אי התייצבות לשירות – מה קורה אם לא מגיעים לגיוס?

עמ;לק – אי התייצבות לצו ראשון ואי התייצבות ליום הגיוס הן שתי עבירות שונות, עם שרשרת אכיפה שונה ועם תוצאות שונות. הדף מפרט מה קורה בכל אחד מהמסלולים, מתי מוצאת פקודת מעצר, מה זה צו 12 ומה הוא עושה לשירות, ומה אפשר לעשות בכל שלב כדי לעצור את ההידרדרות.

שני מסלולים שונים, ולא אחד

השאלה מה קורה אם לא מגיעים נשאלת כאילו יש לה תשובה אחת, ואין. המערכת מבחינה בין שני מצבים שנראים דומים מבחוץ ומתנהלים אחרת לגמרי.

אי התייצבות לצו ראשון היא בעיקרה עבירה מנהלית. המועמד עדיין בשלב המיון, טרם התגייס, והמערכת מפעילה מולו שרשרת אכיפה מדורגת שמיועדת בעיקר להביא אותו ללשכת הגיוס.

אי התייצבות ליום הגיוס עצמו היא עבירה פלילית לפי חוק השיפוט הצבאי. החל מהתאריך שנקבע לגיוסו, כל מועמד נחשב חייל לכל דבר ועניין, והחוק הצבאי חל עליו גם אם מעולם לא לבש מדים.

ההבדל בין שני המצבים אינו טכני. הוא קובע מי מחפש את האדם, איזה הליך נפתח נגדו, ומה עלול להישאר רשום בסופו. לכן כדאי לדעת בדיוק באיזה מהם נמצאים לפני שמחליטים מה לעשות.

מה קורה אם לא מגיעים לצו ראשון

הצו הראשון הוא המפגש הראשוני של המלש"ב עם המערכת הצבאית, ובו מתחיל תהליך המיון שקובע את נתוניו האישיים ואת עתידו בשירות. הסבר על מהלך היום עצמו נמצא בעמוד ההליך של הצו הראשון.

אי התייצבות לצו הזה מפעילה מנגנון אכיפה מדורג, והוא עובד כך:

שלב ראשון: זימונים נוספים. מועמד שאינו מתייצב במועד שנקבע לו ואינו מודיע על כך, יקבל זימונים נוספים.

שלב שני: הזדמנות אחרונה. לאחר שלוש היעדרויות רצופות, המערכת מעניקה הזדמנות אחרונה להתייצב בלשכת הגיוס בתוך 48 שעות.

שלב שלישי: פקודת מעצר. אם גם בפרק הזמן הזה המועמד אינו מגיע, תונפק נגדו פקודת מעצר, ופרטיו יועברו למשטרת ישראל, כלומר לא למשטרה הצבאית. המשמעות המעשית היא שבכל בדיקה שגרתית של המשטרה הוא עלול להיעצר ולהיות מובל ללשכת הגיוס.

הדרך לבטל את פקודת המעצר היא להתייצב באופן מיידי בלשכת הגיוס, בלי תיאום מראש. בפועל פקודת המעצר לרוב אינה ממומשת עד לשלב שבו מוצא צו 12.

צו 12 ומה הוא עושה לשירות

כשמועמד מתעלם מפקודת המעצר ואינו מתייצב במשך 30 יום, המערכת נוקטת צעד חמור יותר ומוציאה נגדו צו 12.

צו 12 הוא פקודת גיוס מיידית, והוא ניתן אף שהמועמד כלל לא השלים את הליכי המיון והצו הראשון. לצד פקודת הגיוס, הצו כולל צו עיכוב יציאה מהארץ שמונע מהמועמד לעזוב את גבולות המדינה עד להסדרת מעמדו. הסבר מלא על הצו מופיע בעמוד עריקות: מה זה צו 12.

ההשלכה שרוב האנשים אינם צופים מראש נוגעת דווקא לאיכות השירות עצמו. מכיוון שהמועמד לא עבר את המבחנים הפסיכוטכניים, את הראיון האישי ואת הבדיקות הרפואיות, אין למערכת נתונים עליו. התוצאה היא שיבוץ לפי צורכי הצבא בלבד, לרוב לתפקידים שאינם דורשים מיון מוקדם.

במילים אחרות, צו 12 סוגר את הדלת בפני מסלולים יוקרתיים, תפקידים טכנולוגיים ותפקידי מודיעין, ועלול להוביל לשירות מתסכל ולא ממצה. מי שעדיין בשלב שבו אפשר להימנע מכך, ימצא את מסלולי הדחייה בעמוד דחיית גיוס לצה"ל ואת מסלולי הפטור בעמוד פטור משירות צבאי.

