חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 קובע כי כשהצבא קורא לנו, עלינו להתייצב במקום ובזמן שנקבעו לנו. זה החוק, ויש סנקציות בצידו כמובן. עם זאת, לעיתים מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) אינם מתייצבים לזימונים השונים, בין אם בשל קשיים אישיים, בעיות רפואיות או חוסר מודעות. חשוב להבין כי אי התייצבות לשירות אינה עניין של מה בכך. מדובר בהליך בעל השלכות משפטיות הולכות ומחמירות, שעלול להסתיים בפקודת מעצר, בשיבוץ לתפקיד לא רצוי ואף בהליך פלילי. הנה מה שחשוב לדעת על אי התייצבות לשירות.
ההשלכות של אי התייצבות לצו ראשון
הצו הראשון הוא המפגש הראשוני של המלש"ב עם המערכת הצבאית, ובו מתחיל תהליך המיון הקובע את נתוניו האישיים ואת עתידו בשירות. אי התייצבות לצו זה מפעילה מנגנון אכיפה מדורג: אם מועמד אינו מתייצב למועד שנקבע לו ולא מודיע על כך, יישלחו אליו זימונים נוספים. לאחר שלוש היעדרויות רצופות, המערכת מעניקה הזדמנות אחרונה להתייצב בלשכת הגיוס בתוך 48 שעות. אם גם בפרק זמן זה המועמד לא מגיע, תונפק נגדו פקודת מעצר, ופרטיו יועברו למשטרת ישראל (כלומר, לא למשטרה הצבאית). משמעות הדבר היא שבכל בדיקה שגרתית של המשטרה, הוא עלול להיעצר ולהיות מובל ללשכת הגיוס. הדרך היחידה לבטל את פקודת המעצר היא להתייצב באופן מיידי בלשכת הגיוס, ללא תיאום מראש. עם זאת, ככל הנראה פקודת המעצר לא תמומש נגדכם, אלא עד שיוצא נגדכם צו 12.
מה זה צו 12?
כאשר מועמד מתעלם מפקודת המעצר ואינו מתייצב במשך 30 יום, המערכת הצבאית נוקטת בצעד חמור יותר ומוציאה נגדו צו 12. צו זה הוא למעשה פקודת גיוס מיידית, הניתנת על אף שהמועמד כלל לא השלים את הליכי המיון והצו הראשון. לצד פקודת הגיוס, הצו כולל גם צו עיכוב יציאה מהארץ, המונע מהמועמד לעזוב את גבולות המדינה עד להסדרת מעמדו.
ההשלכה המשמעותית ביותר של צו 12 היא בין היתר פגיעה בעתיד השירות הצבאי, במידה ויש סיכוי שתרצו להשאיר לעצמכם את האפשרות לשירות משמעותי. מאחר שהמועמד לא עבר את המבחנים הפסיכוטכניים, הראיון האישי והבדיקות הרפואיות, אין למערכת שום נתונים אודותיו. כתוצאה מכך, הוא ישובץ לתפקיד על פי צורכי הצבא בלבד, לרוב לתפקידים שאינם דורשים מיון מוקדם. הדבר סוגר בפניו את הדלת למסלולים יוקרתיים, תפקידים טכנולוגיים או תפקידי מודיעין, ועלול להוביל לשירות מתסכל ולא ממצה.
ההשלכות של אי התייצבות ליום הגיוס
מה קורה אם לא מגיעים לגיוס? למעשה מדובר בעבירה שונה מאי התייצבות לצו ראשון. בעוד שאי התייצבות לצו ראשון היא בעיקרה עבירה מנהלית, אי התייצבות לשירות ביום הגיוס עצמו היא עבירה פלילית על פי חוק השיפוט הצבאי. החל מהתאריך שנקבע לגיוסו, כל מועמד נחשב כחייל לכל דבר ועניין, והחוק הצבאי חל עליו, גם אם מעולם לא לבש מדים.
מלש"ב שלא מתייצב לגיוס מוגדר כמשתמט מגיוס. חשוב להבחין בין מונח זה לבין נפקד או עריק. "נפקדות" מתייחסת להיעדרות של חייל שכבר משרת לתקופה של עד 21 יום, ו"עריקות" היא היעדרות ממושכת יותר. עם זאת, מבחינת החוק היבש, כל היעדרות ללא אישור, בין אם מדובר בהשתמטות מגיוס ובין אם בעריקות משירות פעיל, נופלת תחת ההגדרה של "היעדר מן השירות שלא ברשות", ומהווה עבירה לפי החוק הצבאי.
ההליך הפלילי והעונשים הצפויים
מרגע אי ההתייצבות ביום הגיוס, נפתחת נגד המשתמט פקודת מעצר מיידית, וכלל גורמי האכיפה במדינה, לרבות משטרת ישראל, המשטרה הצבאית ומשמר הגבול, מקבלים את פרטיו. משתמטים השוהים בחו"ל ייעצרו מיד עם חזרתם לארץ. הענישה על השתמטות תלויה באופן ישיר במשך ההיעדרות. היעדרות קצרה יחסית עשויה להסתיים בהליך של דין משמעתי, הנערך בפני קצין שיפוט, ועונשו לרוב ימי מחבוש (מאסר בכלא צבאי) או ריתוק. הליך זה, על אף חומרתו, אינו מותיר רישום פלילי.
עם זאת, כאשר ההיעדרות מתארכת (לרוב מעל 75 ימים), התיק מועבר לטיפול הפרקליטות הצבאית ומוגש כתב אישום לבית דין צבאי. משפט בבית דין צבאי הוא הליך פלילי לכל דבר, והרשעה בו גוררת רישום פלילי, שעלול להכתים את עתידו האזרחי של הנאשם. רישום פלילי גורר עמו סנקציות ארוכות טווח:
- קשיים בתעסוקה: הרישום הפלילי מונע קבלת "תעודת יושר" מהמשטרה. תעודה זו חיונית לקבלה למשרות ממשלתיות רבות, לעבודה במערכת הביטחון, ולתפקידים נוספים הדורשים סיווג ביטחוני או הוכחת עבר נקי.
- הגבלות על יציאה מהארץ: עוד במהלך ההיעדרות, מוצא כנגד המשתמט צו עיכוב יציאה מהארץ. לאחר ההרשעה, הרישום הפלילי עלול להקשות על קבלת אשרות כניסה (ויזות) למדינות מסוימות בעולם.
- קושי בקבלת רישיונות: הרישום הפלילי עלול להוות מכשול בקבלת רישיונות שונים, כגון רישיון להחזקת נשק.
העונש עצמו בבית הדין חמור יותר ויכול לכלול תקופות מאסר ממושכות. מעבר לכך, ולמרות כל השינויים שעברו על החברה בישראל, אי שירות בצה"ל עדיין נושא עמו סנקציה חברתית מסוימת.
בשלב זה חשוב לפעול בזהירות ולהיעזר בעורך דין צבאי מנוסה. עו"ד מירי יעקב גביש, מלווה חיילים ומועמדים לשירות כבר למעלה מ־25 שנה, וראתה מקרים שבהם ייעוץ משפטי נכון ובזמן הנכון הפך כתב אישום פלילי להרשעה משמעתית בלבד – ללא רישום פלילי וללא פגיעה בעתיד האזרחי.
התמודדות נכונה היא המפתח למזעור הנזק
ההליך הצבאי נגד מי שאינו מתייצב לשירות הוא מדורג ומחמיר עם הזמן. מה שמתחיל כבעיה מנהלית מול לשכת הגיוס עלול להפוך במהירות לתיק פלילי עם השלכות ארוכות טווח. התעלמות מהבעיה והימנעות מהתמודדות עמה היא האסטרטגיה הגרועה ביותר. במקרים של קושי אמיתי, בין אם רפואי, נפשי או משפחתי, קיימות דרכים חוקיות לפנות למערכת הצבאית ולקבל מענה.
אף שאי התייצבות היא עבירה חמורה, המערכת הצבאית מכירה בכך שלעיתים ישנן נסיבות קיצוניות ומוצדקות המונעות מהמועמד להתגייס. עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר במקרים חריגים בלבד, ויש לפעול באופן מיידי כדי להודיע עליהם לרשויות. המקרה המובהק ביותר הוא מצב חירום רפואי, כגון אשפוז דחוף או תאונה קשה. במצב כזה, על בני המשפחה להגיע ללשכת הגיוס ולהציג את המסמכים הרפואיים המעידים על המצב. במקרים נדירים, גם מצב נפשי חריף שהתפרץ סמוך למועד הגיוס יכול להיחשב כסיבה מוצדקת, אך הדבר דורש פנייה מיידית של ההורים ללשכת הגיוס והצגת תיעוד מפסיכיאטר. בכל מקרה אחר, שאינו בגדר סכנת חיים או מצב חירום קיצוני, על המועמד חלה חובת התייצבות מלאה.
מכל מקום, גם אם כבר נעשתה טעות ונוצרה היעדרות, פעולה מהירה, הסגרה יזומה ופנייה לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין צבאי יכולות למזער את הנזק באופן משמעותי, להגן על זכויותיכם ולמצוא את הפתרון הטוב ביותר למצב המורכב.
