת תביעה כנגד המפרסם.

מאמר זה פונה למי שפורסם כנגדו דבר לשון הרע, אשר מעוניינים לדבר מה זכויותיהם וכיצד ניתן לתבוע את העבריין, בין אם במטרה להסרת הפרסום ובין אם לדרוש פיצוי כספי על מנת לרפא את הנזק שנגרם.

בהערת אגב נאיר – מכתב זה גם פונה לאלו שעלולים לכתוב לשון הרע. המלצתנו החמה הינה – שימרו על לשונכם. או כפי שנאמר בספר תהילים:  ״נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה״. אל תכתבו דברים ברשת ללא ידיעה מלאה של ההשלכות האפשרויות בכך. ככל שמישהו גרם לכם עוול ואתם מעוניינים לכתוב על כך – צרו עמנו קשר ונעניק לכם את הייעוץ המשפטי שימנע מכם להיתבע.

 

לשון הרע – מה החוק קובע?

בכדי שתקום עילת תביעה בגין פרסום לשון הרע על אדם, נדרש כי יתמלאו שני תנאים מצטברים: (1) קיומו של לשון הרע ו-(2) קיומו של פרסום

 

היסוד הראשון – לשון הרע מהו?

לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע:

 

״1. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול:

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו…

 

במילים פשוטות: ההגדרה בחוק של לשון הרע הינה רחבה מאוד, וכללת כל התבטאות אשר בעלת פוטנציאל (ולא רק פגיעה ממשית) לפגיעה בשמו הטוב של אדם, תאגיד, עמותה וכיוצא באלה. ככל שהופץ ביטוי שהגיע לאנשים נוספים מלבד הנפגע (לפי החוק מספיק שעוד אדם אחד ייחשף למסר), למשל הודעות בקבוצת ווטסאפ מרובות משתתפים, פרסומים בעיתון, פייסבוק, טוויטר ועוד. מספיק תליית שלט על עמוד בו אנשים נוספים מלבד הנפגע יכולים להיחשף למסר – כל אלו מהווים פרסום לשון הרע.

 

היסוד השני – פרסום מהו?

לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע:

 

  1. (א)  פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

(ב)  רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:

(1)   אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;

(2)   אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.״

 

ובמילים פשוטות: פרסום, לפי חוק, הינו כל התנהגות בו מופצת ביטוי, כמעט בכל דרך שניתן לדמיין. עם זאת, לחוק ישנו מעין חריגים לעניין משמעות הפרסום. במידה והלשון הרע נאמר בעל פה, דהיינו ללא תיעוד שניתן לשמור, נדרש כי המסר יימסר לפחות לעוד אדם מלבד הנפגע. ככל שמדובר בלשון הרע המובע בכתב, יש להוכיח כי סבירות שהמכתב ייחשף לעיניים נוספות (למשל מכתב שעל גבי המעטפה הנשלחת הדואר מופיע דבר הלשון הרע). בעידן הטכנולוגי – מרבית המקרים של לשון הרע (המכונים גם הוצאת דיבה) מופיעים באינטרנט.

 

הגנות מתביעת לשון הרע

סעיפים 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע מפרטים רשימה פתוחה של מקרים אשר לפיהם לנתבע או לנאשם תעמוד הגנה בפני תביעה בגין פרסום לשון הרע. בפני נתבע בגין פרסום לשון הרע קיימות שתי הגנות מרכזיות – תום לב וטענת ״אמת דיברתי״. באופן אינטואיטיבי תום לב עוסק מדובר במקרים בהם לפרסם אין כוונה ליצור את פוטנציאל הנזק שעלול להיווצר, הבעת ביקורת על יצירה ספרותית, קולנועית וכיוצא באלה. טענת ״אמת דיברתי״ מתייחס למצבים בהם הפרסום הינו אמת (דהיינו עובדה) וכן שמדובר בעניין ציבורי. למשל, הגנה זו קמה במקרים בהם עיתונאי מביעה דעת בנוגע לפעילותו של איש ציבור, מצב בו צרכן מביע ביקורת (נכונה) על שירות רע שניתן במסעדה, חנות וכיוצא באלה.

 

לשון הרע – מה חשוב לדעת ומה צריך לעשות?

ככל שיסודות העבירה מתגבשים, וכפי שהוער לעיל, אין צורך בכוונה זדונית מצד הפוגע, ויתירה מכך, אין צורך כי האדם או החברה עליהם פורסם הלשון הרע יפגעו בפעול – הדבר מקים זכות תביעה כספית ללא הוכחת נזק! כל פרסום, דהיינו עבור כל פוסט בפייסבוק בעל יסודות של לשון הרע – הדבר מהווה עבירה פלילית שניתן להרשיע עבריין למאסר של עד שנה, וכן בית המשפט יכול לפסוק 140,000 ש״ח עבור הנפגע ככל שיוכח כי הפרסום נעשה במכוון.

 

איפה אנחנו נכנסים לתמונה?

על מנת להתמודד עם פרסום לשון הרע, בין אם מדובר ברצון התובע לכפות על הפוגע להוריד את הפרסום, ובין עם התובע מעוניין לתבוע פיצוי כספי בגין הפרסום אשר עלול לפגוע במוניטין – חשוב להסתייע בייעוץ משפטי ראוי. ללא היכרות עם נבכי החוק והפרוצדורה, לא תוכלו לעמוד על זכויותיכם בצורה אופטימלית. התפקיד של עורך דין אשר מתמחה בסוגיות של לשון הרע הינו למקסם את זכויותיכם במסגרת החוק. על מנת לזכות בתביעת לשון הרע, יש לא רק להכיר את החוק ופסיקת בית המשפט על בוריו, אלא גם להיות בעלת יכולת לבנות אסטרטגיה משפטית מוצלחת.

במקרים רבים, המטרה איננה לסיים את ההליך בבית המשפט, גם אם מתחילים שם. למשל, כאשר לקוח מפרסם לשון הרע (ודברי כזב אשר אינם נכונים) כנגד בעל עסק, המטרה של התובע הינה כפולה מעבר לסעד הכספי הראוי – לגרום להסרת הפרסום הפוגע וכן אילוץ הנתבע לפרסם הודעת התנצלות לפיה הוא חוזר בו מדברי הבלע שלו.

מישהו פרסם כנגדכם לשון הרע? אתם מעוניינים לדרוש את מה שהחוק מאפשר לכם לתבוע? צרו עמנו ונמקסם את זכויותיכם במסגרת החוק. עורך דין מומחה מירי יעקב גביש הינה בעלת ותק ארוך שנים, ובעלת מומחיות וניסיון רב במשפט האזרחי בכלל ובסוגיות לשון הרע והוצאת דיבה בפרט. הצוות המשפטי שלה מסוגל לדאוג לזכויות שלכם ולסייע לכם לקבל את מה שאתם זכאים לו. אל תישארו לבד! צרו עמנו קשר לטובת קבלת ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות כספית. התקשרו אלינו ב- 077-729-9358.

"הדברים הנ"ל אינם מהווים יעוץ משפטי ולא ניתן להסתמך עליהם. כל מקרה ייבחן לגופו"
לשיתוף המאמר:
Google ג גוגל
4.8
מבוסס על 99 ביקורות
×
js_loader
cropped-מירי-גביש-תמונת-פרופיל-מוקטן.jpg
עו"ד מירי יעקב גביש
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ
עם מירי >>