מה קורה אם לא מגיעים ליום הגיוס

כאן המצב שונה במהותו. מלש"ב שאינו מתייצב לגיוס מוגדר משתמט מגיוס, וההגדרה הזו נושאת עמה הליך פלילי ולא מנהלי.

מרגע אי ההתייצבות ביום הגיוס נפתחת פקודת מעצר מיידית, וכלל גורמי האכיפה במדינה מקבלים את פרטיו: משטרת ישראל, המשטרה הצבאית ומשמר הגבול. מי ששוהה בחו"ל ייעצר עם חזרתו לארץ.

כדאי להבחין בין המונחים שנשמעים דומה. נפקדות מתייחסת להיעדרות של חייל שכבר משרת, לתקופה שאינה עולה על 20 יום, ועריקות להיעדרות ממושכת יותר. פירוט מלא נמצא בעמוד עונש על נפקדות ראשונה. מבחינת החוק היבש, כל היעדרות בלי אישור נופלת תחת ההגדרה של היעדר מן השירות שלא ברשות, וההבחנה בין המצבים מוסברת בעמוד השתמטות מהצבא.

הענישה לפי משך ההיעדרות

הענישה תלויה באופן ישיר במשך ההיעדרות, והפער בין הקצוות גדול.

היעדרות קצרה יחסית. עשויה להסתיים בדין משמעתי בפני קצין שיפוט, ועונשו לרוב ימי מחבוש או ריתוק. ההליך הזה, על אף חומרתו, אינו מותיר רישום פלילי.

היעדרות ממושכת. כשההיעדרות מתארכת, לרוב מעל 75 ימים, התיק מועבר לטיפול הפרקליטות הצבאית ומוגש כתב אישום לבית דין צבאי. משפט שם הוא הליך פלילי לכל דבר, והרשעה בו גוררת רישום פלילי.

הרישום הפלילי הוא שיוצר את ההשלכות ארוכות הטווח. הוא מונע קבלת תעודת יושר מהמשטרה, שנדרשת למשרות ממשלתיות רבות, לעבודה במערכת הביטחון ולתפקידים שדורשים סיווג ביטחוני. הוא עלול להקשות על קבלת אשרות כניסה למדינות מסוימות, ולהוות מכשול בקבלת רישיונות כגון רישיון להחזקת נשק. לצד זה, צו עיכוב יציאה מהארץ פועל כבר במהלך ההיעדרות עצמה.

תוצאות בתיקים שהתבררו בפועל מרוכזות בעמוד פסקי דין.

מה עושים עכשיו

בכל אחד מהשלבים האלה נותרות דרכי פעולה, והן מצטמצמות ככל שהזמן עובר.

מי שטרם הוצאה נגדו פקודת מעצר, די לרוב בהתייצבות או בפנייה ללשכת הגיוס לקביעת מועד חדש. מי שכבר הוצאה נגדו פקודה, ההתייצבות המיידית בלשכה היא מה שמבטל אותה.

מי שמצבו מורכב יותר, למשל בגלל נסיבות רפואיות או נפשיות, שהות ממושכת בחו"ל או תקופה שהתארכה, יימצא במצב טוב יותר אם יברר את מצב התיק לפני ההתייצבות ולא אחריה. מהלך התיק מרגע שנפתח מפורט בעמוד ייצוג בתיקי השתמטות.

מה שלא כדאי לעשות הוא להמתין. כל שלב בשרשרת מצמצם את האפשרויות ומוסיף רישום למערכת, ובסוף נבחנות אותן נסיבות בדיוק מנקודה גרועה יותר.

עו"ד צבאית מירי יעקב גביש למיועדים לגיוס

עו"ד מירי יעקב גביש מתמחה בדין הצבאי ומלווה מיועדים לגיוס והורים במצבים של אי התייצבות, מהשלב שבו הוחמץ מועד ועד למצבים שבהם כבר הוצאה פקודת מעצר או צו 12. תחומי הטיפול מרוכזים בעמוד השירותים למיועדים לגיוס.

חיילים המיוצגים על ידי משרדי זוכים למעטפת מקצועית שבזכותה אנו מגיעים לתוצאה הרצויה ב-93% מהמקרים, במידה שזה אכן אפשרי במקרה שלכם.

מסמך שנשלח לצבא, אי אפשר לקחת בחזרה. גם התייצבות שנעשתה בלי בירור מוקדם, והסבר שנמסר במקום, נרשמים ומלווים את התיק בהמשך. לכן עדיף לברר מה בדיוק רשום ומה נכון להציג לפני שפונים. פנייה לשיחת אבחון מאפשרת להבין באיזה שלב נמצא המקרה ומה הדרכים הפתוחות ממנו.

אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי של עו״ד, ואין להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני, מלא ומעודכן, המתחשב בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה.